שגיאת שרת, המזוהה בדרך כלל עם קוד סטטוס מסדרת 5xx, מייצגת כשל קריטי במערכת ופוגעת בזמינות זו. היא מסמנת למשתמש ולמנועי החיפוש שהאתר, על אף שהבקשה אליו הייתה תקינה, לא הצליח לעבד אותה ולספק תגובה.
ההשפעה של שגיאות כאלה חורגת מעבר לאי נוחות רגעית. כל דקה שהאתר אינו זמין עלולה לתרגם לאובדן הכנסות, פגיעה באמון הלקוחות, נטישת עגלות קנייה ונזק משמעותי למוניטין של המותג. מבחינת קידום אורגני (SEO), שגיאות 5xx מתמשכות הן דגל אדום עבור מנועי חיפוש כמו גוגל, העלולים להוריד את דירוג האתר ואף להסיר דפים מהאינדקס שלהם.
המדריך הבא לצייד בעלי אתרים, מנהלים ומשווקים בידע הנדרש כדי להבין את עולם שגיאות השרת.
נפרט את סוגי השגיאות, נציג מתודולוגיית אבחון שיטתית, נספק פתרונות מעשיים (בעיקר בהקשר של וורדפרס, מערכת ניהול התוכן הפופולרית בעולם), ונדון בשיטות עבודה מומלצות למניעת תקלות עתידיות. המטרה היא להפוך את אירוע השגיאה המלחיץ לתהליך מובנה שניתן לנהל ביעילות.
סוגי שגיאות שרת נפוצות והגורמים להן
כל קוד שגיאה ממשפחת 5xx מספר סיפור אחר על הכשל שהתרחש בשרת. הבנת המשמעות המדויקת של כל קוד היא קריטית לאבחון מהיר ומדויק.
1. שגיאה 500: Internal Server Error (שגיאת שרת פנימית)
זוהי השגיאה הכללית והמתסכלת ביותר, משום שהיא מעידה על קיומה של בעיה מבלי לציין את מהותה.
השרת מדווח שמשהו השתבש באופן בלתי צפוי, אך הוא אינו יכול להצביע על הגורם הספציפי.
גורמים נפוצים:
- שגיאות בקוד (PHP Errors): שגיאת תחביר בקובץ PHP, פונקציה שלא הוגדרה או נתיב שגוי לקובץ הם גורמים שכיחים, במיוחד לאחר שינוי ידני בקוד.
- התנגשות תוספים או תבניות (בוורדפרס): שני תוספים המנסים להשתמש באותם משאבים או תוסף שאינו תואם לגרסת הליבה של וורדפרס או לתבנית העיצוב.
- קובץ .htaccess פגום: קובץ htaccess הוא בעל חשיבות משמעותית. שורה שגויה אחת, שנוספה לעיתים על ידי תוסף אבטחה או מטמון, יכולה להקריס את האתר.
- הרשאות קבצים ותיקיות שגויות: אם הרשאות הגישה לקבצים או לתיקיות אינן מוגדרות כראוי, השרת עלול להיכשל בקריאתם ולהחזיר שגיאת 500.
- חריגה ממגבלת הזיכרון: כפי שנראה בהמשך, כאשר תהליך דורש יותר זיכרון ממה שהשרת מאפשר, הדבר יכול להוביל לשגיאה קטלנית שמתבטאת כשגיאת 500.
שגיאה 502: Bad Gateway (שער כניסה שגוי)
שגיאה זו מצביעה על בעיית תקשורת בתוך תשתית השרתים המורכבת.
בארכיטקטורה מודרנית, הבקשה של המשתמש עוברת לעיתים קרובות דרך שרת מתווך (כמו Reverse Proxy, Load Balancer או CDN של Cloudflare למשל) לפני שהיא מגיעה לשרת המקורי (Origin Server) שעליו מאוחסן האתר.
שגיאת 502 מתרחשת כאשר שרת המתווך מקבל תגובה לא חוקית או פגומה משרת המקור.
גורמים נפוצים:
- שרת המקור אינו זמין: השרת הראשי נפל או נמצא בתהליך אתחול מחדש.
