בשנות ה-90' כמעט לא היה אפשר לגלוש באינטרנט בלי להיתקל בפריימים (מסגרות): הפריימים הידועים לשמצה נועדו לחלק עמוד לשניים ולשים בכל חלק שלו תוכן שלמעשה הגיע מקובץ HTML חיצוני.
התוצאה הייתה בדרך כלל מכוערת להחריד ודרשה מהמשתמש לעבור בין כמה פסי גלילה (מכיוון שלכל דף היה אורך מעט שונה).
ברבות השנים העיצוב של אתרי אינטרנט הפך להיות מודרני יותר והתוכן נשלף באופן דינאמי בהתאם למיקום שלהם בדף, כך שהפריימים הלכו ונעלמו מבלי שמישהו יזיל דמעה.
החלופה המודרנית לפריימים
למרות שהפריימים בגרסתם הנחותה נעלמו, אתרי אינטרנט עדיין זקוקים מדי פעם להציג תכנים מאתרי אינטרנט חיצונים באמצעות תג דומה לפריימים הקלאסיים שנקרא iframe.
לדוגמה, חשבו על סרטון יוטיוב שאתם מטמיעים באתר שלכם.
יכול להיות שאתם פשוט משתמשים בוורדפרס, אבל בפועל מה שהדפדפן מציג הוא את הנגן ביו-טיוב בתוך מסגרת בלתי נראית. אם תבדקו את קוד ה-HTML תוכלו לראות את התג iframe (למרות שהוא עדיין עשוי להיות בתוך חלוקה חיצונית, כלומר, DIV).
בעבר אגב היה צורך בפתרונות אחרים והמון הטמעות נעשו באמצעות Javascript.
הנה דוגמא להטמעה של סרטון יוטיוב בעזרת iFrame:
לאילו עוד מטרות משתמשים ב-iframe?
מלבד הטמעה של נגנים שונים ומשונים, iframes משמשים בעיקר את תעשיית הפרסום באינטרנט מכיוון שהם מאפשרים להטמיע מודעות ובאנרים באופן פשוט יחסית בתוספת של אמצעי מעקב שונים. זה כולל ספונסרים וספקי תוכן שממתגים את עצמם דרך אתרים אחרים.
מעבר לכך אין להם היום שימושים ספציפיים נוספים ששווה לדבר עליהם, אלא אם כן אנחנו מדברים על אתרים זדוניים שמנסים להטמיע אלמנטים מסוכנים בתוכם מבלי שבעל האתר ישים לב לכך (אחרי הכול, אפשר לשים בתוך ה-iframe כמעט כל מה שרוצים וגם להפוך אותו לבלתי נראה).
מתי לא כדאי להשתמש באי-פריים?
השימוש באי-פריים עשוי להיות בעייתי כאשר עושים בו שימוש כאלמנט עיצובי או לצורך הטמעת תוכן מאתרים פחות מוכרים. הסיבה לכך היא שיש סיכוי גדול שהתוכן באתרים האלו פתאום לא יהיה זמין.
מעבר לכך כאשר המשתמש עושה שימוש בלחצן Back, רק התוכן של הדף הראשי משתנה, מה שעשוי לגרום לתצוגה משונה ובעיקר מבלבלת, ועוד לא התחלנו לדבר על המגבלות עבור משתמשים שזקוקים לפתרונות נגישים ועובדים עם קוראי מסך.
מה ההשפעה של iframe מבחינת SEO ומה גוגל חושבת על כך?
אז איך כל זה קשור ומשפיע על קידום אתרים או SEO?
על מנת לראות את הפוטנציאל האורגני ותוך כמה זמן נכפיל לך את ההכנסות
ניתן לחייג למספר 052-9095200 או למלא את הטופס:
אחד הדברים שצריך לדעת על Iframes הוא שכל קריאה אליהם מאריכה את זמן עליית הדף, כך שמבחינת גוגל כבר מדובר במדד שלילי מבחינת מהירות.
זה פחות נורא אם אתם בסך הכול מטמיעים סרטון אחד, אבל כשמדובר בעשרות סרטונים או באנר כל שתי פסקאות, אפילו המשתמש כבר יתחיל לשים לב לזה גם בחיבור מהיר ויציב.
עניין אפילו יותר בעייתי שאולי כלל לא מצפים לו הוא שגוגל לא תמיד מסוגל לאנדקס תוכן שנמצא בתוך iframes למרות שלכאורה אמורה להיות לו את היכולת הזו. זה קריטי במיוחד אם אנחנו רוצים לאנדקס את העמוד המטמיע יחד עם התוכן המוטמע או אפילו להעביר אליו Link Juice.
העמדה הרשמית של גוגל (לפי ג'ון מולר) היא שאם זו המטרה שלכם, השימוש בתג קנוניקל הוא המומלץ ביותר.
באתר Search Laboratory בדקו איך גוגל מתייחס לשיטות השונות בפועל והתוצאות בהחלט היו מעניינות:
- כאשר הם ניסו להשתמש בתג קנוניקל בשני דומיינים שונים כדי לאנדקס אך ורק את העמוד שמשמש בתור התוכן של ה-iframe, גוגל הציג בהתחלה את שני העמודים ורק לאחר יומיים את העמוד המתאים. מכיוון שיומיים הם בלאו הכי זמן מאוד קצר יחסית גם במושגים של גוגל, ההמלצה של ג'ון מולר כנראה הייתה טובה.
- בניסוי השני שבדק את ההתנהגות של חסימה דרך robots.txt על דומיין אחד נעשה שימוש בעמוד ראשי ועמוד שכלל אך ורק מפת גוגל והוטמע בתוך העמוד הראשי. העמוד שנחסם היה שוב ה-iframe מתוך תקווה שגוגל יאנדקס רק את העמוד הראשי יחד עם המפה שבתוכו.
- אם ניחשתם שהתרגיל הקטן הזה לא הצליח, צדקתם… התצוגה המקדימה ב-Search Console הראתה שגוגל לא מצליח לאחזר את התוכן שישב בתוך ה-iframe דרך העמוד הראשי.
- בניסוי השלישי נבדקה חסימה של עמוד דרך noindex ו-nofollow (שניהם כתג) בנוסף לחסימה דרך robots.txt מהסעיף הקודם. התוצאה הייתה עמוד ראשי שהופיע בצורה תקינה אומנם, אבל עדיין הראה על שגיאות חסימה בשל ה-robots.txt. למעשה מה שקרה כאן הוא שגוגל אינדקס את שני העמודים מכיוון שהוא התעלם מהתגים האלו.
- בניסוי האחרון התוכן של ה-iframe נחסם כמו בניסוי השני, אך הוא הוטמע באמצעות סקריפט שטען אותו בנפרד בזמן לחיצה של הגולש (הוא כונה "on demand iframe"). העמוד הזה (הראשי) נשמר כפי שצריך וגם נטען באופן הכי מהיר.
מהי המסקנה?
המסקנה היא שאפילו באמצעות טקטיקות שונות, בכל מה שקשור ב-iframes קשה להגיע לתוצאה הרצויה ולשלוט בה.
למשל, לא תוכלו להשתמש בתג קנוניקל בין שני דומיינים אם אין לכם גישה לשניהם. לכן השיטה הזו לא רלוונטית למי שרוצה לאנדקס דף עם תוכן מאתר אחר כפי שהוא.
מנגד, אפילו אם תשתמשו בשיטה הרביעית שהוצגה כאן, היא תהיה טובה בעיקר עבור פיסות תוכן קטנות. לדוגמה, אם תאנדקסו רשימה שלמה תקצירי חדשות, גוגל עשוי לראות בכך שכפול תוכן מכיוון שמבחינתו מדובר בחלק אינטגרלי מהעמוד. מעבר לכך, התלות בסקריפט ולא HTML נקי היא בעייתית כשלעצמה.
בסופו של דבר, שקלו היטב אם כדאי לכם בכלל לבחור ב-iframes מלכתחילה. יכול להיות שמוטב לכם לבחור בפתרון אחר כמו למשל פרסום תכנים בסינדיקציה. נכון להיום החסרונות שבהם עולים על היתרונות.
