Growth Hacking (בעברית: פריצת צמיחה) הוא ללא ספק אחד המושגים היותר מתעתעים באולם הטכנולוגי: כזה שמצד אחד מעודד הרבה התלהבות וכולם רוצים לדבר עליו, אך כזה שלרבים לא ממש ברור עדיין מה הוא אומר…
מי שטבע את המונח Growth Hacking הוא שון אליס (Sean Ellis).
על פי שון עצמו, Growth Hacking הוא תהליך שבו מבצעים מספר רב של ניסויים שונים כדי לראות מה עובד ומה לא.
על מה נדבר במאמר הנוכחי?
- מהו Growth Hacking?
- יתרונות וחסרונות של Growth Hacking
- Growth Hacking בצוותים
- האם זה מתאים לכל אחד?
- כייצד ליישם Growth Hacking בפן של קידום בגוגל
כולנו אמנם מכירים את מבחני ה-A/B המסורתיים ובכך אין שום חדש, אבל ההבדל הוא ש-Growth Hacking דורש בעיקר יכולות אנליטיות ואת "האומץ" לחתוך תוצאות לא מיטביות במהירות במקום לדשדש במקום.
עוד תכונה של ה-"Growth Hacker" הוא הצורך להיות יצירתי ולא לפחד לנסות דברים חדשים (ומכאן המילה Hack). חלק מההאקים הכי מפורסמים נשמעים לנו מובנים מאליהם, אבל זה לא תמיד היה כך.
לדוגמה, אתם בוודאי מכירים את התוכנות או האתרים שנותנים לכם להתנסות בהם בחינם לחלוטין ובלי שום מגבלות ל-30 יום.
כיום זה נשמע סטנדרטי לגמרי, אבל עד לפני כמה שנים טובות, רוב המודלים נתנו לכם רק גרסת לייט מוגבלת לזמן לא מוגבל. במצב זה, המשתמש לא היה יכול לדעת באמת מה המערכת יכולה לתת לו, ולכן המעבר לשיטת התנסות ללא חסמים, אבל לתקופה מוגבלת, הוכיחה את עצמה (כשמדובר בשירות בענן כמו Ahrefs או Semrush ולא בתוכנה שיושבת על הכונן הקשיח, קשה מאוד למשתמש הממוצע להתל במערכת כדי לקבל גישה מעבר ל-30 יום בלי לשלם).
מהם היתרונות והחסרונות של Growth Hacking?
יתרונות:
- לא צריך בהכרח להמציא את הגלגל מחדש: שון אליס בעצמו סיפר שהוא ביצע ניסויים סטנדרטים לחלוטין. לדוגמה, הוספה של הסיסמה "Powered by Gleam" למוצרים של חברה באותו השם, הקפיצה את המכירות… אבל כולנו יודעים שיש קרדיט כזה ב-Wordpress כבר מעל עשור. כלומר, לפעמיים כל מה שצריך הוא לנסות משהו מוכר במדיום חדש.
- שינויים קטנים יחסית רק איפה שצריך – בשיטה של Growth Hacking, מתמקדים רק בשינויים החשובים ביותר ולא במה שמסביב. למשל, אם רוצים לבדוק כיצד הגולש מגיב למיקום של כפתור השליחה בטופס, לא משנים את הפונט או את העיצוב הצורני שלו. רק אחרי שמבינים איזה מיקום עובד הכי טוב, ממשיכים עם הדברים המשניים. די דומה לעקרון פארטו.
- לא צריך לקחת משכנתא – השינויים והחשיבה אותה צריכים לבצע בדרך כלל לא דורשים השקעה מרובה של כסף, וזוהי הסיבה העיקרית לכך שכל החברות רוצות לרתום את ה-Growth Hacking לטובתן. גם הכלים דרכם מבצעים את הניסויים יהיו מוכרים לכל אחד כמעט. לדוגמה, Mailchimp, Kissmetrics, Survey Monkey ו- Optimizely העלות של הכלים האלו היא לגמרי שולית לעומת הגידול האפשרי במכירות.
