נתונים מובנים: מה זה סכמה (Schema) ולמה זה טוב?

סכמה (Schema), או נתונים מובנים (Structured Data), היא קוד שמוסיפים לעמוד כדי להסביר למנועי החיפוש מה יש בו.

מחיר של מוצר, שעות פתיחה, ביקורות, תאריך של אירוע ועוד המון סוגים.

גוגל עשויה להשתמש במידע הזה כדי להציג אתכם כתוצאה עשירה (Rich Snippet), עם כוכבים, מחיר או תמונה.

זה לא גורם דירוג ישיר, וזה גם לא מבטיח כלום.

יחד עם זאת, זה אחד הצעדים הפשוטים והמשתלמים ב-SEO טכני.

בהמשך: איזו סכמה מתאימה לאיזה אתר, איך מטמיעים, ואיפה רוב האתרים נופלים.

אם אתם עוסקים בקידום אתרים לוקאלי, בטח שמעתם את המונח "סכמה" לא מעט פעמים.

אבל זה ממש לא רק ללוקאלי. חנויות (איקומרס), מאמרים, מתכונים, אירועים – כמעט לכל אתר יש מה לסמן.

מה זה סכמה (נתונים מובנים)?

בגדול, סכמה זה קוד שמתאר את התוכן בעמוד בשפה שמנועי חיפוש מבינים.

בהקשר של קידום אתרים בתוצאות האורגניות, סכמה היא אוסף תכונות שמצמידים לפריט מסוים בעמוד.

הפריט הזה יכול להיות מאמר, כותב המאמר, מוצר בחנות, בית עסק ומיקומו, אירוע וכו'.

הגולש רואה טקסט רגיל. גוגל, בזכות הסכמה, רואה "זה מחיר", "זה דירוג", "זו כתובת".

מדריך וידאו: מה זה סכמה או נתונים מובנים (Structured Data)?

סכמה, נתונים מובנים, מיקרודאטה: מה ההבדל?

ארבעה מונחים שנזרקים באותו משפט, ולא מעט אנשים (כולל אנשי מקצוע) מערבבים ביניהם.

נעשה סדר במושגים:

1. נתונים מובנים (Structured Data) – הרעיון הכללי. מידע על העמוד בפורמט קבוע שמכונה יודעת לקרוא.

2. Schema.org – המילון. אוסף מוסכם של סוגים (מוצר, אירוע, עסק) ותכונות (מחיר, תאריך, כתובת).

3. JSON-LD, מיקרודאטה ו-RDFa – התחביר. הדרך הטכנית שבה כותבים את המילון בתוך הקוד.

4. תוצאות עשירות (Rich Results) – מה שאולי תקבלו בגוגל. הכוכבים, המחירים והתמונות.

בקיצור:

כותבים מונחים מ-Schema.org, בתחביר JSON-LD, כדי לקבל אולי תוצאה עשירה.

בשפת היומיום, כולם פשוט אומרים "סכמה" 🙂

למה בכל זאת צריך נתונים מובנים?

גולש אנושי מבין לבד שהמספר ליד סימן השקל הוא מחיר. הוא לא צריך עזרה.

מנועי החיפוש (וגוגל בראשם) רוצים להציג את המידע הרלוונטי כבר בעמוד התוצאות.

ושם, להבין לבד זה פחות מדויק.

לכן אנחנו "מסמנים" להם את המידע שהגולש כנראה ירצה לראות, עוד לפני שהוא נכנס לאתר.

לדוגמא:

• ציון / ביקורת על סרט / מתכון / ספר / מוצר ועוד
• פרטי אירוע כזה או אחר
• מחיר מוצר
• שעות פעילות ו/או מידע כללי על בית העסק וכו'
• וידאו (לדוגמא תצוגה מקדימה של סרטוני יוטיוב)
• ועוד…

אז זה משפיע על הדירוג?

לא ישירות.

אנשי גוגל חזרו על זה לא מעט פעמים: נתונים מובנים אינם גורם דירוג.

יחד עם זאת, תוצאה עשירה בולטת יותר ממתחרים שאין להם כזו.