- עומס יתר על שרת המקור: השרת הראשי עמוס מדי ואינו מצליח לעבד את הבקשה שהועברה אליו מהמתווך.
- חומת אש (Firewall) חוסמת את התקשורת: חומת האש של שרת המקור או של ספק האחסון עלולה לזהות את בקשת המתווך כאיום ולחסום אותה.
- בעיות DNS: בעיות ברזולוציית הדומיין בין השרתים.
שגיאה 503: Service Unavailable (השירות אינו זמין)
שגיאה 503 היא לרוב זמנית ומציינת שהשרת תקין, אך כרגע אינו יכול לטפל בבקשה.
על מנת לראות את הפוטנציאל האורגני ותוך כמה זמן נכפיל לך את ההכנסות
ניתן לחייג למספר 052-9095200 או למלא את הטופס:
זוהי שגיאה "ידידותית" יותר מבחינת SEO, מכיוון שהיא מאותתת למנועי החיפוש לחזור ולבדוק שוב בקרוב.
גורמים נפוצים:
- תחזוקה מתוכננת: מנהלי האתר העבירו אותו באופן יזום למצב תחזוקה כדי לבצע עדכונים. בוורדפרס, הדבר נעשה לרוב על ידי יצירת קובץ .maintenance זמני.
- עומס יתר על משאבי השרת: פרץ תנועה פתאומי או תהליך עתיר משאבים (כמו גיבוי) גורם לשרת להיות "עסוק" מדי.
- התקפת מניעת שירות (DDoS): מתקפה שמטרתה להציף את השרת בבקשות כדי להפוך אותו ללא זמין למשתמשים לגיטימיים.
- תקלה במשאבי האפליקציה (Application Pool): בסביבות שרת מסוימות, מאגר המשאבים שהוקצה לאתר הגיע למכסה המקסימלית שלו.
שגיאה 504: Gateway Timeout (זמן השער פג)
בדומה ל-502, גם שגיאה זו קשורה לתקשורת בין שרת מתווך לשרת מקור.
ההבדל המהותי הוא שב-502 התקבלה תגובה שגויה, ואילו ב-504 לא התקבלה כלל תגובה בפרק הזמן שהוגדר (Timeout). שרת המתווך המתין לתשובה משרת המקור, אך ויתר לאחר שלא קיבל אותה.
גורמים נפוצים:
- סקריפטים ארוכים: השרת מריץ תהליך שלוקח זמן רב מהרגיל, כגון יצירת דוח מורכב, ייבוא/ייצוא של כמות גדולה של נתונים, או ביצוע שאילתה כבדה מאוד על מסד הנתונים.
- בעיות רשת: תקלות רשת או חביון (Latency) גבוה בין השרתים המונעים מהתגובה להגיע בזמן.
- תצורה שגויה של ה-Timeout: ערך ה-Timeout בשרת המתווך נמוך מדי ואינו מספיק לביצוע פעולות לגיטימיות בשרת המקור.
מה עושים עם הכאב ראש הזה?
התמודדות עם שגיאת שרת דורשת גישה לוגית ומסודרת.
המלצה שלי – תפנו קודם כל לחברת האחסון שלכם. בהנחה שיש לכם אחסון אתרים איכותי – לרוב גם השירות והזמינות של החברה יהיו ברמה גבוהה – ויש מצב טוב ששלב זה יספיק ויפתור לכם את הבעיה.
במידה ואין כל כך מענה או שיתוף פעולה מטעם חברת האחסון, או שאם יותר אנשי DIY:
- שווה לשקול להחליף אחסון
- לנסות את הצעדים הבאים (זהירות – חפירה טכנית לפניכם!)
התחילו תמיד מהבדיקות הפשוטות ביותר והתקדמו בהדרגה למורכבות יותר.
שלב 1: בדיקות ראשוניות (אימות הבעיה)
- רענון קשה (Hard Refresh): הדבר הראשון שיש לעשות הוא ללחוץ על Ctrl+F5 (בחלונות) או Cmd+Shift+R (במק). פעולה זו מאלצת את הדפדפן להתעלם מגרסאות שמורות של הדף (Cache) ולטעון אותו מחדש ישירות מהשרת. לעיתים, זו כל הבעיה.
