שיעור נטישה / Bounce Rate: מה זה אחוז נטישה ואיך לשפר אותו?

שיעור נטישה (Bounce Rate) מתאר את אחוז הגולשים שנכנסו לעמוד יחיד באתר שלכם, ויצאו ממנו מבלי לבצע אף פעולה נוספת (כמו מעבר לעמוד אחר, לחיצה על קישור פנימי או השארת פרטים).

שיעור או אחוז נטישה (Bounce Rate), הוא אחד הנושאים המדוברים בתהליכי קידום אתרי אינטרנט בתוצאות של גוגל אורגני ויש לו חשיבות עצומה בין אם אתם מאמינים שגוגל מתחשב בו בדירוגים ובין אם לא.

בתור התחלה – קבלו הסבר מצולם על מה זה שיעור נטישה / אחוז נטישה / באונס רייט:

בעבר הכלים שהיו בידינו הסתמכו על מדידת הזמן בין שני עמודים, כך שגולש שנטש את האתר יכול היה להיות באותו העמוד 20 שניות, אבל הוא גם יכול להיות בו 10 דקות (אך מבחינת המערכת זה נספר כאפס שניות ולכן הוא הוגדר כנוטש).

כמקדם אתרים שעוסק בתחום מאז 2009, ראיתי לא מעט לקוחות שנכנסו לפאניקה מ"אחוז נטישה של 85%" למרות שהלקוחות שלהם קראו מאמרים ארוכים במלואם.

המהפכה של Google Analytics 4 (GA4): גוגל שינתה את חוקי המשחק ב-GA4.

כיום, אחוז נטישה הוא פשוט ההופכי של מדד ה-Engagement Rate (שיעור מעורבות).

כדי לא להיחשב כ"נוטש", גולש צריך לבצע לפחות אחד מהדברים הבאים: לשהות בעמוד יותר מ-10 שניות, לצפות ב-2 עמודים ומעלה, או לבצע פעולת המרה (המרה שהוגדרה מראש).

המשמעות היא שלמרות שהעצה הרווחת היא להוריד את שיעור הנטישה הכולל באתר, זהו לא חוק ברזל שכדאי להכליל אותו על כל האתר או על כל סוגי העמודים.

זו גם הסיבה המרכזית לכך שלא ברור לחלוטין האם גוגל מתחשב באחוז הנטישה כפי שאנחנו רואים אותו כשהוא מדרג אתרים ועמודים.

לדעתי האישית חשוב להתמקד בהורדת אחוז הנטישה כדי להגדיל המרות ואת מספר הכניסות ממבקרים חוזרים, לא רק כדי לנסות "לרמות" את הדירוגים בגוגל.

מה נחשב ליחס נטישה גבוה? (לפי סוגי אתרים)

למרות שהנושא של יחס נטישה הוא כאמור די בעייתי ותלוי כוונת משתמש (Intent), אפשר לראות שאתרים מסוגים שונים שעוסקים בנושאים שונים בדרך כלל מתאפיינים גם באחוזי נטישה ממוצעים משלהם.

כדי לעשות קצת סדר, ריכזתי עבורכם בטבלה הבאה את הממוצעים המקובלים בשוק, כדי שתדעו אם המצב שלכם תקין או דורש התערבות:

כשאנחנו מגיעים לחתך נושאי ובעיקר מגזרי תעשייה שונים, התמונה יותר מורכבת למרות שההבדלים עצמם פחות דרסטיים: לדוגמה, באתרים שמוכרים מזון אחוז הנטישה הוא בדרך כלל גבוה יחסית (אנשים מחפשים מתכון ובורחים) ובאתרי אופנה אחוז הנטישה הוא נמוך יחסית (אנשים אוהבים לדפדף בין בגדים).

💡 אגב, טיפ קטן: אם כבר מדברים על אתרים מסחריים שבהם הלידים מתקבלים מטפסים פשוטים, הפרידו בין שליחת הטופס לבין עמוד התודה.

כך תוכלו לדעת כמה זמן שהה באתר כל גולש שהפך לליד, ובנוסף תסמנו המרה שתפחית את שיעור הנטישה שלו.

ועוד עובדה מעניינת: שיעור הנטישה בסמארטפונים הוא בדרך כלל גבוה יותר מאשר במחשב (גם אם האתר מותאם למובייל, מאחר והגלישה עצמה תזזיתית יותר).

בטאבלטים המצב דומה, אבל בצורה פחות דרסטית.

באילו מקרים אחוז נטישה גבוה יכול להיות בעייתי?

ייתכן שאם תבדקו את העמודים השונים באתר שלכם, תגלו שבעמודים מסוימים שיעור נטישה גבוה לא באמת מפריע לכם.

לדוגמה, אם גולשים רבים נוחתים מגוגל ומתקשרים אליכם מיד מהכפתור העליון, או שולחים לכם הודעה ב-Whatsapp, מבחינתכם מדובר בליד מוצלח למרות ה"נטישה" (אלא אם הוגדר Event מתאים).

מצד שני, יש מקרים שבהם קל לראות שמשהו באחוז הנטישה בעייתי, במיוחד כשמדובר באחוז מאוד גבוה שחוזר על עצמו באופן רוחבי בכל האתר, אבל לא רק:

אחוז נטישה גבוה בעמודי ארכיון לא מושכים מספיק

עמודי ארכיון, כפי שאני מכנה אותם (הכוונה לעמודי קטגוריות, תגיות וכו') הם עמודים שמובילים לעמודים אחרים (סוג של עמודי HUB), ולכן יש בהם בעיקר תמונות מקדימות או תקצירים.

מטרת העמוד הזה היא בעיקר לגרום לגולש להקליק פנימה אל עמוד אחר.

לדוגמה, אם יש לי באתר עמוד שמציג תגית עם רשימת פוסטים שמקושרים אליה והגולש לא לוחץ על שום מאמר, סימן שהעמוד לא מעניין אותו מספיק או שהוא הגיע לאתר מגוגל וציפה למצוא משהו אחר (חוסר התאמה ל-Search Intent).

הנה כמה עמודי מפתח נוספים שאני יכול לחשוב עליהם:

1. עמודי קטגוריה: בדומה לעמודי תגיות. צריך להיזהר במיוחד בקטגוריות עם מעט מאוד פריטים. עדיף לאחד אותה עם קטגוריה אחרת או להעשיר אותה בתוכן.
2. עמודי קטגוריות משניות: כנ"ל. לפעמים יותר מדי חלוקות וניסיונות לרכוב על זנבות ארוכים פוגעים בחוויית הגלישה ויוצרים "דפי רפאים" מעוטי תוכן.
3. עמודי ארכיון (תאריכים/מחברים): בדרך כלל מדובר על רשימה של פוסטים שלא קשורים בהכרח לתגית מסוימת, אלא מסודרים על פי התאריך בו הם פורסמו. אם אתם רוצים להפוך אותם למושכים יותר, אני מציע שלכל פוסט תהיה תמונה מקדימה מושכת, ושהפוסטים יהיו מסודרים בטורים / בשורות בצורת גריד יפה, ולא סתם יישבו אחד מתחת לשני.
4. עמוד הבית: אחוז נטישה גבוה בעמוד הבית הוא לרוב נורת אזהרה רצינית. זה יכול לאפיין אתרים עם תפריטים עמוסים שלא ממש מסבירים לגולש לאן מוביל כל קישור, או העדר קריאה ברורה לפעולה (CTA) בחלק העליון מעל קו הגלילה (Above the fold).

גרסת מובייל בעייתית

אתר עם גרסת מובייל בעייתית בדרך כלל יתבטא באחוז נטישה רוחבי גבוה בסגמנט של משתמשי המובייל (משהו שדי קל לראות ב-Analytics כשאנחנו מפלחים לפי Device).

עמודים שעולים לאט במובייל הם לעיתים קרובות עמודים שטוענים כל מיני אלמנטים כבדים יחסית שמפריעים לחווית הגלישה (סרטוני רקע שנטענים ללא צורך, תמונות ענק שלא כווצו).

לדוגמה, מודעות שקופצות פתאום באמצע הגלילה של הדף ומסתירות את הקישורים, באנרים שדוחפים את התוכן למטה וכו'.

אין כמעט מי שלא מבקר באתרים כמו ynet או mako מתישהו, ודווקא בהם אפשר לראות שימוש בהמון שטויות כאלו שהורסות את ה-UX.

אם התוכן באתר שלכם לא סופר מעניין (כמו מבזק חדשות) והגולש לא חייב להגיע אליו ברגע זה, אין לו ממש סיבה להישאר באתר שעושה לו חיים קשים…😓

חווית שימוש כללית גרועה או בעיות טכניות קיצוניות

חווית שימוש (UX) כללית גרועה מאפיינת אתרים שלא מסודרים טוב או שקשה לנווט בהם, ויכולה להיות כאן פגיעה בכל האתר ולא רק בעמודי המפתח, תלוי כמה המצב חמור.

