אז מה זה גוגל שופינג?
"גוגל שופינג" או בשמו הקודם Search Google Products הוא שירות של גוגל שמוצא מוצרים רלוונטיים ומציג אותם בתוצאות החיפוש.
לכל מוצר יש שם קצר, תמונה ומחיר.
אף על פי שמדובר ב"ורטיקל" (חיפוש ממוקד) בדומה לחיפוש תמונות או חיפוש וידאו, הרי שכל תוצאות השופינג כאן הן תוצאות ממומנות ומוצר לא יכול להופיע בתוצאות אם המפרסם ("הסוחר") לא משלם עבור ההופעה שלו.
זה נכון גם לתוצאות המורחבות בתוך החיפוש הייעודי למוצרים שמגיעים אליו דרך סרגל הניווט.
מבחינת המקדמים האורגניים כמוני (וגם לפחות חלק מכם) יש כאן הזדמנות בדיוק כפי שיש כאן סיכון מסוים.
איך זה נראה בפועל?
דוגמא לתוצאות של גוגל שופינג בחלק העליון של תוצאות החיפוש:
דוגמא לתוצאות של גוגל שופינג בצד של תוצאות החיפוש:
למה גוגל שופינג זה הזדמנות?
בניגוד לתוצאות הממומנות הרגילות של גוגל שמבוססות בעיקר על פידבקים פנימיים כמו ביצועי המודעה וההתאמה שלה למילות המפתח שהמשתמש חיפוש או היסטוריית החיפושים שלו.
ב-Google Shopping יש גם פרמטרים שאנחנו נוטים לקשר בעיקר אל התחום האורגני כגון עמודי מוצר שמוזרמים אל "פיד המוצרים" ותלות מהותית בביקורות חיצוניות.
עוד הבדל משמעותי הוא שעמודי המוצרים הם לא עמודי נחיתה ממוקדים והמשתמש למעשה נוחת אל תוך אתר האי-קומרס / החנות הווירטואלית ישירות.
על מנת לראות את הפוטנציאל האורגני ותוך כמה זמן נכפיל לך את ההכנסות
ניתן לחייג למספר 052-9095200 או למלא את הטופס:
לכן בתור מקדמים אורגנים אנחנו יכולים לתרום לקמפיין שופינג אפילו אם ניהול קמפיינים ממומנים זה לא הצד החזק שלנו.
למה סיכון?
כאמור, Google Shopping הוא שירות ממומן בלבד.
כלומר, אי אפשר להיכנס אליו בלי לשלם בסופו של דבר לגוגל.
המשמעות היא שאם אתם לא רוצים לשלם לגוגל, אתם מצטמצמים רק לתוצאות האורגניות והחשיפה שלכם נחתכת באופן דרסטי מכיוון שתוצאות השופינג בולטות מאוד.
חשוב לזכור שמלבד המפרסמים המקומיים שאפשר לראות יותר ויותר בגוגל שופינג, רואים גם מודעות מאתרים בחו"ל שפונים לקהל הישראלי.
למזלנו, מכיוון שכל עניין ה-Shopping די חדש בארץ, המון בעלי חנויות ואפילו קניונים גדולים עדיין עושים טעויות של טירונים וזו הזדמנות טובה ללמוד איך כל השירות עובד בלי להיכנס ליותר מדי לחץ.
עשה ואל תעשה ברמת הקמפיין של Google Shopping
אז קודם כול, בואו נצא מתוך נקודת הנחה שאתם כן רוצים לפרסם באופן ממומן את המוצרים שלכם. במקרה כזה יש כמה דברים שאתם צריכים לדעת.
רשימה מפורטת מאוד אתם יכולים למצוא ב-Store Growers, אבל אני אגע כאן רק בעיקרי הדברים מכיוון שהפוקוס שלי הוא בכל זאת קידום אורגני ולא כל ההגדרות המתקדמות שיש בתוך Google Ads.
1. רשתות
כברירת מחדל, מודעות השופינג מופיעות ברשת החיפוש הרגילה של גוגל, אבל יש לכם אפשרות להציג אותן גם בחיפושים שגוגל מפעיל בתוך אתרים אחרים, ביוטיוב וברשת המדיה (Display).
האפשרויות הזו נשמעות אולי מפתות, אבל אתם צריכים לזכור שכוונת הרכישה היא הכי חזקה בזמן חיפוש בגוגל עצמו, ולכן לא כדאי להפעיל את האופציות האלו כל כך מהר, במיוחד אם אין לכם ניסיון קודם בקמפיין שופינג.
