ClickCease
תפריט

052-9095200

תפריט

למה אין גוגל בסין?

תהיתם פעם למה בעצם אין גוגל בסין?

יכול להיות שגוגל ככה מוותרים על אחד השווקים הגדולים בעולם, שיכולים להכניס לקופתה עוד כמה מיליארדים בשנה?

אז זהו, שזה סיפור די מורכב… 🙂

כמובן שגוגל לא פראיירים ולא יוותרו על נתח שוק כזה משמעותי בכזו קלות – אבל יש בסיפור הזה יותר משחקן אחד מרכזי (רמז: ממשלת סין) ומדובר בהשתלשלות עניינים לא קצרה אך די מעניינת.

אז למה גוגל לא קיימים בסין? המשיכו לקרוא…

הכנתי עבורכם סקירה היסטורית קצרה של מערכת יחסים מעניינית בין שני ענקים – אחד עתיק ותיק שמתחדש בקצב מסחרר, שהיה ידוע בכינוי "האריה הנם", רק שעכשיו האריה כבר קם ונראה שהוא רעב מתמיד, והשני, תופעה טכנולוגית חסרת תקדים, העין האלקטרונית שרואה הכול, ויודעת הכול, הלא היא חברת גוגל, המפלצת ממאונטיין ויו.

מי נגד מי?

הכניסה הראשונה של גוגל לשוק הסיני הייתה ניסוי שחייו קצרים.

מנוע החיפוש של גוגל google.cn הושק ב-2006 ונפסק באופן פתאומי ב-2010 בגלל מחלוקות בנוגע לצנזורה ותוצאות חיפוש.

ב-2018 אתר עיתונאות חוקרת “The Intercept” דיווח שהחברה עובדת על פרויקט סודי חדש – מנוע חיפוש מצונזר עבור סין. הפרויקט נקרא “Project Dragonfly” (בעברית "פרויקט שפירית"). בדצמבר דווח כי גוגל השעתה את מאמצי הפיתוח בתגובה לתלונות מצד צוות הפרטיות של החברה. ביולי 2019 גוגל הודיעה כי הפרויקט חוסל סופית.

לאורך התפתחות היחסים המורכבים בין גוגל לממשלת סין שררה מחלוקת בין מומחים וצופים שונים אם גוגל אכן תסכים להתפשר על העקרונות שלה ותצנזר את מנוע החיפוש, כפי שממשלת סין דורשת.

גוגל והממשלה הסינית פיתחו מערכת יחסים סבוכה במשך כבר למעלה מעשור.

ישנו מאבק מתמשך על מי זה שמוביל ומי זה שמובל. אם נתחקה אחר היחסים שלהם לאורך השנים נראה שחלו בשנים האחרונות שינויים מרחיקי לכת ביחס של ממשלת סין כלפי גוגל ועמק הסיליקון כולו.

כדי להבין למה גוגל לא נמצאת כיום בסין, נצטרך להבין קודם איך שני אלה הגיעו למצב היחסים בניהן ונצטרך לזהות את המניעים והמטרות של כל אחת.

Google.cn

כשגוגל השיקה את מנוע החיפוש google.cn ב-2006 זה היה רק שנתיים אחרי שהחברה החלה להיסחר בבורסה. האייפון עוד לא היה קיים וגם לא הסמארטפונים שעובדים עם מערכת ההפעלה של אנדרואיד.

גוגל הייתה בערך בחמישית מגודלה ושוויה היום ואינטרנט הסיני היה נחשב לאזור פרצים של סחורות מזויפות חסר כוח המצאה וחידוש.

אשמח לבדוק את האתר שלך בחינם!

על מנת לראות את הפוטנציאל האורגני ותוך כמה זמן נכפיל לך את ההכנסות

ניתן לחייג למספר 052-9095200 או למלא את הטופס:

מנוע החיפוש הסיני של גוגל היה נחשב לפרויקט הכי שנוי במחלוקת בדיפלומטיה האינטרנטית עד אז. על מנת להיכנס לסין, החברה הצעירה ששמה לעצמה מוטו “Don’t be evil” ("אל תהיה רע") הסכימה לצנזר את תוצאות החיפוש שיופיעו בפני המשתמשים הסינים.

להגנתם נטען שהחשיבה הערכית שהניעה את הנהלת גוגל הייתה שגם עם צנזורה הם יוכלו להרחיב את האופקים של המשתמשים הסינים ולקרב את האינטרנט הסיני אל עבר פתיחות גדולה יותר אל העולם.

תחילה היה נדמה שגוגל מצליחה במשימה. כאשר משתמשים סינים חיפשו תכנים מצונזרים במנוע החיפוש החדש הופיע בפניהם הודעה שחלק מהתוצאות הוסרו. זו הייתה ההודאה הציבורית הראשונה מצד מנועי חיפוש בסין על צנזורה. זה בכלל לא מצא חן בעיני המפקחים הממשלתיים הסינים.

גוגל לא בקשה רשות מהממשלה להציג הודעה זו, אך באופן מפתיע גם לא התבקשה להסירה. היוקרה הבינלאומית והמומחיות הטכנולוגית נתנו לגוגל כוח השפעה. סין הייתה אמנם שוק מבטיח, אך בכל זאת הייתה תלויה בעמק הסיליקון באספקת כישרונות, ידע וטכנולוגיה.

היה נדמה שגוגל רוצה להיות בסין, אך חשוב מכך, סין הייתה זקוקה לגוגל.

הודעת הצנזורה של גוגל סימלה ניצחון צנוע לטובת השקיפות. באיידו (Baidu) ושאר מנועי החיפוש בסין חיקו את המהלך של גוגל (לסקירה על כמה מנועי חיפוש בינלאומיים שכתבתי ליחצו כאן).

במשך השנים הבאות שלוחת גוגל בסין נלחמה במספר זירות שונות: מול הממשלה על הגבלות התוכן, מול המתחרה המקומית באיידו על איכות תוצאות החיפוש ומול ההנהגה המרכזית של התאגיד בקליפורניה על החופש להתאים מוצרים בינלאומיים לצרכים מקומיים.

עד סוף 2009 גוגל שלטה ביותר משליש משוק החיפוש בסין. זה היה נתח מכובד, אך נמוך בצורה ניכרת מ-58% של באיידו.

מבצע אורורה

בסופו של דבר, זה לא היה צנזורה וגם לא תחרות שהוציאו את גוגל מסין.

זו הייתה מתקפת סייבר רחבת היקף שכונתה “Operation Aurora” (בעברית "מבצע הזהר הצפוני"). מתקפה זו כוונה לכל היבטי הפעילות של גוגל בסין – מהקניין הרוחני ועד לחשבונות הג'ימייל של פעילים לזכויות אדם בסין.

המתקפה, שלטענת גוגל הגיעה מתוך סין, דחקה את הנהלת התאגיד אל הקצה. בינואר 2010 גוגל הודיעה שאינם מוכנים יותר לצנזר את תוצאות מנוע החיפוש ושהם נמצאים בדיונים עם ממשלת סין באפשרות של הפעלת מנוע חיפוש לא מצונזר, אם הדבר בכלל אפשר במסגרת החוק הסיני.

השינוי הפתאומי הפתיע את נציגי הממשלה הסינית. רב המשתמשים הסינים יכלו להמשיך בחייהם ללא מחשבה נוספת על התערבות ממשלתית בתוצאות החיפוש, אך הודעת גוגל הביא לקדמת הבמה את נושא הצנזורה. חברת האינטרנט הגדולה בעולם והממשלה של המדינה המאוכלסת ביותר בעולם ניצבו כעת בעימות חזותי ופומבי.

מומחים ציינו שהציבור הסיני, שהיה עד אז די אפתי בנוגע לצנזורה אינטרנטית התלהם ונוצר באזז בכל הרשת. בכל זאת, הממשלה סינית סירבה לסגת. שליטה ממשלתית באינפורמציה הייתה ונותרה חלק בלתי נפרד ממדיניות המפלגה הקומוניסטית. שישה חודשים לפני כן, בתגובה למהומות במחוז שינג'יאן (Xinjiang), הממשלה חסמה את פייסבוק, טוויטר, את יוטיוב במהלך אחד.

הממשלה הסינית הימרה על כך שהמגזר הטכנולוגי לא צריך את מנוע החיפוש גוגל כדי להצליח.

גוגל זנחה במהרה את google.cn ונסוגה להפעלת מנוע חיפוש המבוסס בהונג קונג. בתגובה לכך, ממשלת סין החליטה שלא לחסום לחלוטין שירותים כמו Gmail ו-Google Maps ואפילו אפשרה מדי פעם גישה מהיבשת עצמה למנוע החיפוש בהונג קונג. שני הצדדים שקעו בקיפאון מתוח.

