איסור פרסום בגוגל בתביעות רשלנות רפואית

מאמר אורח: עו”ד אלי מאור, עורך דין רשלנות רפואית.

לאחרונה, הייתה לי זכות גדולה ואישית לייצג באופן אישי שני חיילים בשירות חובה, אח ואחות כיורשים, בתביעת ענק בגין רשלנות רפואית, שאירעה לאביהם המנוח בגין איחור באבחון ברשלנות רפואית.

לאחר הגשת תביעת רשלנות רפואית בבית המשפט המחוזי נגד בית החולים ממרכז הארץ, הופנינו ע”י בית המשפט להליך גישור שבמסגרתו הוצעה הצעת פשרה של סכום פיצויים של מיליוני שקלים לאחים בגין הרשלנות הרפואית, שבוצעה לאביהם המנוח.

במסגרת מסמכי הפשרה דאגה חברת הביטוח של בית החולים להכניס תניית איסור פרסום במנוע החיפוש גוגל ו/או באינטרנט ו/או בכל ערוץ תקשורתי אחר של סכום הפשרה והנסיבות בה הוא הושג, והיורשים אשר כאמור היו חיילים בשירות חובה הסכימו לחתום על תנייה זו, חרף התנגדותי הנמרצת, מאחר ודובר על סכום פיצויים, ששינה להם את החיים.

יתרה מכך לאחרונה בתביעת רשלנות רפואית גדולה אחרת שהגשתי בגין רשלנות רפואית בלידה נגד בית חולים אחר במרכז הארץ, שפורסה בגוגל ובתקשורת וקיבלה תהודה תקשורתית גדולה נוכח גודל המחדל הרפואי שבוצע בחדר הלידה, קיבלתי “שיחת נזיפה” טלפונית מבית החולים באמצעות עורך הדין שייצג את בית החולים, לפיו הנהלת בית החולים הנתבע כועסת עלי אישית על כך שהאירוע הובא לידיעת הציבור ופורסם במנוע החיפוש גוגל ובערוצי תקשורת אחרים.

כמובן, שתשובתי הייתה נחרצת ושזו זכות ראשונה במעלה של הציבור לדעת בנוגע לתביעות אלה ושאם בית החלים לא מעוניין בפרסום בגוגל או בכל ערוץ תקשורת אחר, אזי שידאג שמחדלים רפואיים שכאלה לא יקרו, וזאת במקום לנסות להסתירם מפרסום ברשת.

מהי תניית איסור פרסום במנוע החיפוש גוגל ומה משמעותה?

באופן עקרוני, דרך המלך בתביעות רשלנות רפואית היא לחתור לקבלת פיצויים מקסימאליים במסגרת פסק דין מנומק של בית המשפט, המחייב את בית החולים ו/או הרופאים ו/או קופת החולים באמצעות חברת הביטוח שלהם, בתשלום פיצויים בגין כל נזקי הגוף שנגרמו לניזוק ברשלנות רפואית לרבות כאב וסבל, עוגמת נפש, פגיעה ו/או אובדן כושר השתכרות, הפסדי פנסיה, הוצאות רפואיות ניידות ועוד..

היתרון בקבלת פסק דין שכזה בתביעת רשלנות רפואית הוא שבד”כ בפסק הדין בתביעת רשלנות רפואית בית המשפט פוסק סכום פיצויים משמעותי וגבוה יותר מאשר במסגרת הליך פשרה ו/או גישור.

היתרון הוא שפסק הדין מפורסם מבלי לציין את פרטי התובע (מופיע בפרסום בגוגל פלוני או פלונית או ראשי התיבות של השם הפרטי ושם המשפחה בלבד יחד עם פרטי עורכי הדין המייצגים) אך בפסק הדין המפורסם גם באתרי המשפט וגם בגוגל, מפורט סכום הפיצויים ופרטי בית החולים הנתבע ופרטים נוספים.

החיסרון בקבלת פסק דין הוא משך הזמן הארוך יחסית לעומת תביעות נזיקין אחרות בתחום של תאונות עבודה או תאונות דרכים, בתביעות רשלנות רפואית בד”כ זמן בירור התביעה הינו ארוך יותר, ועשוי אף להגיע למספר שנים עד קבלת פסק דין סופי וזאת בהנחה ואין ערעור על פסק הדין הזה והוא אכן נותר חלוט וכמובן חיסרון נוסף הוא שזכייה בתביעת רשלנות רפואית בפסק דין, אינה מובטחת ב-100%.

