הזנת תוכן לאתר אינטרנט נחשבת לאחת העבודות הבסיסיות ביותר בתחום בניית האתרים: הרבה פעמיים מדובר על עבודות שמיועדות לסטודנטים במחירי שכר מינימום או קצת יותר.
תכלס זה לא אמור להיות קשה מדי לקחת מאמרים בקבצי וורד עם כמה תמונות בדרייב ולהעלות אותן למערכת כמו וורדפרס, חנויות וירטואליות וכו'.
לכן, גם אם מדובר בעבודה די משעממת ובמיוחד מונוטונית 😴, היא מתאימה מאוד למי שרוצה לעשות כסף מהצד בקלות יחסית.
וכאן בדיוק מתחילה הבעיה לדעתי: הזנת תוכן זה לא עניין רובוטי. ברוב המקרים התוכן עצמו כולל את הטקסט וכמה כותרות, אבל לא את אותם הדברים שהופכים עמוד לכזה שהוא באמת ידידותי לגוגל.
קשה להאשים את מי שמבצע את הזנת התוכן: הוא בדרך כלל לא מקבל הדרכה על SEO בסיסי ואין לו סיבה להגדיל ראש, בטח שלא עם השכר היחסית זעום שמשלמים לו (וכולנו יודעים שזה כמעט בלתי אפשרי להתקיים מהסכומים האלו…).
לכן, חשוב שמי שמזין את התוכן יידע לפחות את עקרונות ה- On Page ומי שנותן לו את העבודה ידע בעצמו על מה לשים דגש ולרשום באופן מסודר רשימת דרישות / צ'ק ליסט בנוגע להזנת התוכן.
אז מה צריך להיות בצ'ק ליסט כזה?
✔️ מילות מפתח
אי אפשר לצקת תוכן אל תוך אתר אינטרנט בלי מחקר מילות מפתח הכי בסיסי שיש, אבל לא תמיד עושים את זה.
💡 ההמלצה שלי היא לקחת צעד אחורה ולשלב בתוכן הקיים את מילות המפתח לפני שבכלל מזינים אותו.
הוספה של מילות מפתח על ידי מי שרק מזין את התוכן ולא ממש מכיר את התחום היא דבר שאני ממש לא ממליץ עליו. מצד שני, מי שכבר מכיר את הטקסט וגם את הנושא יכול יחסית בקלות לשלב את מילות המפתח בתוך הטקסט בצורה טבעית יחסית.
✔️ הוראות בנוגע לתגי המטא
גם את תגי המטא לא תמיד טורחים לשים בתוך הטקסט או הדפים שאותם יש להזין. לפעמיים לא מייחסים לכך חשיבות מספקת ולפעמיים חושבים שאם בשם העמוד יש כבר את מילות המפתח, אז לא צריך לציין כותרת במיוחד מכיוון שמערכת ניהול התוכן כבר דואגת לכך. (והרבה פעמיים זה גם נכון).
אבל כמעט כל מקדם אתרים יגיד לכם שזה לא מספיק, ויש לזה כמה סיבות:
- קודם כל ישנם מקרים שבהם עדיף לנסח כותרת קצת יותר ארוכה ולא לבזבז תווים על שם האתר, בטח כשלא מדובר בדף שיווקי.
- שילוב אוטומטי של עברית ואנגלית יכול לגרום לשיבוש בסדר של המילים. במקרים האלו אני תמיד מעדיף ליצור תעתיק רק באחת מהשפות (עדיף עברית בשביל האחידות). לדוגמה, אם שם הדף הוא "Pagerank", אז בכותרת אני אשתמש ב-"פייג'ראנק".
- אולי הסיבה הכי חשובה: כשאנחנו לוקחים את הכותרת באופן אוטומטי משם הדף, אנחנו למעשה משכפלים את כותרת H1 (הכותרת הראשית שהגולש רואה) ומפסידים ווריאציות מסוימות של מילות מפתח חשובות שהיינו יכולים לקדם.
במקום זאת, רצוי ליצור כותרת מותאמת אישית עבור כמה שיותר עמודים. זו בעיקר עבודה טכנית, למרות שצריך לדעת גם היכן להכניס את הדגשים השיווקים.
אם אנחנו מדברים על ה-Meta Description,אז כאן הדברים הם קצת שונים: ל-Meta Description אין השפעה על הקידום של האתר, אבל כן יש לו השפעה על אחוזי הלחיצות, כך שהדגש השיווקי הוא אפילו יותר חשוב.
על מנת לראות את הפוטנציאל האורגני ותוך כמה זמן נכפיל לך את ההכנסות
ניתן לחייג למספר 052-9095200 או למלא את הטופס:
לכן, גם במקרה זה צריך לחשוב היטב אם לתת למי שמזין את התוכן לכתוב בעצמו את התיאור או לעשות זאת מראש ולא לקחת סיכונים מיותרים.
אם אתם רוצים לקבל קצת טיפים ומידע על החשיבות של של Meta Description, הנה סרטון קצר
✔️ מבנה התקצירים
הזנת תוכן יכולה לכלול גם הזנה של פוסטים או מאמרים. בתבניות מודרניות יש בדרך כלל מקום לתקציר, אבל הרבה פעמים משאירים את ברירת המחדל ומערכת ניהול התוכן לוקחת את 10 או 15 המילים הראשונות בלי להתחשב בהתחלה או הסוף של המשפט, מה שיכול לגרום למשפטים להיחתך באמצע.
💡 אם יש את הזמן, אני אישית ממליץ להגדיל ראש ולכתוב תקציר שמסכם את הפוסט בכמה שורות.
בעיקרון אין בעיה לקחת את ה-Meta Description של עמוד היעד ואין כאן בעיה של שכפול תוכן. מצד שני, יש תבניות שבהן תקציר קצר מדי או תקצירים באורך לא שווה יגרמו לשבירת הסימטריה של העמוד.
✔️ העברת טקסט ממקום למקום ושימוש נכון בכותרות
ברוב מערכות ניהול התוכן אם מעתיקים טקסט מוורד, מערכת ניהול התוכן ממירה באופן אוטומטי את הטקסט לפורמט HTML כמו שצריך.
במקרים מסוימים, בעיקר אם מעתיקים מאתר ישן לאתר חדש, ייתכן שיעברו גם תגי HTML שאנחנו לא רוצים, ואז העיצוב של הטקסט ישתנה או שנראה המון תגי HTML בטקסט הפשוט.
הפתרון במקרה הזה הוא להעתיק את הטקסט ל-Notepad (או בהעתקה ללא עיצוב לוורד) ולאחר מכן מחדש למערכת ניהול התוכן.
הטקסט שנקבל לא יהיה מעוצב ולכן נצטרך לשחזר את העיצוב המקורי, כולל הכותרות והריווח בין הפסקאות, אבל כיום זה קורה פחות ופחות, ורוב הטקסטים שאנחנו מזינים הם בקבצי וורד בגרסאות מודרניות. כאן העתקה שומרת על העיצוב והכותרות בלי לדחוף תגי HTML מיותרים.
למרבה הצער, זה לא מייתר את הצורך לבדוק את הטקסט מבחינת אופטימיזציה ונוחות הקריאה: יוצא לי לראות הרבה טקסטים עם פסקאות קצרות מדי או ארוכות מדי מתחת לכותרות כשכל פסקה מופרדת על ידי כותרת H2, ואז נוצר עומס של כותרות.
כותרת עם פסקה ממש קצרה מתחתיה לא תהיה מספיק רלוונטית עבור גוגל. פסקה ארוכה מדי בלי שום שבירת שורות תגרום לקורא להתעייף ותפגע בחוויית הגלישה.
הפתרון הוא להתאים את הכותרות באופן ברור מאוד על פי נושא ולא מספר הפסקות. במקרה הצורך אפשר להשתמש גם בכותרת ברמה 3 (H3).
