אני תמיד אומר שקידום אתרים זה בסופו של דבר טנגו לשניים: כמעט בלתי אפשרי לקדם אתר בצורה מיטבית ללא שיתוף פעולה של הבעלים, בין אם מדובר במי שיש לו אתר תדמית קטן ובין אם מדובר באתר גדול יחסית שיש לו "וובמאסטר".
הנה רק כמה נקודות עיקריות שממחישות את מה שאני מתכוון אליו לפני שאני מגיע לנקודה המרכזית של הפוסט הזה:
1. לא עוזרים לייצר תוכן חדש לאתר
התוכן הוא אחד הדברים הכי חשובים בכל אתר אינטרנט, בין אם אתם מסתכלים עליו מנקודת המבט של מנהל האתר או מנקודת המבט של מקדמי אתרים.
במהלך השנים מומחים של קידום אתרים יצרו את הרושם שגם תכנים באיכות נמוכה יכולים להעלות את הדירוגים של אתרים ברשת באופן כמעט וודאי.
בתחומים ספציפיים זה יכול לעבוד – וזה בעיקר תלוי במה אחרים עושים. אבל במרבית התחומים, בטח בתחומי YMYL – כבר מזמן לא.
יש לקוחות שמהווים את צוואר הבקבוק העיקרי בכל הקשור לעדכון תכנים חדשים באתר:
- בכל הקשור לתכנים, יש להם סטנדרטים גבוהים במיוחד
- מצד שני, הם בעצמם לא מתפנים לכתוב תוכן חדש
- לא מאשרים תכנים שנשלחים אליהם מעם המקדם, וגם אם כן – זה לוקח המון זמן (יש לי לקוח שלוקח לו לאשר מאמר כ-4 חודשים בממוצע(!).
בעלי אתרים / לקוחות יקרים – אם במקרה שלכם הוספת תוכן הינה קריטית לקידום האתר – תשחררו קצת, תנו קרדיט – ותנו לאתר להתקדם כמו שצריך!
2. סבלנות לתהליך קידום כמו שצריך
סבלנות, אין ספק שסבלנות היא אולי הדבר שהרבה לקוחות צריכים באופן דחוף (כן, זה פרדוקס…). קידום אתרים זה לא עניין של שבוע, חודש ולפעמיים גם לא שנה… חשבו על כל הפעולות שצריך לבצע במסגרת קידום רציני:
- מחקר מילות מפתח: להקיש כמה מילות מפתח בכלי של גוגל כולם פחות או יותר יודעים, אבל מציאת מילות מפתח שאפשר באמת לקדם ועדיין להביא מהן תנועה הוא לא דבר פשוט. אני ארחיב על מילות מפתח בהמשך.
- בדיקת התשתית של האתר (On Page): המבנה שלו (בעיקר תפריטים וקישורים פנימיים), מהירות וביצועים, התאמה למובייל.
- מתחרים: אחת השאלות הכי חשובות היא מה המתחרים שלי עושים ואיך אני יכול לנצל את זה לטובתי? מחקר מתחרים כולל בתוכו גם אספקטים של מחקר מילות מפתח, האופן שבו המתחרים משלבים אותן בתוכן וגם מהם מקורות הקישורים הטובים ביותר שלהם.
- בניית קישורים: בניית קישורים היא עדיין הדבר המרכזי שמקדמים עושים, לא משנה כמה הם אוהבים לדבר על דברים אחרים 😉. כמו כתיבת תוכן איכותית, כך גם בניית קישורים איכותית דורשת זמן.
אם פעם היה מקובל לשים רשימה ארוכה של קישורים בתחתית של כל דף, היום רוב הקישורים הם חלק מהתוכן של האתר, מה שדורש לשים לפעמיים מאמרים אורחים, גם אם זה לפעמיים מעצבן ומבחינת הלקוח הם מנפחים את האתר ללא צורך.
כמובן שגם כן יש לו אחריות לדרוש איכות מינימלית של תכנים מן המקדם.
3. תשלום
כל עניין התשלומים הוא עדיין בעייתי אצל כל העצמאיים, אף על פי שהמצב בכל זאת הרבה יותר טוב מפעם. המודל הכי מוכר היום הוא של רייטינר חודשי שבו המקדם והלקוח מסכימים על סדרת פעולות מינימליות. העניינים מתחילים להסתבך כשאין תיאום ציפיות וכמובן שהלקוח מתחיל לאחר בתשלומים.