וזה עשוי לשפר את ה-CTR בתוצאות החיפוש (שיעור הקליקים).

על המשקל של קליקים בין הגורמים המשפיעים על דירוג אתרים יש ויכוח ארוך בתעשייה.

אבל גם בלי קשר לדירוג, יותר קליקים מאותו מיקום זה פשוט יותר פניות.

בשילוב עם תגיות מטא (טייטל ודיסקריפשן) משכנעות, זה יכול לעשות הבדל רציני ביחס ההקלקה.

נתונים מובנים ומנועי AI: מה נכון ומה הייפ?

נתונים מובנים הם אחד הפקטורים שעשויים לעזור לכם להופיע גם בחיפושים של מנועי AI, כמו ChatGPT וחבריו.

זה חלק מתחום שמכונה AEO (קידום למנועי תשובות). במובן הרחב יותר זה גם קידום למנועים גנרטיביים שזה –  GEO – Generative Engine Optimization.

ואם אתם ממש אוהבים ראשי תיבות, יש גם AIO – אופטימיזציה למנועי בינה מלאכותית 🙂

עכשיו להפרדה בין תיאוריה לשטח.

בתיאוריה, מידע מסודר עוזר למכונה להבין מי אתם, מה אתם מוכרים ואיפה אתם נמצאים.

בשטח, אף אחד לא יכול להבטיח שמודל שפה קורא את הסכמה שלכם.

גוגל עצמה מציינת שאין דרישה טכנית מיוחדת כדי להופיע בתקצירי ה-AI שלה.

אז איך מתייחסים לזה? כשכבה שעוזרת, לא כתחליף לתוכן טוב ולסמכות.

יחד עם תוכן שעונה על שאלות אמיתיות, סכמה עשויה לתרום להופעה שלכם גם בתקצירי AI של גוגל (Google Overviews).

כמה דוגמאות בפועל של הטמעת סכמות ואיך זה נראה בגוגל

הנה כמה תצוגות עשירות (מבוססות סכמה) שכולנו נתקלים בהן ביומיום.

ביקורת על סרטים:

תאריכים של אירועים / הופעות:

תצוגת וידאו (באתר שהוא לא youtube או וימאו למשל):

מתכונים:

אפילו Breadcrumbs (פירורי לחם באתר) ותאריך פרסום מאמר זה סוג של Markup:

(במובייל גוגל כבר מציגה בעיקר את שם האתר ולא את פירורי הלחם. בדסקטופ הם עדיין עשויים להופיע.)

ומה לגבי העתיד?

גוגל מוסיפה סוגי תצוגה, אבל גם מורידה לא מעט.

תצוגת HowTo הוסרה לגמרי.

תצוגת FAQ צומצמה לאתרי ממשלה ובריאות מוכרים וסמכותיים.

וגם סוגים פחות מוכרים יצאו משימוש לאורך הדרך.

בקיצור, לפני שאתם משקיעים שעות בסוג סכמה מסוים, בידקו בתיעוד של Google Search Central שהוא עדיין נתמך.

JSON-LD, מיקרודאטה או RDFa: באיזה פורמט להשתמש?

JSON-LD.

גוגל ממליצה עליו, הוא הכי נוח לתחזוקה, ורוב התוספים והמערכות כבר עובדים איתו.

גוגל תומכת רשמית בשלושה פורמטים: JSON-LD, מיקרודאטה ו-RDFa.

מיקרו-פורמטים הם גישה ותיקה ונפרדת, והם לא מופיעים ברשימה של גוגל.

1. JSON-LD (השיטה המומלצת והנפוצה ביותר כיום)

JSON-LD (קיצור של JavaScript Object Notation for Linked Data) הוא הסטנדרט הנוכחי והפורמט שגוגל ממליצה עליו.

מיקרודאטה ו-RDFa מחייבים "לעטוף" את האלמנטים שבעמוד בתוך תכונות קוד.

ב-JSON-LD, לעומת זאת, כל המידע יושב בבלוק סקריפט עצמאי.

לרוב באזור ה-<head> או בתחתית העמוד.