המתנה דרוכה

נדמה היה שהנהלת גוגל מוכנה להמתין. אריק שמידט (Eric Schmidt), שהיה אז יושב ראש חבר המנהלים של גוגל, הביע חוסר נכונות לשתף פעולה עם הצנזורה הסינית.

אך במקום לדכדך תחת הפיקוח והצנזורה מגזר האינטרנט הסיני חווה צמיחה אדירה. בין 2010 ו-2015 הייתה התפוצצות של מוצרים וחברות חדשים. מהנדסים ויזמים סינים שחזרו מעמק הסיליקון, בניהם עובדי גוגל לשעבר, היו קריטיים לתהליך הזה. הם הביאו כישורים טכנולוגיים ועסקיים ברמה עולמית לשוק שהיה מבודד ממעסיקיהם הקודמים בארה"ב.

הממשלה הסינית שיחקה תפקיד כפול בתהליך הזה. מצד אחד, היא פשטה על התבטאויות פומביות ב-2013, אסרה מתנגדים שהביעו ביקורת בפומבי ואף חוקקה חוקים חדשים נגד "הפצת שמועות" ברשת. חוקים אלו פגעו באופן הרסני בדיונים המשולהבים שהתחוללו עד אז ברשתות החברתיות הסיניות.

מצד שני, היא השיקה קמפיין רחב היקף שקידם "יזמות המונית וחדשנות המונית". חממות סטארט-אפ במימון ממשלתי הוקמו ברחבי המדינה. כמו כן נוסדו קרנות השקעה בתמיכה ממשלתית.

כל המאמצים הללו הניבות תוצאות. חברות סיניות רבות המבוססות-אינטרנט שגשגו בקצב חסר תקדים. דוגמאות בולטות הן: טנסנט (Tencent), יצרנית האפליקציה וויצ'אט (Wechat),  שייאומי (Xiaomi), דידי (Didi), אליבבה (Alibaba) ועוד.

במהלך רצף ההצלחה המקומית הממשלה הסינית החליטה לפרק את הפסקת האש עם גוגל. באמצע 2014, הממשלה חסמה כמעט את כל שירותי גוגל בסין, כולל כאלה שנחשבים חיוניים לעסקים בינלאומיים כמו Gmail, Google Maps, ו-Google Scholar.

בעוד שהאינטרנט הסיני פורח והממשלה לא נסוגה, גוגל החלה לחפש דרכים חדשות לחזור לסין. היא ניסתה מוצרים פחות רגישים מבחינה פוליטית – אסטרטגיית "הכול מלבד מנוע חיפוש" – אך עם הצלחה חלקית.

ב-2015 התפשטו שמועות שגוגל קרובה להחזיר את חנות האפליקציות Google Play לשוק הסיני וממתינה לאישור הממשלה. אך זה מעולם לא התממש. לאחר מכן גוגל השקיעה בחברת Mobovi, יצרנית שעונים חכמים שנוסדה על ידי עובד גוגל לשעבר. זו הייתה ההשקעה הישירה הראשונה של גוגל בסין מאז 2010.

במאי 2017 התקיים משחק תחרותי בין AlphaGo, תוכנה למשחק גו (משחק חשיבה אסטרטגית שנהוג להשוותו לשח-מט) שנבנתה על חברת הבת של גוגל DeepMind לבין Ke Jie, שחקן הגו המוביל. תוכנת AlphaGo ניצחה את כל שלושת המשחקים. שידור חי של המשחק בתור סין נחסם בכל אמצעי אפשרי. DeepMind שידרו את המשחק מחוץ לסין בשידור חי.

באותה תקופה מפקחי הצנזורה הסינית סגרו חלק מהפתחים שגוגל יצרה בתחילת דרכה בסין. ב-2016 מנועי החיפוש הסיניים החלו להסיר הודעות על צנזורה שגוגל הציגו לראשונה. בנוסף, ב-2017 הממשלה החלה במתקפה על רשתות VPN (Virtual Private Network). אלו הן תוכנות ששימשו בעיקר לעקוף את מגבלות הצנזורה. בינתיים, הרשויות הסיניות החלו להשתמש במערכי תצפית ומעקב מקיפים באמצעות טכנולוגיית AI ברחבי המדינה.

למרות אווירת ההתדרדרות ביחסים, גוגל סגרה את 2017 עם הכרזה חשובה: השקה של מכון מחקר AI חדש בבייג'ין. המדענית הראשית של Google Cloud, פיי-פיי לי (Fei-Fei Li), ילידת סין, תפקח על המכון החדש.

מכון המחקר החדש היה סמל פומבי לניסיון המתמשך של גוגל לרכוש דריסת רגל בסין. היא עבדה במקביל על הסתגלות לדרישות ההגבלה של ממשלת סין. Dragonfly מנוע החיפוש המצונזר החדש, אשר הוצג לעיני בכירים במפלגה הקומוניסטית, תוכנת לחסום "רשימה שחורה" של מילות חיפוש.

היבטים אחרים של הפרויקט היו מדאיגם עד יותר. דווח שגרסאות מוקדמות של האפליקציה מחברים את החיפושים של המשתמשים למספר הטלפון הנייד שלהם, דבר שמאפשר מהלכי תצפית ומעקב נוספים, ואף מאסר של משתמשים שמחפשים תכנים אסורים.

גוגל בסין: ביקורת מן המערב

מאז שדווח לראשונה על כוונת גוגל להפעיל מנוע חיפוש בסין שיעמוד בדרישות הצנזורה של המפלגה הקומוניסטית, נשמעו ביקורות חריפות מגורמים רבים ושונים במערב, בניהם עמותות לקידום זכויות אדם, עובדי גוגל וכמובן הממשלה שאמריקאית.

באוגוסט 2018, מיד לאחר שהודלפו פרטים על מאפייני הצנזורה והמעקב של פרויקט Dragonfly, 1400 עובדים של גוגל חתמו על עצומה ודרשו שקיפות בנוגע להתנהלות הפרויקט.

בספטמבר ארגון זכויות האזרח אמנסטי אינטרנשיונל (Amnesty International) פרסם מכתב להנהלת גוגל בדרישה שלא לשתף פעולה עם מאמצי הדיכוי של ממשלת סין.

באוקטובר נשיא ארה"ב מייק פנס (Mike Pence) קרא לביטול הפרויקט בטענה שזה יחזק את הצנזורה של המפלגה הקומוניסטית ויסכן את הפרטיות של הצרכנים הסינים.

חיסול סופי

בשנת 2018 סונדר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל, התייחס לסוגיה של מנוע חיפוש בסין בשימוע בקונגרס האמריקני:

בנובמבר 2018 דווח על התנגחות בין צוות הפיתוח של פרויקט Dragonfly לבין מחלקת הפרטיות של גוגל. לכאורה בכירים בפרויקט הסיני הרחיקו מעליהם ביקורת והתערבות מצד מחלקת הפרטיות של גוגל.

בתגובה לכך, מהנדסת גוגל ליז פונג-ג'ונס (Liz Fong-Jones) הציעה שביתה כללית של עובדי גוגל כמחאה נגד כוונת גוגל לעקוף את מדיניות הפרטיות והחשאיות שלה בפרויקט הסיני. היא הקימה "קופת שביתה" שתתמוך בעובדי גוגל במקרה של התפטרות ואספה לתוכה 200$ אלף.

ההדלפה עוררה עניין ציבורי רב ואף הוקמה ועדת חקירה מטעם הקונגרס. בדצמבר דווח לראשונה שגוגל השעתה את פעילותה בפרויקט וביולי 2019 הודיעה רשמית כי הפרויקט חוסל.

מסקנות?

נדמה שעם כל הרצון הטוב של גוגל, כפי שהגדירה במטרותיה הראשוניות "לארגן את המידע העולמי ולעשותו נגיש ושימושי", והגמישות המוסרית שהפגינה בניסיונות החוזרים שלה לחדור לשוק הסיני, בסופו של דבר, העניין תלוי בנכונות של השחקנים הגדולים – ממשלות ארה"ב וסין כמובן.

אהבת? גם ברשימת תפוצה שלי אני מפנק :-) ועל הדרך נותן מתנה >>

הרשמה לרשימת תפוצה

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

יש מצב שגם אלו יעניינו אותך...

המאמרים הפופולאריים ביותר

מאמרים אחרונים

עשו לי לייק בפייסבוק
הרשמה לרשימת תפוצה

400+ כבר הצטרפו – טיפים מקצועיים על SEO ישר לטלגרם שלכם!

דילוג לתוכן