דף הבית / קידום אתרים בגוגל / האמת על Pagespeed Insights (או: חלאס עם האובססיה המיותרת)

האמת על Pagespeed Insights (או: חלאס עם האובססיה המיותרת)

נראה שמאז שגוגל הציגה את השירות של Pagespeed Insights, כל מקדם אתרים או בעל אתר מרגיש שהוא חייב לקבל גבוה במיוחד של מעל 90 או אפילו 100 על מנת שהאתר שלו יהיה מהיר מספיק בשביל גוגל.

ציון המהירות בגוגל

האמת? רוב הסיכויים הם שאם האתר שלכם עולה בזמן סביר, לגוגל לא ממש אכפת. היא אמנם הצהירה על כך שהיא הוסיפה את מהירות עליית האתר כפקטור באלגוריתם שלה, אבל זה היה באפריל 2010, כלומר, לפני שבע שנים! מאז גוגל לא הרחיבה הרבה על הנושא, למעט העובדה שהיא תתחיל להתחשב במהירות גם עבור אתרים סלולאריים, משהו שהיה די ברור מאליו מהסיבה הפשוטה שאתרים סלולריים נוטים לעלות לאט יותר בגלל המשאבים המוגבלים של הטלפונים הסלולריים (החל מהדפדפן עצמו ועד מהירות החיבור לרשת הסלולרית). למידע נוסף על קידום אתרי סלולר.

מעבר לזה, לפי גוגל, הרף המומלץ לאתר שעולה במהירות טובה הוא 85. יותר מעניין מכך, הכלי עשוי להחזיר תוצאות שונות לאחר שגוגל מבצעת בו שינויים, כך שאפילו אם כן הצלחתם להגיע איכשהו לציון מושלם, אף אחד לא אומר שזה גם הציון שתקבלו כאשר יכנסו טכנולוגיות חדשות לשימוש או שהכלי יהפוך להיות מדויק יותר.

בנוסף, הכלי מאד בסיסי ביכולות של והרבה פעמים לא מציג מידע מפורט על צווארי בקבוק ואלמנטים שונים המעכבים את טעינת העמוד.

מבחינת השפעה אמיתית על SEO – כל עוד האתר לא איטי באופן חריג, מהנסיון שלי (מקידום של מאות אתרים), אין שום השפעה עם קיבלתם ציון 50, 60, או 90 בכלי הזה. לכן, אין צורך להיות טרחנים ולהתעכב על כל שורת קוד (אלא אם כן יש לכם זמן/כסף פנויים) אלא להתייחס לדברים החשובים באמת כמו מעבר לשרת איכותי יותר (כפי שאני ביצעתי לפני קצת יותר משנה) וביצוע הקטנת תמונות גורפת באתר, משהו שיכול להביא לשיפורים דרמטיים במידה ובאתר היו תמונות כבדות במיוחד. במאמר הזה סקרתי את התוספים הטובים ביותר לוורדפרס שמאפשרים לבצע הקטנת תמונות בצורה גורפת באתר. למידע נוסף על אופטימיזציה לתמונות היכנסו למדריך המפורט שכתבתי בנושא.

כמה זמן באמת לוקח לאתר שלכם לעלות?

עוד משהו שחשוב לזכור שהציון שהכלי מציג מתייחס למהירות היחסית של האתר, בעוד האלגוריתם של גוגל כנראה בודק את המהירות בפועל אצל הגולשים עצמם בעזרת כלים שונים כמו הדפדפן כרום או סרגל הכלים שלה לדפדפנים אחרים.

למרבה הצער, גוגל הסירה את האפשרות לבדוק כמה מהר האתר עולה לעומת אתרים אחרים שהייתה זמינה בכלי מנהלי האתרים הישן שלה.  לעומת זאת, באמצעות ביצוע כמה שינויים בגוגל אנליטקס, אפשר לראות דוח על האתר שלכם באופן ספציפי (אם כי לא להשוות אותו לאתרים אחרים). בצורה זו אתם יכולים לראות במדויק אילו עמודים עולים הכי מהר ואלו הכי לאט, וכיצד משפיע זמן הטעינה על התנהגות הגולשים. (עוד על כך מיד)

כלים אחרים שמאפשרים לכם לראות את זמן הטעינה לכל עמוד באתר הוא Pingdom ו GTmetrix אם כי יש לקחת בחשבון שהם לא בודק את המהירות מישראל, אלא מחו"ל (רצוי לבדוק מאירופה). לכן זמני הטעינה שרשומים עלולים להיות גבוהים יותר מאשר בפועל.