היתרון הגדול:

הפרדה מלאה בין מה שהגולש רואה לבין מה שמוגש למנועי החיפוש.

הקוד נשאר נקי, לא שובר עיצוב ולא מתנגש עם ה-CSS.

ובעיקר, קל להזריק אותו דינמית במערכות כמו וורדפרס.

זה אידיאלי ליצירה אוטומטית בקנה מידה רחב, דרך סקריפטים או קריאות API.

ככה זה נראה בפועל (תבנית בסיסית לעסק מקומי):

<script type="application/ld+json">
{
  "@context": "https://schema.org",
  "@type": "LocalBusiness",
  "name": "Your Business Name",
  "image": "https://www.example.com/logo.png",
  "url": "https://www.example.com",
  "telephone": "+972-00-0000000",
  "address": {
    "@type": "PostalAddress",
    "streetAddress": "Street Name 1",
    "addressLocality": "City",
    "addressCountry": "IL"
  }
}
</script>

מחליפים את הערכים בפרטים האמיתיים של העסק.

ומוודאים שהם זהים למה שמופיע באתר ובפרופיל העסק בגוגל.

סכמה שסותרת את העמוד עלולה לעשות יותר נזק מתועלת.

2. מיקרו-פורמטים – Microformats:

שימוש בתבניות ובמחלקות HTML מוסכמות.

הרעיון הוא להוסיף מבנה הגיוני לעמוד, בלי להמציא את הגלגל מחדש (עבודה לפי קונבנציה מוסכמת).

מיקרו-פורמטים מתבססים על מחלקות HTML (class).

לדוגמא, כרטיס ביקור עסקי יוצג כך:

<div class="vCard">

 <a class="url fn" href="http://tantek.com/">Tantek Çelik</a>

</div>

המחלקה vCard מצביעה על כרטיס ביקור עסקי (שייך למיקרו-פורמט hCard).

בתוכו אפשר למצוא מאפיינים כמו שם מלא, URL ועוד.

חשוב לדעת:

גוגל לא מונה היום מיקרו-פורמטים בין הפורמטים הנתמכים לתוצאות עשירות.

אם אתם מתחילים מאפס, אין סיבה לבחור בהם.

3. RDFa

RDFa זה Resource Description Framework in Attributes, כלומר תיאור משאבים באמצעות תכונות.

זו הרחבה של HTML5 שנועדה לתייג מידע רלוונטי בתוך הקוד הקיים של העמוד.

מנועי החיפוש משתמשים בתגיות האלה כדי להבין טוב יותר את התוכן, ולבנות ממנו רישומי חיפוש עשירים יותר.

4. מיקרודאטה – Microdata

תכונות HTML (כמו itemscope, itemtype ו-itemprop) שמאפשרות לרובוטים לקרוא ולהבין את המידע בעמוד בהקשר שלו.

שם פרטי, שם משפחה, שם עסק, כתובת רחוב וכו'…

פעם קראו לתצוגה שנוצרת מזה Rich Snippets (תיאור מורחב).

היום גוגל משתמשת בעיקר במונח Rich Results.

לדוגמא – אם נחפש מידע על הסרט "לוגאן", נקבל משהו בסגנון:

הכוכבים ומספר המדרגים הם מידע מובנה שגוגל פירשה כרלוונטי לגולש.

אז איך בעצם מנועי החיפוש יודעים מה המידע הרלוונטי?

אנחנו אומרים להם.

בלי סימון, גוגל צריכה לנחש לבד מה חשוב בעמוד.

לרוב היא מנחשת לא רע, אבל לא תמיד.

עם נתונים מובנים, אנחנו מצביעים לה ישירות על המידע שחשוב לנו.

היא מוצאת אותו מהר יותר, ובוודאות גבוהה יותר.

אם האתר סמכותי בעיני גוגל, בלי בעיות מיוחדות ועם קוד תקין, הסיכוי לתצוגה עשירה עולה.

סכמה לא מפצה על אתר חלש. היא מבליטה אתר שכבר עושה עבודה טובה.

מה זה schema.org?