- בדיקת זמינות חיצונית: ודאו שהבעיה אינה קשורה לרשת האינטרנט האישית שלכם. היכנסו לאתרים גדולים כמו גוגל או פייסבוק. לאחר מכן, השתמשו בכלי אובייקטיבי כמו downforeveryoneorjustme.com או isitdownrightnow.com כדי לבדוק אם האתר נפל עבור כל העולם או רק עבורכם.
שלב 2: צלילה לעומק – איתור מקור התקלה
אם הבעיה אכן בשרת, השלב הבא הוא עבודת בילוש טכנית.
א. ניתוח יומני שגיאות (Error Logs) זהו הכלי החשוב והיעיל ביותר העומד לרשותכם. במקום הודעת 500 כללית, יומן השגיאות (Error Log) מספק הודעות מפורטות, לרוב עם ציון הקובץ המדויק ושורת הקוד שגרמה לכשל.
- איך לגשת? לרוב, היומנים זמינים דרך פאנל הניהול של האחסון (cPanel, Plesk, DirectAdmin) תחת קטגוריית "Logs" או "Metrics". אם אינכם מוצאים אותם, פנו לתמיכת חברת האחסון ובקשו את היומנים הרלוונטיים (Apache/Nginx error log, PHP error log).
- הפעלת דיבאג בוורדפרס: אם היומנים ריקים, ניתן לאלץ את וורדפרס לתעד שגיאות. ערכו את הקובץ wp-config.php והוסיפו את השורות הבאות (רצוי בסביבת פיתוח):PHPdefine( 'WP_DEBUG', true ); define( 'WP_DEBUG_LOG', true ); // יצירת קובץ debug.log בתיקיית wp-content define( 'WP_DEBUG_DISPLAY', false ); // מניעת הצגת השגיאות למשתמשים לאחר שחזור השגיאה, בדקו את הקובץ wp-content/debug.log וחפשו את הגורם. חשוב לזכור להשבית הגדרות אלו בסיום הטיפול.
ב. איתור חשודים במערכת וורדפרס רוב שגיאות ה-500 בוורדפרס נגרמות על ידי תוספים או תבניות.
- השבתת כל התוספים: הדרך המהירה ביותר לבודד בעיית תוספים היא להשבית את כולם בבת אחת. אם יש גישה לממשק הניהול, עשו זאת דרך עמוד "תוספים". אם אין גישה, התחברו לשרת באמצעות FTP או מנהל קבצים, נווטו לתיקיית wp-content ושנו את שם התיקייה plugins ל-plugins_old. פעולה זו תשבית את כל התוספים. אם האתר חוזר לפעול, שנו את שם התיקייה בחזרה והפעילו את התוספים אחד-אחד דרך ממשק הניהול עד שתמצאו את האשם.
- מעבר לתבנית ברירת מחדל: אם התוספים אינם הבעיה, ייתכן שהתקלה נמצאת בתבנית העיצוב הפעילה, במיוחד אם עודכנה לאחרונה. בדומה לתוספים, ניתן להשבית את התבנית על ידי שינוי שם התיקייה שלה ב-wp-content/themes דרך FTP. וורדפרס יחזור אוטומטית לתבנית ברירת מחדל.
- יצירה מחדש של קובץ .htaccess: קובץ פגום הוא גורם שכיח. התחברו ב-FTP, מצאו את הקובץ בתיקייה הראשית של האתר (ייתכן שתצטרכו להציג קבצים מוסתרים), ושנו את שמו ל-.htaccess_bak. נסו לגשת לאתר. אם הוא עובד, היכנסו לממשק הניהול של וורדפרס, נווטו ל"הגדרות" > "מבנה קישורים" ולחצו "שמור שינויים" כדי ליצור קובץ .htaccess חדש ותקין.
- הגדלת מגבלת הזיכרון של PHP: אם יומן השגיאות מכיל הודעה כמו "Fatal error: Allowed memory size exhausted", פירוש הדבר שהאתר זקוק ליותר זיכרון. ניתן לנסות להגדיל את המגבלה על ידי הוספת השורה define('WP_MEMORY_LIMIT', '256M'); לקובץ wp-config.php. עם זאת, הדרך המומלצת היא לבקש זאת מחברת האחסון.
