052-9095200

אופטימיזציה לעמודי ארכיון (קטגוריה ותגיות) – איך עושים את זה כמו מקצוענים?

כשאנחנו חושבים על השקעה בתוכן של אתרים שאנחנו רוצים לקדם, אנחנו בדרך כלל חושבים על עמוד הבית, עמודי מאמרים, עמודים שיווקים, בלוג וכו’. אבל הרבה פעמיים אנחנו מזניחים דווקא את העמודים שהמטרה שלהם היא לחבר בין כולם : עמודי הקטגוריות והתגיות. אחרי הכול, אלו הם עמודים שמגיעה אליה המון תנועה מהזנב הארוך ואלו ביטויים שיחסית קל לקדם.

בדרך כלל העמודים האלו מתאפיינים במעט תוכן והרבה פעמיים גם עיצוב לא משהו.

יש לא מעט מקדמים שיעדיפו להמשיך ולהשקיע בעמודי המפתח כשהם סומכים בעיקר על קישורים לעמודים אחרים, ואולי הם יבצעו גם קצת אופטימיזציה טכנית (כמו למשל תגי קנוניקל).

בפוסט הזה אני רוצה להראות לכם שאין דבר כזה עמוד שאי אפשר לעשות לו אופטימיזציה רצינית יותר.

אגב, למרות שהדבר הראשון שעולה לראש בהקשר של עמודי תגיות וקטגוריות הם אתרים למסחר אלקטרוני, כל הנושא הזה רלוונטי גם לאתרי חדשות, אתרי תדמית גדולים יחסית, פורטלים מקצועיים וכו’.

אז קודם כל: מה מבדיל בין קטגוריות לתגיות?

במרבית אתרי האינטרנט הקלאסיים (מה שנקרא “ווב 1.0”) לא היו ממש עמודי תגיות. רוב האתרים היו בנויים מקטגוריות או לכל היותר קטגוריות משנה ובכל אחד מהם בדרך כלל כמה עמודים בתפריט צדדי, או שהיה אפשר לקפוץ לעמודים בתוך הקטגוריה ישר מהתפריט הראשי.

הפיכת התגיות לחלק אינטגרלי כמעט מכל אתר אינטרנט התחילה פחות או יותר עם פריצת הבלוגים (“ווב 2.0”). אחרי הכול, אם יש לי 200 פוסטים בבלוג, יהיה מאוד קשה לנווט במספר מצומצם של קטגוריות שבכל אחת מהן יכולים להיות עשרות פוסטים.

מכאן בעצם נוצר הרעיון של התגיות: כל תגית היא בעצם קטגוריה יותר גמישה שבדרך כלל לא תופסת הרבה מקום בתבנית של האתר (אם כן, אז עושים שימוש בענן תגיות שהוא יחסית קומפקטי) ולכן אפשר ליצור הרבה מאוד תגיות ולשייך לכל תגית רק כמה פוסטים / כתבות וכו’.

משם התגיות חדרו גם לרשתות החברתיות והפכו למעשה להאשטאגס (#), אבל זה קצת מעבר לנושא של הפוסט הזה…

בכל מקרה, חשוב לי להדגיש שישנם עדיין אתרים שבהם לתגיות אין ממש שימוש. לדוגמה, בחנויות וירטואליות עדיין משתמשים בעיקר בקטגוריות וקטגוריות משנה (אלא אם כן חשוב לסנן גם לפי מפרט טכני וכו’). באתרי תדמית קטנים עם כמה עשרות עמודים גם כן אין ממש טעם בתגיות והן יכולות אפילו ליצור בעיות בהיררכיה של האתר.

גורמי SEO שקל ליישם על קטגוריות ותגיות

אז אחרי שהבנו מה מבדיל בין קטגוריות לתגיות, נעבור על גורמי ה-SEO שיחסית קל ליישם עליהם ולא מעט מקדמים מסתפקים בהם:

  • תגי מטא
  • קישורים נכנסים
  • תגי קנוניקל
  • תמונות
  • פירורי לחם

תגי מטא וכותרות פנימיות

בדרך כלל מה שעושים בעמודי תגיות וקטגוריות זה לקחת איזושהיא תבנית ולשים את השם של התגיות או הקטגוריה במרכזה. לדוגמה בעמוד התגית של “אייפון 10”, הכותרת (Title) תהיה  “קראו את כל מה שמעניין על אייפון 10 באתר חדשות הטכנולוגיה מספר 1 בארץ”.

אין בזה שום דבר רע כשלעצמו, אבל העצה שלי היא שלפחות בעמודי קטגוריה תנסו להיות קצת יותר מקוריים ולכתוב את התגי מטא באופן ידני. כשגולש רואה טקסט שנראה כמו תבנית, זה נראה קצת כאילו לא השקעתם בתיאור ולכן גם אחוזי הלחיצות יירדו.

כמובן שאם יש לכם תגיות מאוד ספציפיות קצת יותר קשה לעשות את זה, במיוחד אם לכם כבר עשרות תגיות ואתם מטפלים בהן בדיעבד אחרי שכבר יצרתם אותן. במקרה הזה אפשר בכל זאת להשתמש בתבנית, אבל חשוב להימנע מתגיות דומות מדי (כמו שאני אדגים בהמשך).

אשמח לבדוק את האתר שלך בחינם!

על מנת לראות את הפוטנציאל האורגני ותוך כמה זמן נכפיל לך את ההכנסות

ניתן לחייג למספר 052-9095200 או למלא את הטופס:

לגבי כותרות פנימיות, ברוב מערכות ניהול התוכן המערכת עצמה מטפלת בזה, רק צריך לבדוק שהסימון באמת נכון ושהיא לא דוחפת לכותרת הראשית (H1) את השם של האתר או משהו כזה…

קישורים נכנסים

כאמור, הרבה מקדמים לא מתעלמים ממילות מפתח שקשורות לקטגוריות ואפילו לתגיות, אבל הם פשוט מתרכזים בבניית קישורים ולא הרבה יותר מזה.

אין לי הרבה מה להרחיב כאן, בגדול קישורים הם עדיין החלק הכי משמעותי בקידום, אבל אנחנו יודעים גם שקישורים בלי תוכן טוב לא שווים הרבה, וזו בדיוק הבעיה כאן…

תגי קנוניקל

תגי קנוניקל חשובים בעיקר לקטגוריות ותגיות שכל אחת מהן בנויה מכמה עמודים ממוספרים. הסיבה היא שמצד אחד נרצה שהגולש שמגיע מגוגל יגיע לעמוד המעודכן ביותר. מצד שני, אנחנו רוצים להימנע משכפול תוכן. לכן, אנחנו צריכים להשתמש בתג קנוניקל שיפנה מכל אחד מהעמודים שאחרי העמוד הראשון אליו.

אגב, בעבר היו גם תגים מיוחדים לעימוד (Pagination), אבל על פי גוגל היום כבר אין משמעות לתגים האלו והאלגוריתם יכול להבין בעצמו במה מדובר.

תמונות

תמונות חשובות בעיקר לעמודי קטגוריה וספציפית באתרי אי-קומרס. בתיאוריה עדיף להשתמש תמיד בתמונות מקוריות, אבל זה לא תמיד אפשרי. לכן אני ממליץ לכל הפחות לייחד את התמונות עם תגי ALT ולתת שמות קבצים עם משמעות (זה גם יעזור לכם לנהל את ספריית המדיה).

פירורי לחם

פירורי לחם עוזרים לגולש להבין איפה הוא נמצא וגם מוצגים בגוגל אם מטמיעים אותם נכון. לכן הם יכולים להיות סופר חשובים במקרים של קטגוריות משנה שנמצאות בחלקים היותר עמוקים של האתר.

מהם “המוקשים” בקידום של עמודי קטגוריות ותגיות?

לצד האופטימיזציה שקל יחסית לעשות בעמודי קטגוריות ותגיות, יש גם דברים יותר מאתגרים שחשוב לקחת בחשבון בזמן שיוצרים אותם:

  • כמות הקטגוריות והתגיות שנשתמש בהן
  • העשרה בתוכן
  • בניית קישורים פנימיים

כמות הקטגוריות והתגיות שנשתמש בהן

כשיש לנו רק כמה קטגוריות ראשיות, אין הרבה מה לחשוב על הכמות שלהן. לעומת זאת, כשמתחילים להוסיף עוד ועוד קטגוריות וקטגוריות משנה, קל מאוד לאבד את הספירה. לכן, לפני שאתם פותחים עוד קטגוריות ומוסיפים אותן לתפריט הראשי, שאלו את עצמכם שתי שאלות:

1.האם יש הצדקה לקטגוריה הזו מבחינת מילות מפתח /  SEO?

2.האם יש מספיק תוכן ונפח שמצדיק את יצירת הקטגוריה הזו?

רק אם ענינו על שתי השאלות האלו בחיוב, כנראה שיש הצדקה להוסיף אותה.

למשל, אם אני חושב להוסיף קטגוריה של “מן העיתונות” באתר תדמיתי של עורך דין, אין לי הרבה טעם להוסיף אותה אם יש לי רק שני אזכורים מהשנתיים האחרונות. זה לא רק בגלל הכמות של התוכן, אלא גם בגלל שמבחינה תדמיתית עמוד ריק לא משרת אותי וגם “מן העיתונות” היא לא בדיוק מילת מפתח שאנשים יחפשו.

במקרה הזה עדיף לי יותר לשים את החומרים האלו תחת “המלצות” ואם לא שם, אז תחת “אודות”.

כשאנחנו מדברים על עמודי תגיות, העניינים מסתבכים אפילו יותר: כשאנחנו מוסיפים תגית לפוסט או לכתבה, יש לנו נטייה להשתמש בביטויים מאוד ספציפיים וגם לשים את אותה תגית פעמיים באנגלית ובעברית.

זה יוצר לא רק שכפול תוכן, אלא גם עמודי תגיות עם מעט פוסטים (במקרים קיצוניים אפילו רק פוסט אחד).

לדוגמה, אם אנחנו רוצים להתרכז בביטוי כמו “אייפון 11 פרו מקס”, אנחנו צריכים לעשות אופטימיזציה בגוף התוכן שאליו התגית משויכת ולא להסתמך על התגית כשלעצמה. התגית אמורה להיות כללית יותר ולא סופר ספציפית, אפילו אם זה נורא מפתה ליצור עוד ועוד תגיות…

העשרה בתוכן

העשרה בתוכן היא החלק המרכזי שמקדמים לא תמיד טורחים להשקיע בו. יוצא לי לראות אפילו אתרים גדולים שבהם לכל תגית או קטגוריה יש שורה וחצי של טקסט מלמעלה וזהו.

אפשרות אחת להעשרה בתוכן היא להשתמש בתקצירים ייחודיים לכל פריט תחת קטגוריה או תגית מסוימת (רוב התבניות בוורדפרס תומכות בזה). החיסרון הוא שהתקציר יכול להופיע תחת כמה קטגוריות או תגיות באתר ולכן זה לא תמיד מספיק.

האפשרות השנייה שהיא מבחינתי היותר חשובה היא להוסיף פסקה אחת שלמה לפחות בראש העמוד. אם שמנו תגי קנוניקל כפי שתיארתי, גוגל לא ייראה בזה שכפול תוכן. גם את זה אפשר לעשות בוורדפרס ממסך ניהול התגיות המלא. (לא המהיר).

אם מבחינה עיצובית פסקה בראש העמוד דוחפת את התוכן החשוב למטה, אפשר גם לשים פסקה בחלק התחתון של העמוד בפונט סביר (לא בפונט קטן מ-10 שבקושי רואים…). זה פחות אפקטיבי מבחינת החשיבות שגוגל נותן לטקסט, אבל עדיין עדיף מכלום.

איך שלא יהיה, התוכן של הפסקה הזו אמור להיות תיאורי – שיווקי. משהו כמו ה-Meta Description, רק קצת יותר ארוך.

בניית קישורים פנימיים

בניית קישורים פנימיים מהכיוון ההפוך (עמודי תוכן לעמודי קטגוריות ותגיות) היא חשובה מאוד, גם על מנת לגרום לגולשים להישאר עוד קצת באתר וגם על מנת שהכוח של הקישורים החיצוניים יזלוג הלאה. אנחנו לא תמיד יכולים לסמוך על כך שהגולשים יגיעו לשם בעצמם.

הרבה מקדמים באמת עושים את זה, אבל רק כשהם צריכים להתחיל קמפיינים של בניית קישורים. אני אומר שחשוב להפוך את זה למשהו שעושים בשוטף עד כמה שאפשר והיכן שזה רלוונטי.

לסיכום

אופטימיזציה לעמוד קטגוריות ותגיות לא מסתכמת בדברים הקטנים שהכי קל לעשות. כדי לגרום להם להתברג במקומות גבוהים בתוצאות ולנצל את הכוח שלהם עד הסוף צריך להשקיע עוד קצת מעבר. כמובן שכל שמקדימים לעשות את זה, כך האפקט יהיה יותר יעיל, אבל גם אם זה לא המצב אצלכם, עדיף מאוחר מאשר לעולם לא.

 

 

 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב whatsapp
אהבת? גם ברשימת תפוצה שלי אני מפנק :-) ועל הדרך נותן מתנה >>
הרשמה לרשימת תפוצה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

יש מצב שגם אלו יעניינו אותך...
המאמרים הפופולאריים ביותר
מאמרים אחרונים
עשו לי לייק בפייסבוק
הרשמה לרשימת תפוצה
Call Now Buttonחייגו עכשיו