המילון המשותף שמנועי החיפוש הגדולים הסכימו עליו.

זה פרויקט משותף של גוגל, מיקרוסופט, יאהו ויאנדקס.

schema.org עצמו הוא לא פורמט.

הוא אוסף של סוגים ותכונות, ואפשר לכתוב אותו ב-JSON-LD, במיקרודאטה או ב-RDFa.

הסכמות מסודרות בהיררכיה.

בראש עומד "דבר" (Thing), שמוריש את התכונות שלו לכל מה שמתחתיו.

לדוגמה, אירוע עסקי מסומן כ-BusinessEvent.

הוא יורש את כל התכונות של אירוע (Event), שיורש בעצמו את התכונות של Thing.

בקיצור: כל סכמה יורשת את המאפיינים של ההורים שלה, ומוסיפה עליהם תכונות משלה.

בתכלס, מה זה אומר לכם?

שכדאי לבחור את הסוג הכי ספציפי שמתאים.

משרד עורכי דין? LegalService, ולא סתם LocalBusiness.

איזו סכמה מתאימה לאיזה אתר?

אין סיבה לסמן הכל. מתחילים מהסוגים שרלוונטיים לעסק שלכם, ומרחיבים משם.

הנה כמה דוגמאות נפוצות:

סכמות גוגל: אז איך מטמיעים את הסיפור הזה?

יש כמה דרכים להטמיע סכמות באתר שלכם:

1. תוספים – כרגיל, מי שעובד על וורדפרס, החיים שלו דבש.

תוספי ה-SEO הפופולריים כבר מייצרים סכמה בסיסית אוטומטית (מאמר, ארגון, פירורי לחם). ויש גם תוספים ייעודיים לסכמה.

גם בפלטפורמות אחרות יש פתרונות.

בוויקס אפשר להוסיף סימון דרך הגדרות ה-SEO של העמוד, ובשופיפיי הרבה תבניות כבר כוללות סכמת מוצר.

הנושא דינמי מאוד, ואין לי יכולת לעדכן את המאמר כל כמה חודשים.

אז בידקו בגוגל או במנוע AI כלשהו מהו הלהיט התורן.

2. הטמעה ידנית בקוד Schema.org – מי שאוהב "להתלכלך" בקוד יכול להטמיע סכמה בעצמו.

זה עובד בכל מערכת ניהול שנותנת גישה לקוד. באתר של schema.org תמצאו את כל הסוגים והתכונות.

3. מחוללים – ברשת יש אינספור מחוללים (Markup generators). מזינים את הנתונים, והם מייצרים את הקוד.

גם כאן, מטמיעים בכל מערכת שמאפשרת עריכת קוד. אחד המחוללים הטובים שנתקלתי בהם הוא של Web Code Tools – מושקע ועושה את העבודה.

כמובן שאפשר לחולל קוד סכמה גם בעזרת ה-AI החביב עליכם, בין אם זה ChatGPT, גוגל ג'מיני, קלוד AI או אחרים.

רק שימו לב: מודלי AI נוטים לפעמים להמציא תכונות שלא קיימות, או להשתמש בסוגים שכבר לא נתמכים.

אל תדביקו לפני בדיקה.

איך אדע אם הטמעתי נתונים מובנים כמו שצריך?

לשם כך יש לגוגל כלי בשם Rich Results Test.

מזינים כתובת של עמוד או קטע קוד, ורואים אם הכל הוטמע כמו שצריך.

אחרי שהעמוד באוויר, Search Console מציג דוחות לכל סוג נתונים מובנים שהוא מזהה באתר.

כולל שגיאות ואזהרות.

בוידאו הבא אני גם מדגים כיצד עושים בזה שימוש:

צ'ק ליסט: הטמעת סכמה ב-6 צעדים

1. בחרו את סוג הסכמה הכי ספציפי שמתאים לעמוד (לפי הטבלה למעלה).
2. בדקו שהאתר לא מייצר כבר סכמה מאותו סוג דרך תוסף או תבנית.
3. צרו את הקוד ב-JSON-LD, עם ערכים שזהים למה שמופיע בעמוד.
4. הריצו את הקוד ב-Rich Results Test לפני שמעלים לאוויר.
5. העלו, ובקשו מגוגל לסרוק מחדש דרך כלי בדיקת כתובת ה-URL ב-Search Console.
6. אחרי כמה שבועות, עברו על דוחות הנתונים המובנים ב-Search Console ותקנו שגיאות.

