CDN היא "רשת להפצת תוכן" (Content delivery network) והן מיועדות לפתרון בעיה נפוצה של שיפור מהירות הטעינה של אתרים.
חברות גדולות יכולות להרשות לעצמן לבנות אתרים נפרדים על גבי מספר שרתים בעולם ולהעביר אליהן גולשים על פי המיקום הפיזי שלהם או לבנות כמות גדולה של אתרים על שרתים בהתאם למדינה שאותה הם אמורים לשרת. לעומת זאת, עבור רוב האנשים וחברות קטנות זו אופציה יקרה ומורכבת מבחינה טכנית.
מה זה CDN, וכיצד CDN עובד בפועל?
העיקרון של שירות ה-CDN הוא פשוט ביותר: הקבצים הגדולים ביותר באתר כגון קבצי תמונה וקבצי ווידאו מאוחסנים על מספר שרתים ברחבי העולם ששייכים לשירות ה-CDN, כאשר הדפדפן של הגולש ניגש לקרוא אותם, הם מועברים אליו מהשרת הקרוב ביותר על פי חישובים שונים של שרת ה-CDN.
זוהי ברירת המחדל של רוב רשתות ה-CDN והיא מתאימה בעיקר לאתרים שמחולקים לסאב-דומיינים.
לעומת זאת, יש גם רשתות CDN שמיועדות להעתקה של כל האתר, כולל קבצי סקריפט ו-HTML. אלו בדרך כלל מיועדות להאצה של הדומיין הראשי.
הבקרה המלאה מאפשרת גם לבקר יותר טוב את העומסים על גבי השרת ולמנוע התקפות שונות על האתר.
שרת ה-CDN יכול לפעול בשיטת המשיכה (Pull) או הדחיפה (Push).
בשיטת המשיכה התכנים נמשכים מהשרת המקורי לשרת ה-CDN הקרוב ביותר בזמן הבקשה של הגולש.
לעומת זאת, בשיטת הדחיפה התכנים מופצים לכל השרתים בזמן שמעלים אותם לאתר בעזרת הפרוטוקולים הידועים כגון FTP, REST או SOAP.
שיטת הדחיפה מאפשרת לשלוט בסוגי הקבצים "הנדחפים" בצורה טובה יותר.
שיטת המשיכה מתאימה יותר לאתרים שמתעדכנים בתדירות גבוהה ואילו שיטת הדחיפה לאתרים שמתעדכנים בתדירות נמוכה יותר.
מה זה CDN בהקשר של קידום אורגני – מדוע מקדמי אתרים לא יכולים להתעלם מ-CDN?
אנחנו יודעים שזה זמן רב גוגל מכניסה למשוואה של דירוג האתרים גם את מהירות האתר.
אנחנו גם יודעים שהזחלן של גוגל מגיע בדרך כלל מארה"ב ולכן ההנחה הראשונית שלנו עשויה להיות שאם האתר שלנו מהיר מספיק עבור גולשים מארה"ב, אנחנו לא חייבים להיות מודאגים מהביצועים שלו בגוגל.
על מנת לראות את הפוטנציאל האורגני ותוך כמה זמן נכפיל לך את ההכנסות
ניתן לחייג למספר 052-9095200 או למלא את הטופס:
במציאות, אנחנו לא באמת יכולים לדעת את זה בוודאות: בעדכונים האחרון לכלי מדידת המהירות שלה, גוגל החלה להתבסס על דיווחים אמיתיים ממשתמשי כרום הידועים גם כ-Chrome User Experience Report. מכיוון שנתונים אלו מגיעים ממשתמשים מכל רחבי העולם, גם כלי המדיה של גוגל מתנהגים כנראה בהתאם, ומפה ההשפעה על SEO היא ברורה ביותר.
מלבד זאת, התפקיד של מקדם האתרים היום הוא לא רק לדאוג למיקומים של האתר, אלא גם לוודא יחד עם המעצב או אנשי ה-UX שחווית השימוש היא אופטימלית.
על פי הנתונים של גוגל עצמה, מספיקות כמה שניות בודדות שמתווספות לזמן הטעינה של האתר כדי להבריח גולשים החוצה.
יתרונות נוספים של שירות ה-CDN
ביזור העומסים – חברות אחסון רבות לא אוהבות שאתרים ספציפיים גוזלים משאבים רבים על חשבון אתרים אחרים שנמצאים איתן באחסון משותף. שירות CDN יכול לעזור בהפחתת העומסים.
זמינות: CDN אומנם לא מיועד ספציפית לתת מענה למצב של נפילת שרתים, אך מכיוון שהבקשה הראשונית עוברת אל השרת שלו ולא אל השרת של חברת האחסון, במקרה של העתקה מלאה בדחיפה, הוא יכול לשמש גיבוי.
אבטחה: מרבית שרתי ה-CDN האיכותיים יותר מאפשרים למנוע התקפות עומס על השרת (מתקפות מניעת שירות, DDoS).
האם יש מקרים שבהם לא כדאי להשתמש ב-CDN?
אם האתר שלכם משרת גולשים ממדינה ספציפית קטנה יחסית כמו ישראל, שירות CDN שיושב בחו"ל יכול אפילו להאט את זמן הגישה לאתר וגם נותן לגוגל את הרושם שהוא לא באמת יושב בישראל, מה שבתיאוריה עשוי לפגוע בדירוגים (למרות שכל הנושא הזה עדיין שנוי במחלוקת).
מעבר לכך, אם הגדרות ה-cache לא מוגדרות נכון, ייתכן שהאתר או גוגל יקבלו גרסה לא מעודכנת של האתר. מכיוון שגוגל עדיין מתבסס עבור הדירוגים בעיקר על קוד ה-HTML, זה קריטי במיוחד אם כל האתר מגיע מה-cache.
באיזה שירות CDN לבחור?
סביר להניח שאחד השמות עליו תשמעו בהקשר של CDN הוא CLOUFLARE.
הוא אכן אחד השירותים הבודדים שמספק תוכנית בסיסית לאתרים אישיים בחינם ואפשר לחבר אותו לוורדפקס בקלות. התוכניות האחרות שלו מספקות גם הבטחה לזמינות של 100% (מכיוון שרוב חברות האחסון מתחייבות ל-99%, הכוונה היא כנראה כי בכל זמן נתון לפחות שרת אחד זמין), מהירות גבוהה יותר, תמיכה מקיפה ותכונות נוספות.
תוכנית הפרו עולה 20$ לחודש, וכך היא בהחלט מתאימה גם לבעלי אתרים קטנים ובינוניים. לעומת זאת, התוכנית העסקית כבר עולה 200$ לחודש והיא מיועדת לאתרים גדולים.
מלבד CLOUDFLARE יש כמובן שירותים נוספים בשוק. חפשו CDN Compare, דלגו על התוצאות הממומנות ותוכלו למצוא המון אתרים שמשווים בין השירותים השונים. ההבדל בדרך כלל מתבטא במחיר ל-GB, מספר הנקודות ומהו נפח התנועה הכולל בחבילה.
בהצלחה 🙂