כיצד משפיע זמן הטעינה על התנהגות הגולשים?

בגדול, רוב הסקרים שבדקו את השפעת מהירות זמן טעינת האתר על המשתמשים, מצאו שהזמן האופטימלי לעליית האתר הוא 3 שניות, כאשר זמן טעינה ארוך יותר משפיע לרעה על שיעור הנטישה, מספר העמודים שהמבקר צופה בהם באתר ושיעור המעורבות שלו (לדוגמה, מילוי טופס). כמו כן, ההשפעה על אתרי מסחר אלקטרוני היא גבוהה יותר ושם מדובר על זמן אופטימאלי שתי שניות!

אבל הנתון הכי מפתיע הוא כנראה שרק 50% מן האתרים ברשת מצליחים להגיע ליעד הזה.

המסקנה היא שכלי ה – Pagespeed Insights מתייחס בסך הכול לפוטנציאל שיפור המהירות של האתר, ואילו זמן עליית האתר בפועל הוא מה שחשוב באמת! למעשה, הדו"ח של גוגל מציין עד כמה האופטימיזציה תשפיע על הנתונים הטכניים גרידה כמו למשל זמן התגובה של השרת, אבל אי אפשר להסיק ממנו כיצד הם ישפיעו על זמן טעינת האתר בזמן אמת.

גרוע מכך, לפעמיים ההמלצות של גוגל מתייחסות לפקטורים שאין לנו בכלל שליטה עליהם או שהשליטה עליהם תהיה מאוד בעייתית. לדוגמה –

  • קבצים שיושבים בשרתים של גוגל וכמעט כל אחד משתמש בהם (לדוגמה, הקבצים שנעשית אליהם פניה בכל אתר שמשתמש ב – Google Analytics).
  • תוספים שאנחנו משתמשים בהם בתוך מערכת ניהול התוכן שלנו. נכון, אנחנו תמיד יכולים לגשת לקובצי המקור של התוסף ולבצע להם אופטימיזציה, אבל זה ייקח המון זמן ולא יאפשר לנו לשדרג את התוסף בעתיד…

מהן הדרכים הטובות ביותר לצמצם את זמן עליית האתר?

לאחר שהבנו שלא כל מה שכתוב ב – Pagespeed Insights  הוא תורה מסיני, בואו ננסה להבין מה הכי משפיע על זמן עליית האתר :

כיווץ תמונות

נכון, כאשר אנחנו גולשים מחיבור אינטרנט יציב, זה לא ממש משנה אם גודל התמונה הוא 50 קילובייט או 100 קילובייט, אבל כאשר מדובר בחיבורים איטיים כמו חיבורים סלולריים או רשתות אלחוטיות עמוסות, זה יכול לשנות מאוד. אם אתם משתמשים בוורדפרס, כאמור, כתבתי פוסט על התוספים הטובים ביותר לכיווץ תמונות.

AMP

AMP הוא פורמט מיוחד של גוגל שבאמצעותו אפשר לקצר באופן משמעותי את זמן הטעינה של עמודים סלולריים, עד 90% ליתר דיוק!  בלי להיכנס יותר מדי לפרטים טכניים, AMP מאפשר ליצור אופטימיזציה לקוד ה – HTML  עצמו, לסקריפטים של JS ולאחסן את המטמון של האתר על השרתים המהירים של גוגל.

מעבר לאפקט ההאצה, עמודים שתומכים ב – AMP  מסומנים בגוגל עם סימן מיוחד ולכן הם יותר בולטים לעין.

מהירות השרת

גם האתר שעבר את האופטימיזציה הטובה ביותר ברמה הטכנית, לא יהיה מהיר מספיק אם הוא משתמש בשרת בעל משאבים מוגבלים. לכן, רצוי להשתמש בשרת של חברה יציבה ולא להתפתות להצעות זולות מדי. כמו כן, אתרים מורכבים יזדקקו לעיתים לשרת וירטואלי או שרת ייעודי על מנת למקסם את הביצועים שלהם.