2. מילות מפתח שליליות
אתם לא חייבים להשתמש ברשימה של מילות מפתח מכיוון שאלו נמצאות בשמות המוצרים שלכם, אבל כן רצוי להשתמש במילות מפתח שליליות.
כלומר, מילות מפתח שעליהן המוצרים שלכם לא יופיעו. הדוגמה הקלאסית היא חנות לנעלי ספורט שלא מוכרת נעלים אלגנטיות.
במקרה הזה היא יכולה לסנן החוצה מילים כמו "אלגנטיות", "אלגנט", "יוקרה" וכו'.
גם בחיפושים מאוד גנריים כדאי לשקול הוספה של מילות מפתח שלילות.
הסיבה היא שאם המשתמש לא מספיק ספציפי, קשה לדעת בדיוק מה הוא מחפש.
במקרים האלו הוסיפו את המילים האלו לרשימה השלילית "בהתאמה מדויקת" כדי לא לכלול בטעות את הזנבות הארוכים.
3. שמות של מתחרים
מקרה נוסף של מילות מפתח שליליות: ברוב המקרים קשה יותר להתברג על שמות המתחרים שלכם (לדוגמה "נעלי ילדים בעלי אקספרס") וגם אחוזי ההמרה נמוכים ואתם מרוויחים פחות.
אם כבר, הייתי לוקח את הביטוי הזה לכיוון אורגני ודף שמסביר אם שווה לקנות נעליים באינטרנט.
מבנה הקמפיינים
מכיוון שהטקסט במודעת המוצר נלקח מפרטי המוצרים עצמם, אפשר באופן תיאורטי לשים את כל המוצרים בקבוצת מודעת אחת (רמת הקמפיין).
בדרך כלל זה לא מומלץ מכיוון שאז לכל המוצרים תהיה את אותה הצעת המחיר ואתם למעשה שמים את כל הביצים שלכם בסל אחד.
עדיף לבדל את המוצרים ולהכניס אותן לקבוצות שונות על פי מאפיינים.
קבוצה של מוצרים יקרים תהיה עם הצעת מחיר גבוהה ואילו מוצרים זולים יהיו עם הצעת מחיר נמוכה.
אתם יכולים גם ליצור כמה קמפיינים עם מוצרים שונים בכל קמפיין.
כך יש לכם שליטה טובה יותר בתקציב הכולל ותוכלו לקבוע בדיוק את התקציב המדויק לכל קמפיין ברמת השקל הבודד.
אפשרות נוספת היא ליצור כמה קמפיינים עם חפיפה חלקית במוצרים, אך שאילתות שונות.
לדוגמה, בקמפיין עם שאילתות ממוקדות יותר גם הצעת המחיר תהיה גבוהה יותר מכיוון שכפי שציינתי, קל יותר להמיר משתמשים שיודעים בדיוק מה הם רוצים.
לעומת זאת, הקפיין הג'נרי יהיה בעל הצעת מחיר נמוכה יותר.
הצעות מחיר
כבר זה זמן מה שהמערכת של Google Ads יכולה להראות להם מה ייקרה אם תעלו את הצעת המחיר מבחינת גידול בחשיפות ובלחיצות.
הרבה פעמיים אנחנו נאלצים להעלות את הצעת המחיר כדי בכלל להתחיל לקבל חשיפה נורמלית.
מנגד, לרוב המוצרים יש תקרת זכוכית מסוימת.
אם תגיעו לתקרה הזו כבר לא ישתלם לכם להמשיך ולהעלות את הצעת המחיר כי העלייה ברווחים תהיה נמוכה יותר מהתקציב הנוסף.
בכל אופן, אל תסמכו רק על הצעות המחיר של גוגל ואל תתנו לו לנהל את כל אסטרטגיות הצעות המחיר האוטומטיות.
בצעו חלוקה נכונה של המוצרים שלכם ושנו את הצעות המחיר באופן ידני כדי לראות שאתם באמת מקבלים את מה שציפתם לו.
זו הדרך הכי טובה להגדיל את הרווחים בלי לחרוג מהתקציב, גם אם היא לוקחת יותר זמן.
לדוגמה, אם תבחרו באופציה של "מקסום לחיצות", גוגל אכן ידאג שתקבלו יותר לחיצות, אבל הוא לא בהכרח יעשה זאת למוצרים הכי נמכרים, אלא יחפש הזדמנויות לקבל לחיצות במחיר נמוך יותר.
יש גם אופציה לאסטרטגיה שתמקסם את ה-ROI עצמו (Target ROAS).