- ניתן לבצע כמה ניסויים במקביל – למרות ש-Growth Hacking בהחלט לוקח זמן, אפשר לבצע כמה ניסויים במקביל ולהתקדם בכמה זירות שונות באותו המוצר או הפרויקט.
חסרונות:
- נדרש שיתוף פעולה והגדלת ראש : Growth Hacking אמנם נראה כמו עבודה של אדם אחד, אבל בפועל הוא חייב לקבל את התמיכה והגיבוי של עוד בעלי תפקידים כאשר מדובר בחברה או צוותים שמנהלים אתו את הפרויקט עליו מבצעים את ה-Hacking.
בתור מקדמי ובוני אתרים, אתם בטח מכירים את הסיטואציה הזו טוב: פתאום צריך לבצע שינוי קטן באתר כמו להפנות דף אחד לדף אחר או להזיז לוגו כמה סנטימטרים למטה. לכאורה כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה לשלוח מייל או להרים טלפון, אבל הרבה פעמיים נוצר טלפון שבור, אף אחד לא מבין מה השני רוצה, המתכנת לא נמצא, המעצב חולה ובקיצור, כל מה שיכול להתפקשש מתפקשש. - נדרש פרופיל יוצא דופן של אנשים: אין נוסחה אחת ל-Growth Hacker המושלם, אבל ברור שלא מדובר בהכרח באדם שמתמחה בתחום אחד ספציפי וגם המשווקים הטובים ביותר לא תמיד מספקים את הסחורה. למעשה, האנשים הטובים ביותר הם לרוב אלו שיש להם כמה יכולות: יכולות שיווקית, יכולת לבצע אנליזה, אנשי קוד. גם מי שיש לו אינטליגנציה רגשית גבוהה וגישה לאנשים הוא חשוב מאוד.
Growth Hacking – אפשר גם בצוותים
לצד Growth Hackers שהם תזמורת של אדם אחד (בתמיכה של אחרים), יש גם חברות שמבצעות Growth Hacking שיתופי.
ישנו מאגר של כמה מאות רעיונות ובכל שבוע מצביעים על הרעיונות הטובים ביותר על פי מדדים שונים. לדוגמה, בחברה של אליס (Qualaroo, שמבצעת אנליזה למשתמשים עבור אנשי UX), המדדים שלכל אחד מהם ניתן ניקוד הם השפעה, מידת הביטחון שיש ברעיון ועד כמה קל ליישם אותו. ראשי תיבות – ICE (באנגלית).
עוד דרך לבצע Growth Hacking היא באופן לא ממש מפתיע במסגרת האקטונים (Hackathon)
למי שלא יודע בדיוק למה המונח מתייחס, מדובר במפגש קצר יחסית שבין 5 ל-72 שעות שבו עובדים בצוותים מסביב לשעון כדי לפתור בעיה מסוימת על סמך הנושא שניתן בהאקתון.
לאחרונה יש אפילו Growth Hacktons. בשונה מהאקתונים רגילים, כאן כל צוות מקבל מראש את הכלים ואת הנתונים ומשתמש ביכולות והמשאבים שלו על מנת לפתור את הבעיה שמוצגת בפניו בצורה הטובה ביותר.
אם נחזור לנושא של אתרי אינטרנט ושיפור חווית משתמש שקרוב לליבנו… אפשר בהחלט ליצור מיני האקתון בחברה כדי למצוא פתרונות מהירים לבעיה מסוימת, ולעיתים נראה שהפתרון יגיע מהכיוון הכי לא צפוי ולא בהכרח ממי שמחובר לנושא המרכזי באופן יום יומי.
על מנת לראות את הפוטנציאל האורגני ותוך כמה זמן נכפיל לך את ההכנסות
ניתן לחייג למספר 052-9095200 או למלא את הטופס:
פייסבוק ידועה בהאקתונים שלה דרכם היא מוסיפה תכונות חדשות, וגם גוגל מארגנת מדי פעם "תחרויות קוד".
האם Growth Hacking מתאים לכל אחד?
כאמור, Growth Hacking דורש לקחת סיכונים.
אם אנחנו רוצים לראות כיצד "ההאקים" שלנו משפיעים על המשתמשים, אין לנו ברירה אלא לבצע שינויים שיכולים לתרום לביצועים, אבל גם לפגוע בהם.
לכן, אנחנו צריכים להיות מאוד מדויקים במה שאנחנו עושים ותמיד לשמור על האפשרות ללכת אחורה (Rollback). אפשר כמובן ללכת בקטן ולנסות את ההאק על אזורים משניים (לדוגמה, רק דפים פחות פופולאריים באתר), אבל גם אז ייקח לנו יותר זמן לראות תוצאות.
אגב, בהחלט ייתכן שאתם כבר מבצעים Growth Hacking בלי לשים לב. התשובה תלויה בכמה אתם משקיעים בניסויים האלו על בסיס יום יומי.
Growth Hacking, קידום אתרים ואוטומציה
מכיוון ש-Growth Hacking שואף להגיע לתוצאות מהירות, הרי שהוא בדרך כלל מתקשר לצד השחור של ה-SEO : בוטים שמדביקים כתובות, יצירה אוטומטית של קישורים נכנסים, יצירת פרופילים מזויפים וכך הלאה. כאן התוצאות עשויות להיות מהירות, אבל כמו שכולנו יודעים, גם הנפילה כנראה לא תאחר להגיע.
מצד שני, יש לא מעט טכניקות שאפשר ליישם גם ברמת ה-On Page מבלי לעבור על החוקים של גוגל ואפילו בלי לקחת סיכון גדול מדי.
לדוגמה :
- שינוי החלק השיווקי של תגי המטא: נסו לתת לכל סוג עמוד באתר שלכם או קטגוריה תבנית שיווקית משל עצמה או לשפר את התבנית הקיימת על מנת לבדוק כיצד משתנה אחוז הלחיצות. השינוי בכל עמוד יהיה קטן, אבל ביחד תיתכן עלייה (או ירידה) גדולה יחסית. שימו לב לא ליצור תגיות ארוכות מדי מכיוון שהן נחתכות בשלוש נקודות, ואז המסר השיווקי שלכם לא יועבר כמו שצריך.
שיפורים משמעותיים בעקבות שינוי טייטלים אפשר לראות בעיקר באתרים גדולים (אתרים המכילים דפים רבים – לדוגמא אתרי חנויות עם מוצרים רבים).
- שינוי התבנית של מילות המפתח: אנחנו יכולים לשנות גם את המיקום והמשקל של מילות המפתח שכבר קבענו לכל עמוד בתוך תגי המטא (בלי לבצע מחקר מילות מפתח מחדש). שימו לב שזה כבר יכול להתבטא בירידה בדירוגים, כך שעדיף ליישם את זה על אתר שלכם ולא אתר של לקוח…
- הטמעת אלגוריתם של המלצות. מדובר באלגוריתם שהוא בדרך כלל חלק מתוסף ויוצר למעשה קישורים פנימיים מעמוד לעמוד סטייל אמזון. בדרך כלל זה יהיה לטובה, אבל חשוב לבדוק שאין בו באגים ושהוא לא יוצר מ3-4 קישורים בכל פעם.
- האצת האתר: אתר מהיר יותר לא בהכרח ידורג גבוה יותר, אבל אתרים איטיים במיוחד בהחלט יכולים "להיתקע" במקומות נמוכים ולסבול גם מאינטראקציות לא טובות עם הגולשים. מלבד הטמעה של שינויים שמתקבלים מכלים כמו Pagespeed Insights, אפשר גם להתקין תוסף AMP ולזכות להאצה משמעותית במובייל. אם הולכים על מהלך כזה יש להטמיע בזהירות עם ליווי טכני ועם מינימום פגיעה בחווית משתמש וביחס המרה בעקבות זה.
- שיפור ועיבוי עמודי קטגוריות : עמודי קטגוריות ו/או תגיות הם בדרך כלל העמודים המוזנחים ביותר באתרים מכיוון שהם למעשה רק מקבצים ביחד תכנים מעמודים אחרים. אבל יש משהו שאפשר לנסות אם אתם משתמשים בוורדפרס או כל מערכת רלוונטית המאפשרת זאת: הוסיפו טקסט מקדים לכל קטגוריה (החל מ50 מילים ועד כמה מאות, תלוי באופי האתר) – הרבה פעמים עמודי קטגוריה הם עמודים שמביאים הכי הרבה טראפיק לאתר (רלוונטי במיוחד באתרי מסחר אך לא רק).
כמו כן, גוגל אוהב עמודים עשירים בתוכן ולא משנה איזה סוג עמוד זה – לכן זה יעשה רק טוב למאמצי ה-SEO שלכם. לעוד טיפים מפתיעים של קידום בגוגל. - "פיסות מידע עשירות" / סכמה (Rich Snippets): אלו הם סימונים שלמעשה אומרים לגוגל שהמידע המסומן הוא בעל משמעות מסוימת. החל מתמונה של מתכון ועד השם של מי שכותב את העמוד. גוגל משתמש בסימונים האלו כדי להוסיף לתוצאות מהאתר מידע נוסף שמבליט אותן.
- שאלות ותשובות והתאמה לחיפוש קולי : מידע מובנה גם יכול להיות קשור למבנה ההיררכי של העמוד. רצוי להשתמש בתכנים שכוללים את המאפיינים הבאים:
- שאלות ותשובות
- "בולטים" (כמו אלו) או סעיפים במספרים
- הקפדה על כותרות נכונות (H3 רק מתחת ל-H2 וכו').
כל עוד אין לכם אלפי עמודים באתר, קל יחסית לעבור על התוכן ולבצע בו את השינויים האלו מכיוון שהם בולטים לעין ואין צורך להתעמק בתוך הפסקאות. סביר להניח שככל שיותר ויותר מכשירים ומשתמשים יעברו לחיפוש קולי, כך אתרים שישתמשו בטכניקות האלו ירוויחו יותר.
- ניצול קישורים שבורים כדי לקבל קישורים נכנסים: ההאק הזה אמנם עוסק ב -Off Page, אבל גם הוא יחסית בטוח. איך הוא עובד? יש היום הרבה כלים שמאפשרים לחפש הפניות אל קישורים חיצונים שבורים. ברגע שרואים קישור שבור באתר מסוים או תמונה לא מעודכנת (לדוגמה, גרף מלפני כמה שנים), מפנים את תשומת לבו של בעל האתר לכך ומציעים לו לקשר למאמר חלופי מהאתר שלכם או נותנים לו תמונה מעודכנת (עם קרדיט).
- יצירת תוכן ירוק עד (Evergreen): לכאורה יצירת תוכן היא אמנם עניין מורכב ואי אפשר לקצר תהליכים בכתיבת תוכן טוב, אבל כן אפשר להקטין את התלות בתוכן עונתי.
לדוגמה, אם תכתבו מאמר על "תוכניות פנסיה חדשות של משרד האוצר", הוא כבר לא יהיה רלוונטי תוך כמה שנים. לעומת זאת, מאמר מקיף שמפרט את כל הסיבות לכך שחשוב לפתוח תכנית פנסיה ועל בחירת קרן פנסיה טובה, הוא יהיה רלוונטי גם לעוד חמש או עשר שנים, אפילו אם תוכניות הפנסיה מעט ישתנו.
- להמציא מושג משלכם : יש לכם רשת קשרים ענפה, כל קישור שאתם משתפים זוכה להרבה שיתופים? מה ייקרה אם תמציאו מונח חדש? גם שון אליס לא ידע מה זה Growth Hacking לפני שהוא טבע את המונח הזה… במקרה ואתם מתיימרים ליצור מושג חדש, עליכם להסביר את הרעיון בצורה ברורה מבלי להפוך אותו למורכב מדי. זה יעזור לאחרים לשתף אותו ולהסביר עליו לגולשים שלכם.
יש לכם טיפים של Growth Hacking בהקשר של SEO משלכם? אשמח לשמוע 😊