הלקוח אמנם לא רואה את זה מנקודת המבט שלו, אבל איחור בתשלומים גורר הרבה פעמיים תקיעה בכל שרשרת הקידום: קשה יותר לשלם לבוני קישורים, לכותבי תוכן וכו'. זה יכול להיות קריטי למי שמסתמך על קידום של מספר מותגים גדולים שיכולים להרשות לעצמם לשפוך יחסית הרבה כסף, אבל בסך הכול אין לו כל כך הרבה לקוחות.
אין ספק שכאשר יש בעיות עם גביית כספים מלקוחות – זה מעיב על כל התהליך ולפעמים גם מוביל לסיום התקשרות שלא בנסיבות הכי נעימות – ועל כן זה משהו שכדאי לפתוח כבר ההתחלה וברמת החוזה (עוד על הסכם קידום אתרים).
אבל מהי הטעות הגדולה ביותר?
אם אני צריך לבחור את הטעות הכי גדולה והכי נפוצה שבה מתבטא הפער הגדול בין המקדם לבין הלקוח שלו, זו כנראה:
על מנת לראות את הפוטנציאל האורגני ותוך כמה זמן נכפיל לך את ההכנסות
ניתן לחייג למספר 052-9095200 או למלא את הטופס:
4. נקודת הראייה הצרה של הלקוח
זה מתבטא בשתי נקודות עיקריות:
- מספר מילות המפתח שמקדמים
- היעדים: מה באמת חשוב כשמקדמים אתר
מה שמשותף לשני אלו הוא הקונספט של איכות על פני כמות.
קל הרבה יותר לדבר אל הלקוח במספרים גדולים, אבל מספרים גדולים בסופו של דבר מביאים לקידום שטחי שלא באמת מביא לתוצאות הרצויות.
אני מרחיב על הנושא הזה בסרטון הזה:
5. מספר מילות המפתח שמקדמים
לחברות קידום רבות קל מאוד למכור את השירותים שלהן על פי מילות מפתח.
מה שקורה בדרך כלל זה שהגולש רוצה לחסוך ולכן הוא הולך רק על 4-5 מילות מפתח שמציעים לו. הרבה חברות קידום שהוגנות זה לא הצד החזק שלהן, בוחרות מילות מפתח שקל יחסית לקדם ו"מוכרים" אותן ביוקר.
בסופו של דבר רוב הלקוחות לא מטומטמים, אבל הם מגלים שהקידום הזה לא באמת עוזר להם רק אחרי שהם שילמו סכומים של 4 או 5 ספרות לחברת הקידום. אז הרבה פעמיים הם יכעסו על עצמם שלא הלכו למקדם שהאסטרטגיה שלו הייתה אחרת.
האסטרטגיה שאני מדבר עליה היא כזו: כשאנחנו בוחרים על אילו מילות מפתח לעבוד אנחנו צריכים לקחת לא רק את מספר החיפושים, אלא גם את רמת התחרות ועד כמה המילה רלוונטית אלינו.
ועוד משהו מאוד חשוב: מילת מפתח כללית יותר לא בהכרח תביא לנו את הגולשים שנרצה. לדוגמה, אם אני יועץ משכנתאות, נראה לכאורה שהמילה "משכנתא לאומי" מביאה המון לקוחות, אבל יש כאן שתי בעיות:
- זו שאילתא ממותגת : ברוב השאילתות הממותגות הגולשים לוחצים על התוצאה הראשונה בלבד
- כל עוד אני לא עובד בתוך הבנק, סביר להניח שיהיה לי קשה לשכנע את הלקוח הפוטנציאלי שיש לי קשרים בתוך הבנק… (למרות שיש הרבה יועצי משכנתאות שעובדים על הפרינציפ הזה)
במקום זאת, אסטרטגיה נכונה לעבודה על מילות מפתח צריכה להתמקד גם ואולי אפילו בעיקר במילות מפתח ארוכות יותר שבהן הכוונה של הגולש יותר ברורה. לדוגמה "יועץ משכנתאות מחיר למשתכן". כשמישהו מקליד את השאילתה הזו, אין הרבה שאלות לגבי מה שהוא מחפש.