היתרון בסיום התביעה במסגרת הליך פשרה ו/או גישור ו/או פישור הוא בזמן הקצר יותר בו הניזוק ברשלנות רפואית מקבל בפועל את סכום הפיצויים אשר הושג לו אך החיסרון המרכזי הוא מעצם הביטוי “פשרה”, שמשמעו שהניזוק אמור להתפשר על סכום הפיצויים המקסימליים על מנת לתת תמריץ לצד השני להסכים לשלם את סכום הפיצויים בפשרה.

אבל..זהו לא החסרון היחיד

אולם כמפורט לעיל זהו אינו החיסרון היחיד.

במסגרת הסדרי פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט, בין אם מדובר בהליך פישור באמצעות בית המשפט בעצמו או בהליך גישור באמצעות מגשר חיצוני שמונה, חברת הביטוח של בית החולים או הרופא או קופת החולים שולחת כתב קבלה ויתור וסילוק סופי ומוחלט (להלן:”כתב ויתור”).

הרציונל בכתב ויתור זה, הוא שהתובע ברשלנות רפואית מצהיר בכתב שעבור או תמורת סכום הפיצויים שהוא מקבל במסגרת הליך הפשרה, הוא מוותר באופן סופי ומוחלט על תביעתו ושהוא כמובן מודע לחלוטין לכך.

אשמח לבדוק את האתר שלך בחינם!

על מנת לראות את הפוטנציאל האורגני ותוך כמה זמן נכפיל לך את ההכנסות

ניתן לחייג למספר 052-9095200 או למלא את הטופס:

אולם אליה וקוץ בה.

בשנים האחרונות, יותר ויותר תביעות המסתיימות על ידי במסגרת הסדרי פשרה בתביעות רשלנות רפואית של סכומי פיצויים של מיליוני ש”ח, שלציבור כולו, לרבות ציבור הנפגעים ברשלנות רפואית ישנה זכות ועניין רב לקרוא ולעיין בו בגוגל או באתרי אינטרנט או באתרים משפטיים, מודגשת תניית איסור פרסום בגוגל או אפילו תניית איסור פרסום למכרים או לקרובי משפחה של סכום הפיצויים שהושגו בפשרה בתביעת רשלנות רפואית.

מבחינת הניזוק ברשלנות רפואית, נקודת המבט היא ב”מיקרו”, אני מקבל סכום פיצויים של מיליוני ש”ח שהולכים לשנות לי את החיים עבור תניית פרסום, דבר שעל פניו נראה כדאי ולא חשוב מדי, אך אני כעורך דין בתחום רשלנות רפואית יודע שנקודת המבט הנכונה היא בראיית “מאקרו” של תביעות רשלנות רפואית רבות, חשובות ומעניינות שלהם ניתן איסור פרסום במנוע החיפוש גוגל, שבעצם גורם להסתרת מידע חשוב מהציבור בגוגל או בכל פלטפורמה תקשורתית באינטרנט ומשרתת את בתי החולים, אך פוגעת בציבור התובעים ברשלנות רפואית, שלא נחשף לתקדימים דומים, אלא אם הם מגיעים לאותו עורך דין ברשלנות רפואית מנוסה מוכר ממש, שייצג כבר בעברו מקרה או אפילו מקרים דומים נוספים והוא בעצמו היה חלק מהסדר הפשרה שהושג בתביעת רשלנות רפואית קודמת.

הדברים נאמרים ביתר שאת, משבתביעות של תאונות דרכים או תאונות עבודה בתחום של נזקי גוף, שייצגתי והושגו בהם סכומי פיצויים דומים במסגרת הסדרי פשרה של מיליוני ש”ח התובעים לא נדרשו במסגרת כתב הויתור לחתום על שום תניית איסור פרסום בגוגל או בכל אמצעי תקשורת אחר, וסכומי הפיצויים פורסמו בגוגל בריש גלי והיו גלויים לכל מי שחיפש את מילת או ביטוי החיפוש הרלבנטי בחיפוש אורגני בגוגל וקיבל את כל פרטיי פסק הדין באמצעות מנוע החיפוש גוגל.