אם אתם רוצים לעזור לגולש להבין היכן הוא בדיוק נמצא ולתת לו דרך קלה לנווט אחורה, עשו שימוש בפירורי לחם (Breadcrumbs).

בעיות טכניות קשורות כמובן גם לחוויית שימוש

רוב האתרים היום נטענים ב-Desktop תוך שניות ספורות, כך שמלבד במקרים של אתרים עמוסים מאוד או עם קוד ממש לא אופטימלי, לא הייתי "מתאבד" על ניסיון לשפר את המהירות של האתר בעוד כמה חלקיקי שניה אם זה דורש משאבי עתק.

הבעיות שאני מדבר עליהן הן קצת יותר רציניות, לדוגמא:

• המון עמודי 404 (גולש לוחץ על קישור פנימי ומגיע לעמוד שגיאה – זו נטישה מובטחת)
• שרת אחסון לא יציב שנופל כל הזמן או לא מצליח לעמוד בעומס
• בעיות אבטחה שהדפדפן מזהיר מפניהן

למשל, אם העברתם אתר ולא שמרתם על מבנה URL זהה, או לא ביצעתם הפניות 301 כמו שצריך, המון גולשים יינטשו מיד.

תוכן גרוע (שלא עונה על כוונת החיפוש)

תוכן יכול להיות ברמות שונות ולכן קשה להגדיר בדיוק מה זה "תוכן גרוע".

ההגדרה המדויקת ביותר לדעתי ב-SEO היום היא תוכן שלא משרת את כוונת המשתמש (Search Intent).

לדוגמה, באתר פיננסי הייתי מצפה למצוא תוכן באיכות מאוד גבוהה, מקצועי, עדכני בלי נתונים לא מדויקים.

אם המשתמש חיפש "טבלת מס רכישה לשנת XXX", הוא רוצה טבלה ברורה כבר בפסקה הראשונה.

אם במקום זה הוא מקבל הקדמה היסטורית של 600 מילים על מס רכישה – סיכוי טוב שהוא ינטוש מיד.

לעומת זאת, יכול מאוד להיות שבאתר של מנעולן התוכן הטקסטואלי הארוך בכלל לא יעניין את הגולש, אלא הוא מחפש מספר טלפון גדול בחלק העליון, כתובת, והמלצות אותנטיות שישכנעו אותו שלא מדובר בחאפר.

איך עוד אפשר להוריד יחס נטישה גבוה? (צ'ק ליסט פרקטי)

מלבד שיפור של כל אחד מהאלמנטים שהזכרתי, לדעתי אחד העקרונות החשובים ביותר שקשור להורדת ה- Bounce Rate הוא באמת לנסות ולהיכנס לראש של הגולשים שלכם כדי להבין מה מפריע להם ומה חסר להם.

הנה כמה דוגמאות מתוך תהליכי העבודה שאנחנו מיישמים על אתרי לקוחות:

1. האם מילת המפתח מתאימה לקונטקסט של האתר שלכם?

לדוגמה, אתר לייעוץ משכנתאות שמכניס מאמר נדל"ן כללי כמו "איך אתה מדמיין את הדירה החדשה שלך?" רק כדי להתברג איכשהו על הביטוי בעל הנפח הגבוה "דירה חדשה" – מפספס את הנקודה.

אפילו אם מילת המפתח הזו תביא תנועה, הגולש שמחפש אותה עשוי לחפש מעצבי פנים או קבלנים, ולא מישהו שיעזור לו לקבל משכנתא.

לכן, הוא ינטוש מהר.

אם כבר, הייתי בוחר במאמר תכליתי ורלוונטי יותר לקהל היעד כמו "3 דברים שאתה חייב לדעת על משכנתא לפני שאתה קונה דירה חדשה".

2. מה מוצג בתגי המטא שלכם בגוגל? (Expectation vs Reality)

לתגי המטא (לדוגמא תגית טייטל או תיאור המטא – דיסקריפשן) יכולה להיות השפעה די משמעותית על אחוז הכניסות לאתר (CTR) ולכן גם על התאמת הציפיות, מה שמשפיע ישירות על שיעור הנטישה.

אם אין התאמה בין מה שכתוב בתיאור שהבטחתם בגוגל לבין מה שיש בדף עצמו, הגולש ירגיש מרומה ויעזוב מיד (Pogo-Sticking).

לפעמים תגי המטא הם פשוט רשימת מכולת של מילות מפתח עמוסות ואז הגולש מתעצבן, לפעמים הם שיווקיים מדי (מבטיחים "המדריך המלא" אבל הדף מכיל פסקה אחת), ולפעמים בכלל משאירים אותם על ברירת המחדל.

ודאו שהכותרת בגוגל משקפת במדויק את הערך שיש בעמוד.

3. הימנעו מ-Clickbait (פיתיונות קליקים) ורשתות חברתיות

Clickbait היא תופעה מרגיזה מאוד שרואים בעיקר ברשתות חברתיות שמקשרות לאתרים חיצונים.

מדובר בתיאור מוגזם וזול שאמור לגרום לגולש להיכנס לאתר ולהתפתות ללחיצה, רק כדי למצוא עמוד ריק מתוכן אמיתי ומלא בפרסומות.

אגב, לא להתבלבל בין Clickbait ל- Linkbait (פיתיון קישורים).

האחרון הוא טכניקה חיובית של יצירת תוכן כל כך טוב, מקיף או מקורי שמושך אליו קישורים טבעיים מאתרים אחרים.

בדרך כלל Clickbait שלילי יעשה שימוש בביטויים כמו "אתם חייבים לקרוא את זה", "לא תאמינו מה קרה אחר כך" או להסתיר בכוונה מידע כדי לאלץ לחיצה.

לעומת זאת, כותרות לגיטימיות עם מספרים או סימני שאלה אינן Clickbait במידה והתוכן באמת מספק את הסחורה (לדוגמה, "5 דרכים מוכחות לשפר את הביטחון העצמי").

אם ה-Bounce Rate שלכם מקישורים ברשתות חברתיות זועק לשמיים, אולי הגיע הזמן להפסיק להשתמש בפיתיונות זולים ולהתחיל לתת ערך.

שימוש במפות חום (Heatmaps) וצילומי מסך

אם עשיתם את כל מה שאתם יכולים, סידרתם את התוכן ואחוז הנטישה עדיין גבוה מדי לטעמכם, השתמשו בכלים שמייצרים מפות חום (Heatmaps) והקלטות מסך של גולשים (כמו Clarity של מיקרוסופט או Hotjar).

מפות חום יכולות להראות לכם היכן גולשים לוחצים, איפה הם נעצרים בגלילה ולאן הם מזיזים את העכבר.

ייתכן שתגלו שגולשים מנסים ללחוץ על אלמנט שאינו לחיץ, או שהם נוטשים בדיוק בנקודה שבה קופץ פופ-אפ מעצבן שמסתיר להם את המסך במובייל.

גרסאות אלטרנטיביות של האתר (A/B Testing)

אם אחרי כל מה שעשיתם נראה לכם שדרוש שינוי ייסודי בעמוד מסוים, אפשר לבצע בדיקות השוואתיות.

אלו השלבים:

1. קחו מאמר שמדשדש כבר הרבה זמן בדירוגים ואתם רוצים לתת לו בוסט משמעותי
2. הדביקו את התוכן שלו ל-AI כלשהו (ChatGPT עושה את זה מצוין מהנסיון שלי), תוסיפו את הביטוי המרכזי שאתם רוצים לדרג ותשאלו את הצ'אט האם הוא עונה בצורה אידיאלית על כוונת המשתמש של הביטוי
3. בשלב זה סביר שתקבלו הערות קונקרטיות ולרוב מאד מדויקות (לפעמים הרשימה קצרה ולפעמים תקבלו חפירה)
4. שפרו את התוכן בהתאם
5. תחכו בין כמה ימים לכמה שבועות ואם עשיתם את זה כמו צריך – יש מצב טוב שתופתעו מהתוצאות

להלן סרטון נוסף מעניין בנושא שיפור חווית משתמש להורדת נטישה:

שאלות ותשובות נפוצות על אחוז נטישה (FAQ)

1. האם אחוז נטישה גבוה זה תמיד דבר רע?

ממש לא.

כפי שהסברתי, בבלוגים או מדריכים אינפורמטיביים הגולש לרוב מחפש תשובה מהירה, מקבל אותה מהטקסט שלכם וסוגר את הדף.

הוא מרוצה, אבל מבחינת מדדים יבשים – הוא נטש. זה רע בעיקר באתרי סחר ועמודי בית.

2. איך גוגל אנליטיקס 4 (GA4) מתייחס לשיעור נטישה?

ב-GA4, המוקד עבר ל-Engagement Rate (שיעור מעורבות).

גולש ייחשב כנוטש רק אם הוא לא ביצע שום המרה מוגדרת, לא צפה ביותר מעמוד אחד, ושהה באתר פחות מ-10 שניות.

3. האם שיעור נטישה הוא פרמטר דירוג ישיר באלגוריתם של גוגל?

גוגל הכחישו פעמים רבות שהם משתמשים בנתוני Google Analytics לדירוגים.

עם זאת, הם מודדים מדדים דומים דרך תוצאות החיפוש עצמן (כמו Pogo-Sticking – כשהגולש נכנס אליכם ומיד חוזר אחורה לתוצאות החיפוש).

4. מה ההבדל בין שיעור נטישה (Bounce Rate) לאחוז יציאה (Exit Rate)?

שיעור נטישה מודד אחוז אנשים שנכנסו לעמוד ויצאו מבלי לעשות כלום וללא מעבר לעמוד אחר.

אחוז יציאה מודד את אחוז האנשים שהעמוד הזה היה האחרון שלהם באתר, גם אם לפני כן הם ביקרו ב-10 עמודים אחרים אצלכם.

5. האם פופ-אפים מגדילים את אחוז הנטישה?

לרוב כן, במיוחד במובייל.

פופ-אפ אגרסיבי שקופץ מיד עם פתיחת העמוד (ללא השהייה או Intent של יציאה) גורם לתסכול ולעזיבה מיידית של גולשים רבים.

6. מה נחשב שיעור נטישה "טוב" לחנות אינטרנטית?

בחנויות איקומרס אנחנו נשאף לראות את שיעור הנטישה באזור ה-20% עד 40%.

גולשים אמורים לעבור מעמוד הבית לקטגוריה וממנה לעמודי המוצר ולא לנטוש בדף הראשון.

7. האם הוספת סרטון וידאו למאמר מסייעת?

בהחלט. וידאו (כמו אלה ששילבתי כאן במאמר) גורם לגולש לעצור, לצפות, ובכך גם מאריך משמעותית את זמן השהייה שלו בעמוד ומשפר את המעורבות.

8. האם שילוב תוכן ענייני בחלק העליון מוריד נטישה?

כן. גולשים סורקים בעיניים את תחילת המאמר.

תנו להם תקציר או תשובה ישירה בחלק העליון (מבנה פירמידה הפוכה) והם יבינו שהם הגיעו למקום הנכון, מה שיגרום להם לגלול ולהישאר.

9. האם פתיחת קישורים חיצונים בלשונית חדשה משפיעה?

כן. מומלץ שכל קישור לאתר חיצוני ייפתח בלשונית חדשה (target="_blank").

כך, גם אם הגולש לחץ החוצה, האתר שלכם עדיין פתוח ברקע וזמן השהייה ממשיך להיספר, מה שעשוי למנוע סגירת סשן מוקדמת.

מה זה Bounce Rate / באונס רייט – לסיכום

אחוז נטישה או באונס רייט הוא אומנם נושא מורכב, אבל לא צריך לפחד ממנו יותר מדי – בטח היום כשאנחנו מבינים אותו נכון יותר.

אם אחוז הנטישה אצלכם גבוה באופן מטריד, זה לא אומר בהכרח שהאתר שלכם זקוק עכשיו לפירוק מהייסוד ובנייה מחדש.

עליכם לבדוק במדויק ב-Analytics (וב-GA4 כאמור, הסתכלו על שיעור המעורבות) היכן בדיוק מתרחשת הנטישה הגבוהה.

האם מדובר בבלוג (שזה טבעי), או בעמוד הבית ודפי מוצרים? האם זה קורה רק למשתמשי מובייל?

לאחר מכן אתם יכולים להתחיל ולחשוב מהו המקור האמיתי לבעיה (מהירות, חוסר התאמה לכוונת החיפוש, או עיצוב עמוס) ואיך לשפר את המצב באמצעות שלל הטיפים שנתתי לכם כאן.

מדריכים נוספים:

• כמה כניסות היו לי לאתר?
• מה זה KPI – איך מודדים את תוצאות מאמצי השיווק שלכם?
• מה זה CTR
• המדריך שלי על כניסות אורגניות (תנועה אורגנית) לאתר
• המדריך שלי על ניתוח התנהגות גולשים
• כל מה שחברות SEO צריכות לעשות בשוטף
• איך לבחור מקדם אתרים שתהיו מרוצים ממנו
• סוכנות לקידום אורגני בגוגל – כל מה שחשוב לדעת