היא דווקא די שימושית, אבל כדי שהיא תעבוד כמו שצריך, אתם צריכים היסטוריה של המרות, ועדיף כמה שיותר ארוכה.
החלפת ציון האיכות בחשיפות אבודות וכיצד זה קשור למעקב מתחרים
בניגוד למודעות רגילות, ב-Google Shopping אין ציון איכות.
המדד שהכי קרוב אליו הוא "Search lost IS".
זהו המדד שמתאר את אחוז החיפושים שבהם מודעת השופינג שלכם הייתה יכולה להופיע, אך לא הופיעה.
ככל שהאחוז גבוה יותר, כך הפגיעה בחשיפות גבוהה יותר.
בהקשר הזה, אתם יכולים גם לראות את מבחן הביצועים לעומת המתחרים תחת "Auction Insights (למעשה Benchmark) ברמת החשבון, הקמפיין או קבוצות המוצרים.
אתם לא בהכרח יכולים לנצח ענקים כמו אמאזון בכל החזיתות, אבל אתם כן יכולים לראות נתונים מאוד חשובים כמו אחוז החפיפה ביניכם ואחוז הפעמיים שבהם אתם מצליחים לגבור על הצעות המחיר שלהם.
אם תדעו באילו קבוצות מוצרים יש לכם יתרון בולט או חולשה בולטת, תוכלו לשנות את הצעת המחיר בהתאם.
באותו אופן יש גם Benchmark ל-CTR, הצעת מחיר מקסימלית, מחיר המוצר הממוצע וממוצע הפער במחירי המוצרים.
אופטימיזציה ברמת המוצרים והפיד (מקביל למדדים אורגנים)
אחרי כל החפירה למעלה, הגענו לחלק היותר רלוונטי מבחינת מקדם האתרים האורגני: ארון וסידור של המוצרים בחנות.
קודם כול, לכל מוצר יש המון פרטים טכניים כמו למשל קטגוריה בגוגל, מצב שימור, מספר מזהה אוניברסלי (GTN) וכו'.
אם יש לכם בעיות בפיד בתוך ה-Merchant Center, אתם קודם כול צריכים לתקן את השדות האלו.
ועכשיו נעבור לשדות היותר קריטים:
1. Title (שם המוצר)
השדה החשוב ביותר הוא מן הסתם ה-Title, רק שכאן הוא מוגבל לאורך קצרצר של שלושים תווים לכל היותר.
על פי סקרים שונים, אם מדובר במותג מוכר, חשוב שהוא יהיה ראשון ולאחר מכן שם המוצר והמאפיינים שלו / מילות מפתח.
עם זאת, יש מקרים שבהם מילות המפתח הן סופר חשובות ורצוי להתחשב בעיקר בהן.
לדוגמה, במקום לכתוב "שמן אומגה 3" נכתוב "שמן דגים אומגה 3".
אגב, אם הפיד שלכם לוקח את שם המוצר מה-Title בעמוד האורגני, אתם צריכים להקפיד עליו אפילו יותר.
2. מחיר ומוצרים מותאמים אישית
המחיר אומנם צריך להדאיג יותר את הסוחר מאשר אתכם, אבל מוצרים במחירים לא אטרקטיביים יכולים מן הסתם להוביל לביצועים נמוכים.
אם תשלבו תוכנות למעקב אחרי מחירי המתחרים כמו Prisync עם מדדי ה-Benchmark מתוך המערכת של גוגל, תוכלו להעריך עד כמה מחיר גבוה מדי פוגע בכם.
אגב, ראיתי אתרים ששולחים את המשתמש לעמוד מוצר בהרכבה אישית (כמו מחשב באייבורי) ומפרסמים מחיר של שקל כמו שלפעמיים מקובל בפייסבוק.
לדעתי זו קצת רמאות מבחינת אתית ומבחינת גוגל זו גם הפרה של הכללים המנחים לקמפיינים של Shopping.
אם אתם רוצים לעשות את זה כמו שצריך, כאן יש לכם הנחיות מדויקות
3. תמונות
אומנם הכי פשוט לקחת תמונות מהקטלוג של היצרן, אבל אז אין לכם ייחוד לעומת המתחרים.
גוגל אומנם נמנע מהצגת אותה תמונה עד כמה שהוא יכול (במיוחד כשלכל מוצר יש רק תמונה אחת כשאפשר לשלוח), אבל תמיד אפשר לשחק קצת עם התמונה כדי לקבל יתרון יחסי.
לדוגמה, להזיז טיפה את הזווית של המוצר או "להבריש" אותו.
לגוגל אין הנחיות מדויקות לגבי שיפוצים קטנים בתמונה, אז אני מניח שזה יכול לעבור.