צריך גם לזכור שיש המון שאילתות חדשות או בעלות נפח חיפוש קטן שאנחנו לא רואים, ולכן בחלק מהדפים צריך להתמקד בנושאים ולא בהכרח רק ישירות במילות מפתח.
מדהים לראות כמה הנושא הזה חוזר על עצמו והרבה לקוחות מתקשים להבין את הקונספט של קידום רוחבי שהוא הרבה יותר יעיל מאשר התרכזות ב4-5 מילות מפתח עיקריות.
אחד הכלים הכי חזקים למציאת ביטויים ממוקדים זה הסרץ' קונסול, עליו אני מסביר בהרבה בסרטון הזה:
6. יעדים
כהמשך ישיר לסעיף הקודם, חובה להגדיר את היעדים איתם רוצים להגיע עם האתר.
כמו שכבר הבנו, לא תמיד יש קשר ישיר בין מספר מילות המפתח שמקדמים לבין התנועה שמקבלים ולכן היעדים צריכים להיות יחסיים לנקודת ההתחלה ובעיקר, שני הצדדים חייבים להסכים עליהם.
הנה כמה יעדים מרכזיים שאפשר להתרכז בהם:
העלאת נפח התנועה באחוזים בתקופת הזמן שנקבעה:
זה נושא שיש בו המון מוקשים, אבל גם כזה שחייבים בסופו של דבר להתייחס אליו ולא לברוח ממנו.
העליות או הירידות מחודש לחודש תלויות בהמון גורמים, חלקם, כגון שינויי אלגוריתם של גוגל הם לחלוטין בלתי צפויים. מנגד, כן צריך לשאוף לראות מגמות על פני כמה חודשים שעליהן יש לעדכונים האלו השפעות יותר פרופורציונליות.
במילים אחרות, אתר שמקודם בצורה טובה לא אמור לספוג ירידות חדות מאוד עם כל שיהוק של גוגל, אלא אם כן מדובר בשינוי אלגוריתם יסודי.
כמובן שהתנועה הזו צריכה להיות גם איכותית, ולא ניתן להגדיר מהי תנועה איכותית בלי להסתכל על שני הסעיפים הבאים.
הורדת שיעור הנטישה
גם הורדת שיעור הנטישה היא עניין מורכב יחסית. למרבה המזל, ביצוע אופטימיזציה טובה לעמודים המרכזיים באתר כגון אופטימיזציה של התוכן למה שהגולש מחפש והדגשת החלקים החשובים באמצעות כותרות או הוספת תמונות יכולות בהחלט להוריד את אחוז הנטישה.
יש גם גורמים אחרים שיכולים להשפיע על שיעור הנטישה ולא נמצאים בהכרח תחת אחריותו של המקדם. יחד עם זאת, מקדם טוב צריך לדעת איך להכווין את המתכנתים או מנהלי המערכת בנוגע לשיפור שלהם. לדוגמה:
מהירות: כמה פעמים ויתרתם על כניסה לאתר מסוים כי לא הייתה לכם סבלנות לחכות שהוא ייטען והייתם צריכים תשובה עכשיו? זו הסיבה שגם האתר הכי איטי צריך להיטען תוך 3-4 שניות (במקרה הגרוע).
סדר לוגי: לא מספיק שהאתר יהיה קריא בסמארטפון, צריך גם שיהיה סדר הגיוני.
לדוגמה, באתר חדשות לא הייתם מצפים למצוא את הארכיון בראש הדף, אלא את הכותרות המרכזיות וניווט בין הנושאים השונים. הרבה פעמים רואים אתרים שבהם כל התוכן פשוט "זרוק" למרות שהתאימו בו את גודל הפונט…
פחות שגיאות: הטפסים באתר צריכים להיות סטנדרטיים. שימוש בטפסים לא סטנדרטיים יקשה על הגולש למלא אותם במהירות. לדוגמה, ההשלמה האוטומטית של הדפדפן בדרך כלל לא תעבוד. עוד על אופטימיזציה של טפסים באתר.
יחס המרה
יחס המרה היא הצד השני של המטבע, אבל יש כאן בכל זאת הבדל מסוים: שיעור נטישה בדרך כלל מודדים אחרי דף אחד בלבד, ואילו המרות אפשר לפספס מאוד בקלות גם כשהגולש כבר עבר כמה דפים באתר.