לבסוף, זה אולי ישמע מובן מאליו, אבל יש בעלי אתרים שמעדיפים לאחסן בחו"ל מכיוון שההצעות שם מפתות יותר ומקבלים בונוסים בחינם (לדוגמה, שם מתחם לשנה), אבל אם יש לכם אתר שאתם מייעדים לקהל יעד ישראלי, זה מאוד לא מומלץ. בנוסף לכך, כל בעיה באתר תדרוש מכם לפתוח כרטיס תמיכה ידני או להתקשר לתמיכה הטכנית בחו"ל ולחכות יחסית הרבה זמן למענה (חלק מהחברות אף דורשות תשלום נוסף על תמיכה דרך הטלפון).

אופטימיזציה לקוד האתר

למרות שהרבה מאוד אנשים גולשים דרך הסלולר, עדיין יש חלק נכבד מהם שגולש דרך מחשבים נייחים או ניידים. לפיכך, חשוב לבצע אופטימיזציה לקוד, הן באמצעות צמצום של חלקים מיותרים או כתיבת קוד יעיל יותר (במערכות ניהול תוכן אמנם יש לנו פחות שליטה על כך, אבל בהחלט אפשר לצמצם לדוגמה תבניות מותאמות אישית). הדרך השנייה היא להשתמש בתוכנת כיווץ לקבצים מסוימים.

צמצום מספר ההפניות

אחח – הפניות! כמה פעמיים יצא לכם לראות אתר שהופך כל קישור יוצא להפניה לעמוד אחר על מנת למנוע מאנשים להשיג קישורים? מסתבר שכל הפניה לוקחת כמה שניות טובות, מה שמאט בצורה דרסטית את האתר ויוצר חווית גלישה לא טובה (גם אם ההפניה היא לאתר חיצוני). אותו הדבר קורה בהפניה מאתר רגיל לאתר לנייד, משהו שאפשר להתגבר עליו בכמה דרכים שונות.

הגדרות מטמון

הגדרה נכונה של המטמון של האתר מאפשרת לשמור חלקים גדולים ממנו שלא עוברים עדכון בכל כניסה חדשה אליו בדפדפן של המשתמש, כך שבפעם הבאה האתר ייטען באופן חלקי מהמחשב של הגולש ולא מהשרת, מה שיצמצם באופן משמעותי את זמן הטעינה ויגדיל את מספר הגולשים הקבועים.

למידע נוסף – מדריך לשיפור מהירות האתר.

לסיכום

לסיכום, למרות שאין מה לזלזל בזמן עליית האתר ואתרים שעולים מאוד לאט צריכים לקבל טיפול עשרת אלפים כדי להישאר רלוונטים, הצמדות למדד מספרי כזה או אחר שאינו מתייחס ישירות לזמן הטעינה בפועל ושיפור שלו באחוזים בודדים לא יתנו לכם שיפור משמעותי וכדאי לכם לנצל את המשאבים והאנרגיה במקום אחר כמו למשל בביצוע אופטימיזציה לקידום האתר או עיבוי התוכן שלו.


היו חברתיים!

אהבתם? במידה ותירצו לקבל ממני עדכונים עתידיים ישירות לפיד שלכם אתם מוזמנים לעשות לי לייק בפייסבוק או לעקוב אחריי בגוגל+. נשתמע!

יש לך שאלה? רוצה הצעה לקידום אתר? כמה פרטים ואחזור אליך 🙂

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)

הטלפון שלך (חובה)

רוצים להגיב?

תגובות

אודות דניאל

עוסק בשיווק באינטרנט (בדגש על SEO) באופן מקצועי משנת 2009. יזם אינטרנט ובלוגר בזמן המועט שנשאר לי. פה ושם מעביר הרצאות וגם מלמד קידום אתרים בשיעורים פרטיים וסדנאות. נשוי + ילדה מהממת וגר בנס ציונה :-)

שווה לקרוא גם את

יועץ קידום אתרים

איך יועץ קידום אתרים יוכל לעזור לכם?

בעלי אתרים רבים שרוצים להתחיל לקדם את האתר שלהם מפחדים להתחייב לחברות קידום לפני שהבינו ...

הטמעת סכמה

נתונים מובנים: מהי סכמה (Schema) ולמה זה טוב?

יש לך סכמה באתר? כמה מכם שמעו את המונח "סכמה" בשנה- שנתיים האחרונות? מניח שהרבה ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *