בכל פרויקט קידום אתרים מתקיים המתח הזה שבין לייצר ערך אמיתי ואיכותי לגולש שמגיע לאתר ובין השימוש בטכניקות שונות שידוע כבר שנים שמסייעות לקידום האתר, על אף שהן לא משרתות את הגולש באופן מיטבי.
היום אני רוצה לדבר על דפי סף (או עמודי סף – Doorway Pages), להסביר מהם, לאיזה צורך הם נועדו, איך תוכלו לזהות אותם, וגם להבין קצת מה המדיניות של גוגל בכל הקשור לדפי סף ודרכי ההתמודדות שעומדות לרשותכם, בעלי ומקדמי האתרים, כדי להתנהל בחכמה מול המדיניות הזאת.
לפני כן, אם בא לכם קצת הסבר בוידאו, זה המקום:
אז מהם דפי סף / עמודי סף?
דפי סף הם דפים שכל מטרתם לתפוס מקום בדפי תוצאות החיפוש, כדי לקלוט תנועת חיפוש של גולשים שמבצעים שאילתות חיפוש מסוימות, ולהעביר אותם לדפי יעד אחרים.
כל הרעיון בבסיס הקמת דפי הסף הוא לייצר דפים מלאכותיים, שברור שאין בהם היגיון עסקי, שלא באמת משרתים את חווית המשתמש, ואשר בכלל לא מיועדים להשיב לשאילתת החיפוש של הגולש, וכל מטרתם היא, כאמור, להעביר את תנועת הגולשים הזאת הלאה לדפי היעד.
איך מייצרים דפי סף? פשוט מקימים עמודים שמכילים את ביטויי המפתח הספיציפיים (בדרך כלל, יהיה מדובר בביטויי זנב ארוך) וכותבים תוכן שלא באמת מייצר ערך לגולש אבל שסוקר ומכיל את הביטויים הרלוונטיים, ובסופו של דבר, מפנה את הגולשים לעמוד אחר, שהוא עמוד היעד.
לכאורה, מבחוץ, הבניה הזאת של עמודי סף יכולה להיראות לגיטימית: כל האינטרנט בנוי על דפים שמספקים מידע לגולש ומקשרים לדפים אחרים. אולם, מנועי החיפוש לא כל כך אוהבים דפים כאלו, שכל מטרתם היא להיות האב לתנועת חיפוש של גולשים מבלי לתת לה מענה בדף עצמו.
איך מזהים דפי סף?
כדי לזהות דפי סף צריך להבין קצת את ההיסטוריה של ההתמודדות של מקדמי אתרים מול האלגוריתם של מנוע החיפוש.
בעבר, היה נהוג לייצר עמודים שונים באתר שמטרתם לטרגט וורייאציות שונות מילות מפתח: דפים לזכר ודפים לנקבה, דפים ליחיד ודפים לרבים, דפים לאזור ראשון לציון ודפים לאזור אשדוד וכך הלאה.
בואו ניקח לדוגמה אתר של טכנאי מחשבים.
אותו טכנאי, מעוניין לספק שירותים ללקוחות באזורים שונים ברחבי הארץ. במקום לייצר עמוד אחד של השירותים שהוא מספק ועמוד אחד של האזורים הגאוגרפיים שבהם הוא נותן שירות, בוחר אותו טכנאי מחשבים להקים עמוד שנקרא טכנאי מחשבים בראשון לציון, ועוד עמוד שנקרא טכנאי מחשבים באשדוד, וכמובן גם עמוד שנקרא טכנאי מחשבים ברחובות.
ברור לכל מי מסתכל מן הצד על האסטרטגיה הזאת, שאין שום ערך ביצירת דף של טכנאי מחשבים באשדוד.
זה לא שהשירותים שאותם מספק טכנאי המחשבים באשדוד שונים מאלו שהוא מעניק בראשון לציון. הידע הוא אותו ידע. ההכשרה היא אותה ההכשרה. דרכי יצירת הקשר הן אותן דרכי יצירת קשר.
על מנת לראות את הפוטנציאל האורגני ותוך כמה זמן נכפיל לך את ההכנסות
ניתן לחייג למספר 052-9095200 או למלא את הטופס:
האם גוגל מענישה בעלי אתרים שעושים שימוש בדפי סף?