לכן, כשמדברים על יחס המרה, חייבים להסתכל על האתר בכללותו ולשאול את השאלות האלו:
- האם המעבר בין התפריטים מספיק ברור?
- האם יש מספיק נקודות שמהן הגולש יכול להגיע לנקודה שבה נרצה שהוא יהיה (לדוגמה, טופס פנייה או רישום לשירות)?
- איך נראים הדפים המרכזיים שלנו מבחינה טיפוגרפית? האם יש אחידות? או שאולי כל דף נראה כאילו הוא הגיע מאתר אחרי לגמרי?
- חשוב מאוד לעקוב אחרי המרות ב-Google Analytics, הן מהתנועה האורגנית והן מתנועה ממומנת.
ושוב, המקדם צריך להיות כאן אסרטיבי, לא תמיד אפשר לפרק אתרים ולהרכיב אותם מחדש (וזה גם לא התפקיד שלו), אבל הוא כן צריך לאתר בעיות מרכזיות, במיוחד כאשר מבנה נכון שעושה לגולש חיים קלים לרוב יעשה גם לגוגל חיים קלים.
אז איך מגיעים לנקודה האופטימלית?
כאשר הלקוח רוצה מצד אחד לקבל את מה שהוא מצפה לו והמקדם מצד שני לא רוצה לחטוף על הראש ולאבד לקוח, חייבים לבצע תיאום ציפיות.
איך עושים את זה כמו שצריך? יש לשלב בין כתיבת חוזה ייסודי בתחילת התהליך והפקת דוחות חודשיים שלא מנסים להתחכם…
כתיבת חוזה
תיאום ציפיות יכול להתבצע בעל פה או במיילים, אבל למען הסדר הטוב (ולמרות שאנחנו ישראלים), עדיף לעשות את זה באמצעות חוזה. החוזה לא חייב להיות מסמך של 20 עמודים, אבל חשוב לציין בו את הנקודות העיקריות שנוגעות לעניינו כמו למשל מטרות, אמצעים (לאיזה עומק מותר למקדם להגיע מבחינת התשתית של האתר), לוחות זמנים, מה עושים במקרה של הפרת החוזה כגון העברת ידע למתחרים וכו'.
יש כאן כמובן המון דברים שאפשר להרחיב עליהם, ולכן אני מציע לכם לקרוא את הפוסט אורח של גבריאל בנטוב כדי שתוכלו לקרוא על נקודות חשובות נוספות.
דוחות חודשיים
בכל מה שקשור לדוחות חודשיים של SEO – אני בגישה של כמה שיותר אוטומציה.
יתרונות של דוחות אוטומטיים של קידום אתרים הם:
- מאפשרים למקדם להתעסק יותר בעיקר – עבודה על האתר בפועל
- הלקוח לא תלוי במקדם ויכול לגשת לדוחות ולהתעדכן בכל עת
- ישנה אפשרות להתאים דוחות אישית לפי רצון הלקוח (בגדר הסביר) כך שהלקוח ידע לקרוא אותם ללא תלות במקדם שלו
- במצטבר, חוסך המון זמן יקר
הדוח הראשון בדרך כלל יהיה מלווה בהסברים ואם צריך גם שיחת טלפון – ולאחר מכן זה סוג של שגר ושכח.
לסיכום
כל תהליך קידום אתרים צריך שיהיו לו יעדים מוגדרים מראש – ומיקומים של מילות מפתח מסוימות אלו לא יעדים טובים. אף מקדם, גם המוכשר ביותר, לא יכול להתחייב על מיקומים לאורך זמן – בגללה אופי הדינמי של גוגל ואופי התחום באופן כללי – שגורם לכל מקדמי האתרים לעבוד באפילה, לא משנה כמה נסיון וכשרון יש להם.
יעדים טובים יותר לדוגמא יכולים להיות:
- גידול של 100% בטראפיק תוך חצי שנה
- שיפור יחס ההמרה מ-1% ל-2% תוך חודשיים
- הגעה ל-5000 גולשים בחודש מתנועה אורגנית תוך שנה
- בקיצור – לא יעדים מבוססים מיקומים בגוגל, אלא יעדים יציבים שקל יותר למדוד, ובאמת יכולים לתת ערך ללקוח בשורה התחתונה.
בהצלחה 🙂