מדריכים נוספים על פסקי דין, רופאים ומה שבינהם:

איך ניתן “לתקוף” תניית איסור פרסום במנוע החיפוש גוגל?

סבורני שישנן מספר דרכים “מועילות” שבהם ניתן לתקוף משפטית, תניית איסור פרסום במסגרת הסדר פשרה ו/או בכלל בתביעות רשלנות רפואית.

דרך ראשונה הינה באמצעות העיקרון של “פומביות הדיון” בעיקר בתביעות המתנהלות בתיקים אזרחיים, שאליהן משתייכות תביעות הרשלנות הרפואית (דין אזרחי בניגוד לדין הפלילי) והוא בעצם הכלל שאומר שהדיונים ולרבות פסקי הדין בהם, צריכים להיות פתוחים לציבור קרי בכל ערוצי התקשורת בכל מנועי החיפוש לרבות גוגל וכן באינטרנט וזאת בהתאם לסעיפים 3 לחוק יסוד השפיטה וסעיף 68 (א) לחוק בתי המשפט הקובעים את עיקרון פומביות הדיון בעצם כ”ברירת המחדל” בניהול תביעות בבתי המשפט בישראל.

דרך נוספת לתקוף תניית איסור פרסום בגוגל, היא בהתאם לדיני החוזים וו/או חוק החוזים האחידים, והיא “תנאי מקפח בחוזה אחיד” בהתאם לחוק החוזים האחידים-תשמ”ג-1982, לפיו בית המשפט מוסמך לפסול תנאי מקפח בחוזה אחיד וזאת כמובן ככל שבית המשפט לחוזים אחידים יכיר בתניית איסור הפרסום במנוע החיפוש גוגל כתנאי מקפח בחוזה אחיד.

עוד חוק שבאמצעותו ניתן לשאוב פסילת תניית איסור פרסום במנוע החיפוש גוגל, הוא חוק חופש המידע, תשנ”ח-1998 החל על רשויות ציבוריות ולכן ניתן לטעון בהחלט שבתי חולים כמו גם קופות חולים ו/או חברות ביטוח, הינם גופים ציבוריים, שחוק חופש המידע חל עליהם, ותניית איסור פרסום במנוע החיפוש בגוגל, כמובן אינה עולה בקנה אחד עם חוק חופש המידע כמפורט לעיל.

פרטי מחבר המאמר האורח: עו”ד אלי מאור

עורך דין אלי מאור הינו עורך דין המומחה בתביעות רשלנות רפואית, מזה למעלה מ-20 שנים ומעל 1,000 תביעות, שטופלו על ידו באופן אישי. עו”ד אלי מאור מאמין בייצוג אישי בתביעות רשלנות רפואית, של כל תביעה מתחילתה ועד סופה על ידו, והינו בעל ניסיון ייחודי, כמי שבעברו עד לפני 12 שנים, ייצג במקביל גם חלק מבתי החולים הממשלתיים הגדולים בישראל.

עו”ד אלי מאור כיהן משך שנים כרכז אקדמי בכיר במכון להשתלמויות של לשכת עורכי- דין, בתחום משפטי של דיני רשלנות רפואית, והעביר במסגרת ימי עיון מיוחדים ברחבי הארץ בין היתר את הרצאתו המבוקשת והמוכרת ביותר בנושא “פרקטיקת ניהול תביעת רשלנות רפואית”, וזאת משך שנים  בפני ציבור של אלפי עורכי דין בישראל.

כמובן שכל האמור במאמר אורח זה, אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי ספציפי ומועיל, ומומלץ בכל מקרה ו/או שאלה שמתעוררים, לפנות באופן אישי לעורך דין המומחה לתביעות רשלנות רפואית, למתן יעוץ משפטי פרטני בעניין.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב whatsapp
אהבת? גם ברשימת תפוצה שלי אני מפנק :-) ועל הדרך נותן מתנה >>
הרשמה לרשימת תפוצה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

יש מצב שגם אלו יעניינו אותך...
Call Now Buttonחייגו עכשיו