טעויות נפוצות בהטמעת סכמה

סכמה נראית פשוטה.

בפועל, זה אחד המקומות שבהם הכי קל לטעות בלי לשים לב.

1. סימון שלא תואם את העמוד

לדוגמא:

• דירוג של 5 כוכבים בקוד, כשבעמוד אין אף ביקורת.
• שאלות FAQ בסכמה שלא מופיעות בטקסט.

גוגל מתייחסת לזה כסימון מטעה, וזה עלול לגרור פעולה ידנית (Manual Action). וזה כבר ממש לא סבבה.

2. כפילויות בין תוספים

תוסף ה-SEO מייצר סכמת Organization, התבנית מייצרת עוד אחת, ותוסף הביקורות מוסיף שלישית.

התוצאה: לפעמים מידע סותר או מבלבל על אותו עסק. גוגל צריכה לנחש שוב, בדיוק מה שרצינו למנוע…

3. נתונים שלא מתעדכנים

מחיר ישן, שעות פתיחה שהשתנו מזמן, מבצע שנגמר לפני חודשים.

סכמה שהוזנה ידנית פעם אחת ונשכחה היא מתכון לסתירות.

עדיף סכמה שנמשכת אוטומטית מהנתונים של האתר.

4. מידע מיושן

קוד שמבוסס על data-vocabulary.org עדיין מסתובב באתרים ישנים.

גוגל הפסיקה לתמוך בו לתוצאות עשירות, וצריך להחליף אותו ב-schema.org.

קייס אמיתי: האם סכמה עושה קסמים?

ניהלנו פרויקט SEO עבור אתר של כרטיסי eSIM לחו"ל.

בתוך 5 חודשים הגענו ל-47,700 קליקים אורגניים, 867 אלף חשיפות ויחס הקלקה של 5.5%.

סכמות, טבלאות נתונים ושאלות נפוצות היו חלק בלתי נפרד מהעבודה שלנו.

אבל האם הסכמה לבדה הביאה את הטראפיק?

בחיים לא.

במקביל עלינו מכ-30 עמודים ליותר מ-100 (עלי ידי הוספת תוכן באופן מסיבי), בנינו המון קישורים, עשינו אופטימיזציה טכנית ועוד – אלו הדברים שבאמת מזיזים את המחט.

מי שמציג לכם זינוק בטראפיק בגלל קוד סכמה ש-"שבר את גוגל" – אין לו מושג על מה הוא מדבר.

סכמה היא שכבה מעולה על גבי SEO בריא.

שאלות ותשובות על סכמה ונתונים מובנים

1. שמתי סכמה באתר ושום דבר לא השתנה בגוגל. עבדו עליי?

לא בהכרח.

קודם כל, גוגל צריכה לסרוק את העמוד מחדש.

זה יכול לקחת ימים ולפעמים שבועות, תלוי בקצב הסריקה של האתר.

דבר שני, גם קוד תקין רק הופך אתכם לזכאים.

ההחלטה אם להציג נשארת אצל גוגל.

עברו כמה שבועות?

בדקו את דוחות הנתונים המובנים ב-Search Console. לפעמים יש שם שגיאה שאף אחד לא שם לב אליה.

2. סכמה תקפיץ אותי למקום הראשון?

ממש לא.

נתונים מובנים הם לא גורם דירוג ישיר. הם עוזרים לגוגל ומנועים אחרים להבין את העמוד, ועשויים להבליט אותו.

3. יש לי עשרות ביקורות באתר. למה אין לי כוכבים בגוגל?

כנראה כי אלה ביקורות על העסק עצמו, באתר של העסק.

גוגל לא מציגה כוכבים לביקורות "על עצמכם" בסכמת LocalBusiness או Organization.