הפסקאות בעצמן צריכות להיות באורך של 3-5 שורות, לא יותר.
בכל אופן, את הסידור של הטקסט ברמה הזו עדיף לא להשאיר אצל מזין התוכן, אלא אם כן הגהה ועריכה זו ההתמחות שלו.
✔️ מתן מחרוזות לעמודים
עוד מקום בו עברית ואנגלית מתנגשות הם בכתובת של העמודים: ברוב מערכות ניהול התוכן היום יש תמיכה בכתובות ידידותיות לגוגל בצורת כמה מילים עם משמעות בכל שפה שנרצה.
ברירת המחדל של המערכת היא לרוב 3-4 המילים הראשונות של שם העמוד, כאשר את הרווחים בין המילים מחליף סימן מקף.
באנגלית זה לא כל כך נורא, אבל כתובות URL בעברית הן נושא בעייתי. במקום זה אני ממליץ לקחת 2-3 מילים באנגלית שיחליפו את השם בעברית (מן הסתם התרגום לא חייב להיות מדויק, אבל עדיף להימנע מטעויות באיות…).
אם רוצים להיות אפילו יותר פדנטים, אפשר לקבוע מבנה קבוע לכל סוג עמוד אם המערכת כבר לא עושה את זה. לדוגמה, כל הפוסטים בבלוג שבאתר ייראו ככה https://www.sitename.com/blog/[post-name].
✔️ טקסט אלטרנטיבי לתמונות
טקסט אלטרנטיבי לתמונות הוא עוד אלמנט חשוב שלא תמיד מקפידים להשתמש בו: האלגוריתם של גוגל עדיין לא תמיד יודע מה מופיע בתמונות שאנחנו שמים, למרות שהוא נעשה יותר ויותר טוב בזה (בין היתר הוא יכול לאתר תמונות דומות).
הזנה של טקסט אלטרנטיבי לתמונה (ALT) לוקחת 2-3 שניות, אבל היא יכולה לעשות הבדל עצום, בטח כשהיום יותר אנשים מודעים לאפשרות של חיפוש ספציפי לתמונות או צילום תמונות במקום חיפוש בכתב.
אם יש למי שמזין את התוכן את מילות המפתח מול העיניים זו משימה אפילו יותר פשוטה.
המקרה היחיד שהוא יוצא דופן מתרחש כאשר יש אוסף של הרבה תמונות באותו העמוד. לדוגמה, אם יש 20 זוגות נעליים בצבעים שונים, 20 תגי ALT שההבדל ביניהם הוא בשם הצבע עשוי להיות בעייתי ואי אפשר להיות בטוחים ב-100% שהאלגוריתם של גוגל לא ייראה בכך דחיסת מילות מפתח.
הטיפ שלי הוא להבחין בין מצבים שבהם יש גרסה גדולה לכל תמונה בעמודי מוצר שמקושר מהתמונה עצמה (או הטקסט שמתחתיה) ובין מצב שבו מדובר בגלריה בלי עמוד נפרד לכל תמונה.
במקרה הראשון תג ALT הוא פחות קריטי כי אנחנו נצרף תג ALT בגרסה הגדולה יותר בכל מקרה.
לעומת זאת, במצב השני כל תמונה מופיעה רק פעם אחת בכל האתר או בעמודים שאין ביניהם קישור ישיר, כך שצירוף של תג ALT הוא כמעט בלתי נמנע.
והעיקר לעבוד מסודר
הזנת התוכן עצמה היא אולי חשובה, אבל אפילו יותר חשוב לעבוד מסודר. בכל פרויקט של הזנת תוכן יש ליצור קובץ גיליון נתונים (עדיף בגוגל דרייב) ולרשום אחרי כל העלאת דף את השם שלו, ה-URL והסטטוס (עבר בדיקה וכו').
לאחר מכן יהיה קל יחסית להשוות את הקובץ הזה למפת האתר או פשוט לעבור עמוד עמוד בטבלה ולראות שהקישור אליו תקין.