על פי הנחיות גוגל לבעלי אתרים, שימוש בדפי סף שכל מטרתם לטרגט ביטויי מפתח הוא אסור, ושימוש מופרז בדפים כאלו עלול לגרור ענישה מצד גוגל.
בפועל, בישראל לפחות, הניסיון מראה שגם העדכונים בשנים האחרונות לא פגעו בצורה משמעותית באתרים שניהלו אסטרטגיה של דפי סף.
יש תחומים בהם שימוש בדפי סף פורח במיוחד. תחומים כמו למשל:
- מצברים לרכב
- מנעולנים
- שיפוצים
- הובלות
- ולמעשה, כמעט כל התחומים של בעלי מקצוע למיניהם
באופן אישי – אני מחזיק כמה וכמה אתרים (לשימוש עצמי…) שכל התוכן שלהם מבוסס על עמודי סף, והם מקודמים יפה מאד.
האתרים הנ"ל התחילו כטסט – לראות באמת כיצד גוגל "אוכל" סוג כזה של תוכן.
העובדה היא – שלפחות נכון לכתיבת שורות אלו, לגוגל אין בעיה לדרג אתרים עם המון עמודי סף, כל עוד הם כן נותנים ערך מסוים לגולשים.
כלומר – אתרים המפצים על כך בחווית משתמש טובה, קישורים חזקים (שאת הגולשים הם לא מעניינים, אבל את גוגל כן), ובסופו של דבר מענה לצורך של הגולש – הם בהחלט יכולים להתקדם.
האם זאת פרקטיקה שאני ממליץ עליה לטווח ארוך. לא ממש.
מה ניתן לעשות כדי להימנע מעונש בגין שימוש בדפי סף?
כאשר מקדם אתרים מקבל פרויקט של קידום מאתר שנמצא בתהליך בניה, הרבה יותר פשוט להתמודד עם נושא דפי הסף, פשוט משום שעל פי הנחית המקדם, יש להקפיד שלא לייצר עמודים כאלו.
הבעיה מתחילה כאשר מקדם אתרים מקבל אתר עם אלפי עמודים, שנבנה לפני שנים בטקטיקות שונות מאשר אלו שמשמשות היום, ומכיל לא מעט דפי סף.
מה עושים אז? כיצד מטפלים בנושא בזהירות מבלי לייצר פגיעה אמיתית בדירוגים ובתנועה האורגנית הנכנסת לאתר?
- ראשית, יש לבדוק עד כמה עמודי הסף באתר מהווים נפח משמעותי מהכניסות אליו. במידה וכל התנועה לאתר מבוססת על עמודי הסף (כמו למשל באתרים שלי שהזכרתי) – הרי שמה שניתן לעשות זה רק לשפר את התוכן שבהם ולשפר את חווית המשתמש למקסימום האפשרי.
- במידה ועמודי הסף הם לא החלק הארי באתר – יש לשקול אם חסימה גורפת שלהם, או הפניה שלהם לעמודים אחרים (בעזרת הפניית 301) – לא תהווה פגיעה משמעותית בקידום, אם בכלל. במידה ולא, הרי שזאת תהיה ההמלצה במקרה הזה.
באופן כללי – מי שעוסק במתן שירות וחולש על אזורים רבים – מוטב כי יחשוב מראש איך לייצר עמודים ייעודיים לכל יעד ותוך כדי לתת ערך אמיתי לגולש ולא סתם לרשום בליל של מילים ללא ערך, רק כדי לתפוס מילת מפתח בתוצאות של גוגל.
לסיכום
לא מוכרים הרבה מקרים בישראל של אתרים שנפגעו בעקבות יצירת דפי סף בצורה מסיבית בעבר (לפחות, לא שיצא לי להיתקל באופן אישי).
אולם, יחד עם זאת, בכלל לא בטוח שמדובר באסטרטגיה שכדאי יהיה ליישם בעת הקמת אתר חדש או קידום אתר חדש. כמו בכל דבר בקידום אתרים – צריך לבחון כל מקרה לגופו. כדי להבין טוב יותר את הדרך שבה כדאי לפעול, אפשר לפזול הצידה, אל אתרי המתחרים המובילים, להבין את מבנה האתר שבו הם עושים שימוש, ולקבל החלטה מושכלת בעניין.