בעמודי מוצר, מתכונים או ספרים, כוכבים עדיין עשויים להופיע.

בתנאי שהביקורות אמיתיות ומופיעות בעמוד.

4. עדיין שווה להטמיע סכמת FAQ?

תלוי מה אתם מצפים לקבל.

אם המטרה היא שהשאלות יופיעו מתחת לתוצאה בגוגל, הסיכוי נמוך מאוד.

התצוגה הזאת שמורה היום בעיקר לאתרי ממשלה ובריאות סמכותיים.

יחד עם זאת, סימון של שאלות שבאמת מופיעות בעמוד לא מזיק.

בעיניי הוא עשוי לעזור למכונות להבין את מבנה התוכן, וזה שווה את חמש הדקות.

5. אני על וויקס או שופיפיי. חייב מתכנת בשביל זה?

לרוב לא.

כאשר עושים קידום לאתרי וויקס, אפשר להוסיף סימון נתונים מובנים בהגדרות ה-SEO של כל עמוד.

בשופיפיי, הרבה תבניות כבר מגיעות עם סכמת מוצר בסיסית.

מתכנת נכנס לתמונה כשצריך משהו מותאם.

למשל, סכמה דינמית לאלפי מוצרים או למערכת פרטית.

6. הכלי של גוגל כותב שלא נמצאו תוצאות עשירות. הקוד שלי שבור?

לא בטוח בכלל.

Rich Results Test בודק רק סוגי סכמה שגוגל מציגה כתוצאות עשירות.

סוגים אחרים פשוט לא יופיעו בו.

כדי לבדוק את תקינות הקוד עצמו, הריצו אותו ב-Schema Markup Validator של schema.org.

7. קיבלתי הודעה על פעולה ידנית בגלל נתונים מובנים. מה עושים עכשיו?

קודם כל, לא נכנסים לפאניקה.

במקרה כזה גוגל עשויה להסיר תצוגות עשירות מחלק מהאתר או מכולו.

בדרך כלל זה לא מעיף את האתר מהתוצאות.

מתקנים או מוחקים כל סימון שלא תואם את התוכן, ושולחים בקשה לבדיקה חוזרת דרך דוח הפעולות הידניות ב-Search Console.

את הכללים המלאים אפשר לקרוא בהנחיות הכלליות של גוגל לנתונים מובנים.

8. סכמה תעזור לי להופיע ב-ChatGPT?

היא עשויה לעזור, אבל אל תבנו רק עליה.

מה שכן כדאי: סכמת Organization עם התכונה sameAs, שמפנה לפרופילים הרשמיים של העסק.

ככה אתם עוזרים למכונות לחבר בין האתר, דף הפייסבוק, הלינקדאין ושאר הנכסים לישות אחת.

לדעתי, מה שמזיז יותר הוא תוכן שעונה על שאלות אמיתיות, ואזכורים של העסק ברשת.

9. חברת הקידום רוצה תוספת תשלום על "הטמעת סכמה מלאה". זה מוצדק?

תלוי מה מסתתר מאחורי המילה "מלאה".

סכמה בסיסית בוורדפרס היא לרוב עניין של הגדרות בתוסף.

על זה לא אמורים לשלם בנפרד.

לעומת זאת, סכמה דינמית לחנות עם אלפי מוצרים, או למערכת פרטית, היא עבודת פיתוח אמיתית.

בקיצור, בקשו לראות אילו סוגי סכמה יוטמעו ובאילו עמודים. מי שלא יודע לענות על זה, כנראה גם לא יודע להטמיע 😎

לא רק סכמות בגוגל – מדריכים נוספים!

• איך מטמיעים סכמת שאלות ותשובות
• גרף הידע של גוגל
• אופטימיזציה לאתרים
• כל מה שחשוב לדעת על ההיבט הטכני של קידום אתרים (Technical SEO)
• המדריך שלי על קידום חנויות ואתרי איקומרס בגוגל
• שימוש ב-AI לטובת קידום ושיווק
• המדריך שלי על תגית hreflang