4. תיאור (Description)
בכל מה שקשור ל-Google Shopping התיאור הוא עניין די חמקמק: כמו בקידום אורגני, הוא כנראה לא משפיע על הדירוגים של המוצר.
מלבד זאת, הוא מופיע רק בגרסה המוגדלת של המודעה בתוך החיפוש הייעודי למוצרים לאחר השורה הראשונה (שזהה למעשה למה שרואים בחיפוש הכללי).
מעבר לכך, רוב התיאורים שאני רואה הם בסך הכול רשימה של תכונות כמו שיש בזאפ, ולכן אני מניח שלגולשים בכל מקרה נוח יותר להיכנס לעמוד המוצר ולראות אותם בצורה מסודרת.
בשורה התחתונה, עדיף שתתמקדו ב-Description של כל עמוד מוצר ברמה האורגנית.
5. דירוג הסוחר והמוצרים
כאשר הגולש מנווט בין המוצרים בגוגל שופינג, הוא עשוי לראות דירוג כוכבים של הסוחר עצמו או של המוצר.
כמו בזאפ, דירוג הסוחר עוסק בעיקר בחוויית הקנייה עצמה.
הדירוגים האלו נאספים לא רק מהאתר של המוכר (מן הסתם), אלא גם ממבחר של מקורות ברשת.
הם מוגדרים כתוספת אוטומטית ולכן אתם לא צריכים לדאוג להוספה שלהם (אף על פי שאתם יכולים להסיר אותם).
כל מה שאתם יודעים על קידום מקומי יכול להיות תקף גם כאן: עודדו את הגולשים שלכם לכתוב ביקורות דרך גוגל מפות ואתרים נוספים באמצעות מיילים אוטומטים, טופס פידבק בסוף הרכישה וכו'.
את רשימת המקורות החלקית שגוגל מסתמכת עליהם והסבר מפורט יותר על הדרישות להופעת הדירוגים תוכלו למצוא בעמוד על דירוג הסוחר ובעמוד על דירוג מוצרים. הדרישות לקבלת דירוג סוחר הן נוקשות יותר.
6. חווית המשתמש והגדלת ההמרות
כאמור, כאשר גולש נכנס לעמוד מוצר, הוא נכנס בדרך כלל לעמוד הייעודי באתר שהוא למעשה "עמוד אורגני" ולא עמוד נחיתה קלאסי.
יצירת עמוד נחיתה עצמאי לכל מוצר היא מורכבת ובדרך כלל לא משתלמת, אלא אם כן מדובר באתר שמוכר סדרה אקסקלוסיבית של כמה מוצרים כגון סדרה של ספרי הדרכה.
העובדה הזו מחייבת אותנו לחשוב בצורה מעט שונה בכל מה שקשור להמרות.
לדוגמה, איך בדיוק נוכל להפוך את המוצר עצמו לאטרקטיבי ולמגנט אליו את הלקוח גם עם כל הסחות הדעת מסביב?
ככל שהעמוד יהיה מעוצב בצורה טובה יותר, כך אנחנו נסתכן פחות בכך שהוא יחזור לגוגל או יתחיל לשוטט באתר וישכח למה הוא בכלל נכנס אליו מלכתחילה.
מנגד, כפי שראינו עם אמאזון, במקרה של שאילתות ג'נריות אולי נרצה לקבל את האפקט ההפוך ולגרום לגולש לפזול למוצרים דומים בדף שאליו הוא נחת.
אז איפה אתם נכנסים לתמונה?
כפי שאתם יכולים לראות, כדי להגיע לביצועים טובים בגוגל שופינג יש להכיר היטב גם את Google Ads (Adwords), גם את המאפיינים הקלאסיים של קידום אתרים וגם לדעת איך להגדיל המרות ברמת האתר.
אף על פי שאדם אחד יכול להיות אחראי על כל האספקטים האלו, בהנחה שצריך לקבל גם את הפידבק של בעל האתר, או המנהלים שלו, הרבה פעמיים אין מה לעשות וצריך עוד כמה ידיים.
לדוגמה, אדם אחד עם רקע ב-SEO שיהיה אחראי לאופטימיזציה של המוצרים שעוברים לפיד, אדם שני שמכיר את תחום ה-UI וה-UX ומה בדיוק גורם לנו להוציא את הארנק.
האדם השלישי יהיה אחראי לניהול של הקמפיין עצמו.
החלוקה הזו הופכת להיות הרבה יותר קריטית ככל שהאתר המדובר גדול ומורכב יותר.