- התקנה מחדש של קבצי הליבה של וורדפרס: במקרים נדירים, קבצי הליבה עצמם עלולים להיפגם. ניתן להוריד גרסה עדכנית של וורדפרס מאתר wordpress.org, ולמחוק ולהחליף את התיקיות wp-admin ו-wp-includes בשרת שלכם (אין לגעת בתיקיית wp-content או בקובץ wp-config.php).
* היה ואף אחד מהדברים הנ"ל לא עזרו – ככל הנראה תצטרכו לפנות למתכנת שיעזרו לכם.
מניעה היא התרופה הטובה ביותר: שיטות עבודה מומלצות
לתקן שגיאות זה חשוב, אך להימנע מהן מלכתחילה זה אידיאלי. אימוץ הרגלי עבודה נכונים יצמצם משמעותית את הסיכוי להיתקל בשגיאות שרת.
- בחרו חברת אחסון איכותית: זהו הבסיס. אחסון אתרים זול לרוב מתבטא בשרתים עמוסים, משאבים מוגבלים ותמיכה איטית. חברת אחסון אתרים איכותית מספקת סביבה יציבה, שרתים עם חומרה מודרנית (כמו כונני SSD), גרסאות PHP עדכניות, תמיכה מקצועית וכלים חיוניים.
- השתמשו בסביבת פיתוח (Staging): לעולם אל תבצעו עדכונים משמעותיים או תתקינו תוספים חדשים ישירות על האתר החי. רוב חברות האחסון הטובות מציעות יצירת סביבת Staging בלחיצת כפתור. זהו העתק מדויק של האתר שלכם, שבו תוכלו לבדוק שינויים בבטחה. רק לאחר שווידאתם שהכל עובד כשורה, העבירו את השינויים לאתר החי.
- הקפידו על גיבויים אוטומטיים וחיצוניים: גיבויים הם חגורת ההצלה שלכם. ודאו שיש לכם גיבויים אוטומטיים ויומיים של קבצי האתר ומסד הנתונים. חשוב לא פחות לוודא שהגיבויים נשמרים במיקום חיצוני (לא על אותו שרת) ולבדוק מעת לעת את תהליך השחזור כדי לוודא שהוא אכן עובד.
- בצעו עדכונים באופן מבוקר: חשוב לשמור על וורדפרס, התוספים והתבניות מעודכנים מסיבות של אבטחה ופונקציונליות. עם זאת, לפני כל עדכון, קראו את יומן השינויים (Changelog) ובצעו אותו קודם כל בסביבת ה-Staging.
- הטמיעו כלי ניטור זמינות (Uptime Monitoring): שירותים כמו UptimeRobot, Pingdom או דומים להם, בודקים את האתר שלכם במרווחי זמן קצרים ממיקומים שונים בעולם. אם הם מזהים שהאתר נפל, הם ישלחו לכם התראה מיידית במייל או ב-SMS. כך תדעו על הבעיה לפני הלקוחות שלכם ותוכלו להתחיל לטפל בה באופן מיידי.
סיכום
שגיאת שרת היא אירוע בלתי נמנע כמעט במחזור החיים של כל אתר אינטרנט. עם זאת, במקום להיכנס לפאניקה, יש לגשת אליה כאל בעיה טכנית הדורשת פתרון שיטתי. הבנת המשמעות של קודי השגיאה השונים, שימוש בכלים כמו יומני שגיאות, וביצוע תהליך אלימינציה מסודר, יהפכו אתכם למנהלי אתרים עצמאיים ויעילים יותר.
זכרו, כל שגיאה שאתם פותרים מעמיקה את ההבנה שלכם על אופן פעולת האתר והתשתית שעליה הוא יושב. על ידי אימוץ שיטות עבודה מונעות, תוכלו להבטיח שהאתר שלכם יישאר יציב, מהיר וזמין עבור הקהל שלכם, וימשיך לשרת את מטרותיו העסקיות ללא הפרעה.
למדריכים נוספים:
