מעל 100 גורמים המשפיעים על דירוג אתרים בגוגל

דירוג אתרים בגוגל – איך גוגל מדרג אתרים?

דירוג בגוגל – אז איך זה עובד? שאלה פשוטה אך תשובה מורכבת הרבה יותר.

מה שחלקנו יודעים, ומה שגם גוגל מצהירים עליו – זה שהם משתמשים בלמעלה מ-200 פרמטרים שונים, על מנת לקבוע דירוג אתרים בגוגל לפי סדר יורד בתוצאות ולשקלל רלוונטיות וציונים לכל עמוד אינטרנט (שימו לב: עמוד אינטרנט ולא אתר אינטרנט), מה שבסופו של דבר מחולל את רשימת התוצאות שאנחנו מכירים בגוגל – והכל בשבריר שנייה, כן?

להרחבה בנושא איך גוגל עובד בצד הטכני.

הפרמטרים של גוגל לדירוג אתרים – אז האם אני יודע איך דירוג בגוגל עובד?

אז לא, אין לי את כל ה-200 פרמטרים שמשפיעים על דירוג אתרים בגוגל – וכנראה אף אחד גם לא יודע אותם במדויק למעט כמה מהנדסים בכירים בגוגל.

אבל, קידום אתרים בגוגל הוא תהליך של ניסוי, תהייה/טעייה והסקת מסקנות. על כן, יש פרמטרים בסיסיים שידועים לכל מי שעוסק בתחום.

כמו למשל, שתגית ה Meta Title היא אחד הדברים היותר משפיעים בכל הקשור ל On-Page SEO, או העובדה שקישורים הם חלק מאד משמעותי מהאלגוריתם הדירוג של גוגל.

רובם המכריע של ההסברים שכתובים כאן הם נסיון אישי שלי וחלקם הם שילוב של השערות + ידע של חכמת ההמונים. הגורמים, אגב, מסודרים בסדר אקראי ולא לפי חשיבות.

דירוג אתרים בגוגל – חלוקה עיקרית לגורמים

1. טכני – כל מה שקשור לדברים טכניים כמו קוד תגיות מטא, אחסון האתר, דומיין וכו'
2. תוכן ומבנה האתר – איכות ואורך התוכן, היררכיה, מקוריות התוכן וכו'
3. סמכות האתר/דומיין וקישורים חיצוניים– כל מה שקשור לקישורים חיצוניים המפנים לאתר
4. חוויית משתמש ושונות – אמצעים שונים בהם גוגל אוספים עלינו מידע ומשתמשים בו לצורך שקלול הדירוגים.
5. סיגנלים חברתיים – הכח העולה של השנים האחרונות באלגוריתמים של גוגל

הערה קטנה – עמוד זה כולל הרבה קישורים חיצוניים ופנימיים.

אם אתם רוצים להתעכב על נושא מסוים ולפתוח את הלינק המצורף (בדרך כלל זה שווה את זה…) – מומלץ להשתמש ב ctrl+לחיצה על הכפתור השמאלי בעכבר על מנת לוודא שהלינק יפתח לכם בחלון חדש.

שנתחיל?

טכני: קוד, תגיות מטא, דומיין וכו'

1. מילת מפתח בכותרת (Meta Title) של האתר – בעיניי, אחד הפרמטרים החשובים ביותר אך גם הקלים ביותר להשפעה – בלא מעט מקרים, שינוי של טייטל בלבד בעמוד מסוים עזר לי להקפיץ אותו עשרות מיקומים או יותר, באופן מיידי (ניתן לעשות זאת על ידי אינדוקס מחדש של העמוד בגוגל).
2. כותרת האתר (Meta Title) מתחילה עם מילת המפתח הראשית – יש משקל רב יותר לכותרת, כאשר הביטוי הראשי אותו אתם מקדמים על העמוד הספציפי – מופיע בתחילתה. למרות זאת, חשוב שזה ילך בד בבד עם כותרת משכנעת שכתובה היטב – אם אתם שואלים אותי מה עדיף (בהנחה שאתם לא מצליחים לקיים את 2 התנאים במקביל) – אז כמובן עדיף כותרת פצצתית שכתובה באופן משכנע על פני כותרת שמתחילה בביטוי הראשי אך סתמית להפליא.
3. מילת המפתח מופיע בכותרת H1 – כותרת H1 היא סיגנל חזק ודי משמעותי. במקרים מסוימים, נניח אם לא ניתן להשפיע על הטייטל אבל כן על ה H1 – גוגל ייקח את מה שכתוב בH1 ויציג אותו ככותרת בתוצאות (אם הוא "חושב" שזה יותר רלוונטי מהטייטל) – על כן, ניתן להגיד ש H1 הוא מעין "טייטל משנה" ובא לגבות / להשלים את תפקיד ה meta title באתר. חשוב להשתמש ב H1 פעם אחת בלבד (לא קריטי וכנראה לא יפגע בכם אם תשתמשו פעמיים, פשוט למען הסדר הטוב) – זאת להבדיל משאר החבר'ה בהיררכיה כמו H2-H6.
4. צפיפות מילים – תשכחו ממושגים של 2%-5%, אבל הגיונית – אם יש דגש על ביטוי מסוים שמופיע ומתבלט קצת יותר ביחס לשאר – כנראה שמדד הרלוונטיות שלו יעלה (עד גבול מסוים). על כן, שכותבים תוכן לעמוד – יש לכתוב בצורה טבעית כמה שאפשר, ורק בסוף הכתיבה לדגם קצת את הטקסט ולהכניס את הביטוי / ביטויים שחשוב לכם לקדם את אותו עמוד בצורה אלגנטית ככל הניתן, וכמובן שמומלץ מאד לשלב את הביטוי גם בטייטל, H1, דיסקריפשן וכו'. יש להיזהר מ"אובר-אופטימיזציה" ולא להכניס ביטוי מסוים לטקסט יותר מדי פעמים בצורה פרועה ולא קריאה לעין האנושית בעליל.
5. מילות מפתח בתיאור האתר (Meta Description) – לא סגור עד כמה יש לזה השפעה ישירות על הקידום, אבל אין ספק שתיאור הוא גורם משפיע מאד שיכול לעשות את ההבדל בין גולש שיקרא את התיאור שלך וימשיך הלאה או יחליט להיכנס לאתר. על כן, תיאור משכנע שכתוב היטב יגרום לCTR מוגבר – קרי יותר לחיצות וכניסות מגוגל, ובכך עשוי להשפיע לטובה על דירוג הביטוי (בהנחה והגולשים גם מרוצים מהדף עצמו ולא חוזרים מיד אחר כך לעמוד התוצאות בגוגל).
   
6. נוכחות של H2-H6 – ישנה השפעה של תגיות אלה, שהן בדרך כלל משמשות ככותרות משנה. במקרים מסוימים, ראיתי שגוגל משתמש בתגית H2 גם בתור טייטל בתוצאות החיפוש, כאשר הוא יותר רלוונטי לשאילתא של הגולש, מאשר הטייטל שמוגדר לעמוד. מומלץ להשתמש בתגיות H2 ו H3 בעיקר – אפשר גם כמה פעמים בעמוד, להבדיל מתגית H1 שמומלץ פעם אחת בלבד.
7. כפילות של תגיות מטא – תגיות מטא כפולות כמו טיילים ודיסקריפשנים במספר עמודים באתר, עשוי לפגוע בניראות של אותם עמודים בגוגל – בדומה לתוכן משוכפל. ניתן לקבל התראה על שגיאות אלו באמצעות WMT (כלי מנהלי אתרים של גוגל) וניתן למצוא בעיות כאלו גם באמצעות כלים כמו Screaming Frog ודומיו.
8. תקינות הקוד באתר – תקן W3 זה כבר די פאסה ולא ממש מעניין מישהו, אבל אם האתר שלך מקודד בצורה מרושלת עם קוד חובבני במיוחד – זה יכול לפגוע ברושם שאתה משאיר על העכבישים של גוגל, וכן לגרום לבעיות שונות כמו זמן טעינה ארוך, חסימה של אובייקטים חשובים מגוגל ועוד.
9. חסימת JavaScript + CSS – האם אתה חוסם אובייקטים של ג'אוהסקריפט או CSS מהעכבישים של גוגל? גוגל הצהירו כי זה יכול להשפיע על דירוג האתר שלך. כיום, באתרים המודרניים – נעשה שימוש רב בגליונות CSS וכן בסקריפטים שונים, ולכן במידה והאתר שלך חוסם את גוגל מלקרוא את האלמנטים הללו (שלא באשמתך כמובן) – גוגל לא יקרא את האתר שלך בצורה אופטימלית ולכן זה עשוי לפגוע בדירוג האתר שלך.
10. ניראות האתר במכשירים ניידים – לגוגל יש בוט (User-Agent) ייעודי הסורק אתרי מובייל בשם Googlebot-Mobile. אם הוא מזהה כי האתר שלך לא מותאם למובייל, הוא לא ייתן לא עדיפות בתוצאות של מכשירים סלולריים או טאבלטים. ניתן לבדוק אם האתר שלך ידידותי למובייל באמצעות הכלי הזה של גוגל.
11. PageRank – מישהו עוד זוכר את הדבר הזה? פייג'ראנק (PR) – פעם האורים והתומים של מקדמי אתרים, בלעדיו שום עסקת החלפת קישורים לא הייתה יוצאת לפועל. היום? עוד פרמטר מתוך 200 שמידת השפעתו מוטלת בספק. אפשר להגיד שזה כמו פסיכומטרי – ציון 750 כנראה אומר שאתה חכם אבל זה שאתה חכם לא אומר שתקבל ציון 750. במילים אחרות: PR7 ומעלה מצביע כמעט בוודאות על אתר חזק שמדורג היטב אבל גם אתרים (עמודים, יותר נכון) עם PR0 יכולים להיות חזקים מאד ולעקוף בתוצאות עמודים עם PR7.
12. מפת אתר – Sitemap – קובץ מפת אתר, xml, עוזר לגוגל לסרוק ולהבין יותר את האתר שלך. מנסיוני, ממש לא מדובר בקובץ חובה – כי אם האתר בנוי בצורה נכונה עם היררכיה טובה – גוגל כבר ימצא ויסרוק את כל העמודים בכוחות עצמו. מצד שני, במערכות CMS פופולאריות כמו וורדפרס מדובר במשהו שנעשה בקלי קלות ובאופן אוטומטי – אז לא יזיק לשגר מפת אתר לגוגל דרך ה- Web Master Tools.
13. תוקף רישום הדומיין – יש חברות לרישום דומיינים שעדיין משתמשות בגורם זה על מנת לשכנע לקוחות לרכוש דומיינים לשנתיים מראש – אבל מסתבר שיש דברים בגו – גם אם ככל הנראה המשמעות של זה זניחה לעומת דברים אחרים.
14. גיל הדומיין – מאט קאטס פעם הצהיר ש"אין הבדל משמעותי בין דומיין בין חצי שנה לבין דומיין בן שנה" – כלומר, יש הבדל כלשהו, וסביר להניח שאם היה נשאל על ההבדלים בין דומיין בין חודש לבין דומיין בן 10 שנים, התשובה הייתה נחרצת קצת יותר. איך בודקים את גיל הדומיין? אפשר באמצעות הכלי הזה.
15. אורך ה-URL – אורך הURL וההיררכיה, במיוחד עם מדובר בכתובת ארוכה במיוחד – עשויה להשפיע על האופן בו גוגל מדרג את העמוד, ובמקרים קיצוניים אפילו לא לאנדקס אותו כלל. בארץ, אחת המחלות הגורמות לURLs להיות ארוכים במיוחד – היא שימוש בכתובות בעברית. בעיניי, מדובר בפרקטיקה מזעזעת. העובדה כי מילות מפתח בURL מסייעות לקידום זניחה מאד לדעתי וחוץ מזה אפשר להשתמש גם בתרגום לאנגלית – גוגל יודע להדגיש תרגומים בתוצאות החיפוש.
16. מילות מפתח בדומיין – פעם זה היה פרמטר עם הרבה יותר משמעות, ששימש בעיקר אתרי אפילייטס להתברג על ביטויים מדויקים (לדוגמא: iphonegadgetsforsale.com), אבל מאז גוגל הריצו את עדכון EMD – Exact Match Domain, הסיגנל הזה פחות משמעותי, אם כי עדיין ככל הנראה נותן בוסט קטן.
17. מילות מפתח בכתובת הדף – במידה והביטוי העיקרי מופיע בכתובת האתר (לדוגמא: domain.co.il/iphone-gadgets) זה ייתן בוסט מסוים לעמוד הזה על הביטוי הספציפי. יחד עם זאת, אני לא ממליץ להשתמש בכתובות מדויקות בעברית (ראו כמה סעיפים אחורה).
18. מהירות טעינת האתר – גם גוגל וגם מנועי חיפוש אחרים, משתמשים במהירות טעינת האתר כחלק משקלול הדירוגים. כמובן שזה הגיוני – האינטרס של גוגל כמנוע חיפוש, הוא להציג לגולשים את התוצאות הרלוונטיות ביותר. האם אתר איטי ועמוס לעייפה יהיה רלוונטי עבור הגולשים? כנראה שלא. בנוסף, לגוגל יש יכולת די מדויקת לדעת את מהירות האתר בהסתכלות על הקוד, משקלי קבצים (תמונות, סקריפטים שונים ועוד), מהירות תגובת השרת ואמצעים נוספים. לגוגל יש גם את Google Page Speed – כלי המאפשר לבחון את מהירות האתר. 2 כלים מצוינים נוספים למטרה זו זה Pindgdom ו- Gmetrix.
19. BreadCrumbs – "פירורי לחם" הם אותם קישורים פנימיים המסייעים לגוגל להבין את ההיררכה של האתר, ולשייך כל עמוד לקטגוריה רלוונטית לו – והוא גם יודע להדגיש את זה בתוצאות. כיום, כמעט על מערכת ניהול (וורדפרס, ג'ומלה וכו') מציעה אפשרות כזו. דוגמא של פירורי לחם:
    
20. היסטורייה של הדומיין – דומיין עם היסטוריה בעייתית (מבחינת רישום הדומיין) – למשל, כזה שהיה רשום בתקופות לא רצופות, החלפה תדירה של בעלים וכו' – יכול לאותת לגוגל שלא להתייחס אליו ברצינות, או במקרים מסוימים אף לאפס את נתוני הדירוג שלו בגוגל.
21. רישום פרטי נגד ציבורי ב whois – זה לא תקף לגבי דומיינים עם סיומת ישראלית, שפרטי בעליהם חייבים להיות גלויים. אבל בדומיים בינלאומיים (com,net,org וכו') – ניתן לרשום את הדומיין בצורה פרטית וככה להסתיר את פרטי בעלי הדומיין לכל דיכפין. איך זה נראה בעיני גוגל? (שהם בעצמם רשם דומיינים ויש להם גישה לכל הנתונים האלה) – כנראה מי שלא רוצה לחשוף את פרטיו / פרטי החברה שלו – יש לו מה להסתיר.
22. סיומת לוקאלית של דומיין – רישום דומיין עם סיומת ספציפית של מדינה (il למשל) – אמנם עוזר לדומיין להתקדם באותה מדינה (במקרה הזה google.co.il), אך יכול להערים קשיים להתקדם בכל מדינה אחרת – שזה הגיוני בסה"כ. מי שרושם דומיין עם סיומת ישראלית, סביר להניח שהקהל הבינלאומי לא רלוונטי אליו. במידה ומישהו פונה לכמה קהלים ובינהם קהל ישראלי – כנראה שדומיין בינלאומי יהיה פתרון טוב יותר.
23. אופטימיזציה של תמונות – שימוש נכון בתמונות ואופטימיזציה שלכן, יכולה לקדם את האתר שלכם גם בגוגל תמונות (חיפוש התמונות של גוגל) וגם בתוצאות הרגילות, בהנחה ומדובר בחיפושים בעלי תחרות זניחה אשר מספיק שיש תגית ALT בתמונה אצלכם בעמוד כדי לגרום לו להופיע עבור החיפוש. בנוסף, יש חשיבות לשימוש בתמונות ובמדיה עשירה (וידאו וכו') באופן כללי לשיפור חווית המשתמש ולהעשרה של התוכן. אגב, למי שלא יודע – תגית ALT זו לא מה שרואים במעבר עכבר על התמונה – זה תגית ה img title! אלט היא תגית שנמצאת מאחורי הקלעים וניתן לראות אותה על ידי צפייה בקוד או שימוש בכלים אחרים. כתבתי מדריך שלם על אופטימיזציה של תמונות.
24. זמינות האתר – האם האתר זמין כל הזמן (כמו שצריך להיות)? או האם יש נפילות בשרת מדי פעם? שרת לא יציב שגורם לאתר איטי או קריסות באתר מאותת לגוגל שכנראה מדובר באתר חובבני ולא מתוחזק ואם הבוט של גוגל מבקר כמה פעמים והאתר לא זמין – הוא פשוט ייפגע במיקומים. בחירת חברת אחסון איכותית ואמינה היא אחת הבחירות החשובות שאתם צריכים לעשות.
25. מיקום שרת האחסון – העדיפות היא לאחסן את האתר עפ"י קהל היעד של רוב המבקרים באתר. במידה וקהל היעד שלכם ישראלי בעיקרו, מומלץ להשתמש באחסון ישראלי. יחד עם זאת, בגלל פערי העלויות הגבוהים בין אחסון בישראל לאחסון בחו"ל – רבים בוחרים דווקא לאחסון בחו"ל. חשוב לציין שנכון להיום לא מדובר בפרמטר כל כך משמעותי – ניתן לאחסן בחו"ל ללא חשש מפגיעה בקידום כל עוד מדובר באחסון יציב ואמין. כמו כן, היום הולך וגובר השימוש בCDN למיניהם – דבר המאפשר לגולשים לטעון קבצים משרתים שהכי קרובים למיקומם הפיזי.
26. מוניטין של ה-IP של האחסון – אם אתם משתמשים באחסון שיתופי (Shared hosting) ויש לך באחסון "שכנים" שהם אתרים מפוקפקים – זה מעמיד גם אתכם בסיכון, במידה ואתם מתארחים על אותו IP. באופן כללי, IP עם מוניטין שלילי מעמיד בסיכון את דירוג האתרים שמתארחים עליו. ניתן לבדוק היכן אתרים ברשת מאוחסנים לפי הכלי החביב הזה. ניתן גם לראות מי חולק איתכם את אותו שרת באמצעות הכלי הזה של מג'סטיק או הכלי המגניב הזה.
27. אבטחת האתר – האם האתר שלך מוגן מפני פריצות או ששותלים אצלך קודים זדוניים על ימין ועל שמאל? גוגל לוקח בחשבון (וגם מתריע באמצעות ה WMT) כל מיני קודים זדוניים שמושתלים באתר, ואף מציג אזהרה בתוצאות החיפוש במידה והאתר נגוע. לכן, ללא ספק מדובר בפרמטר בעל חשיבות ואתרים עם אבטחה רעועה ייפגו גם בדירוגים במידה ומדובר בתופעה שחוזרת על עצמה.
28. תעודת SSL – גוגל הצהירו לא מזמן, שהם יתחילו לתת עדיפות לאתרים עם אבטחת SSL וסיומת https. סביר להניח שזה פרמטר די זניח ורלוונטי בעיקר בשווקים של אתרי מסחר.
29. חיבור האתר לכלים של גוגל – מרבית מקדמי האתרים בעולם (השערה, לא בדקתי אמפירית) משתמשים בכלים של גוגל כמו גוגל אנליטיקס וגוגל וובמאסטר טולס – על מנת לקבל סטטיסטיקות ונתונים טכניים על האתר. במהלך השנים שמעתי לא מעט סיפורים – על מישהו שיום בהיר אחד פשוט ניתק את האנליטיקס מהאתר ויום לאחר מכן כל המיקומים שלו ירדו דרסטית. יש כאלו שגם לא רוצים לתת לגוגל מידע על האתר שלהם וטוענים שהכלים האלו הם כלי ריגול אגרסיביים של גוגל – קשה לחלוק על זה. אבל לא ברור עד כמה השפעה יש, אם בכלל – לעובדה שאתר מחובר לאנליטיקס ולWMT. חשוב לציין שלמרות שגוגל יודעים עלינו המון (עם או בלי קשר לקידום אתרים), הם כנראה יודעים הרבה יותר על אתרים שמחוברים לאנליטיקס מאשר כאלו שלא. כך למשל, הם יכולים לדעת מהו שיעור הנטישה של האתר שלך (Bounce Rate), זמן שהייה ממוצע, מאיזה לינקים מגיעים אלייך לאתר ועוד – קשה להאמין שגוגל לא משתמשים בנתונים האלה כלל לצורך הדירוגים, בין אם בצורה ישירה או עקיפה. מי שמעוניין באלטרנטיבות לגוגל אנליטיקס יכול לעיין בפוסט הבא של אליאבוס.
30. שימוש בתגיות של Schema.org– גוגל אוהב שמאכילים אותו בכפית, ושימוש בקודים האלה מאפשרים להעשיר את התוצאות שלכם בגוגל. מדובר על מגוון רחב של Rich Snippets שגוגל משלבים בתוצאות – החל מתמונות מחבר (ז"ל), דירוגים, מתכונים, תוצאות וידאו, ביקורות ועוד.
    
31. ספאם של תגיות מטא – דחיסת יתר של מילות מפתח בתגיות מטא של האתר (טייטלים, דיסקריפשנים, meta keywords) עלול להעמיד את האתר שלכם בסיכון.
32. תגיות מטא קצרות / משוכפלות – גוגל מתריעים בכלי למנהלי אתרים, על תגיות מטא (טייטלים ותיאורים) קצרים מדי או משוכפלים. מומלץ להתייחס להערות אלו ברצינות ולתקן – גם אם מדובר בכמויות גדולות, ניתן לטפל בהכל בהדרגה או באמצעות שינוי רוחבי באתר שמשפיע על הצורה שבה גוגל מוצא את השגיאות הללו.
33. דומיינים מיד שנייה – רוכשים דומיינים מיד שנייה? תבדקו טוב טוב את הסחורה לפני כן! ניתן לעשות זאת באמצעות כלים לבדיקת קישורים כמו OSE, MajesticSEO, Arefs ואחרים. ניתן לבדוק באתר Wot (Web of Trust) האם הדומיין מופיע שם ומה רשום בו, אפשר לבדוק בכלים כמו who.is כמה פעמים הוא החליף בעלות (רמז לחוסר יציבות) וגם ניתן לראות באמצעות כלים כמו archive.org איך נראה האתר בעבר – אילו תכנים היו עליו וכו'.
    

    תוכן ומבנה

34. אורך התוכן – דירוג בגוגל לגמרי קשור לאיכות ואורן התוכן. מחקרים שונים מצביעים ככל הנראה על קשר בין תוכן ארוך ומעמיק יותר, לבין פוטנציאל טוב יותר בדירוגים של עמוד מסוים. בנוסף, לתוכן ארוך עם הרבה מאד מלל יש פוטנציאל שימצאו אותו באמצעות הרבה יותר חיפושים (לונגטיילים בעיקר). כמובן, שאורך התוכן לא יכול להיות מדד בפני עצמו – אם התוכן מזובל. השילוב האופטמילי, ברוב המקרים – יהיה תוכן ארוך, מושקע ואיכותי. למה רק ברוב המקרים ולא בכולם? כי יש שאילתות מסוימות, שהגולש לא מעוניין בתוכן כלל, לפחות לא במובן המקובל של מלל/תמונות וכו' – למשל חיפוש כמו "what's my IP".
35. מספר עמודים באתר – ליתר דיוק, מספר עמודים שגוגל מכיר ומאנדקס באתר (דגש על עמודים ולא תוצאות – שיכולות להיות תמונות, סקריפטים ועוד). פרמטר זה אינו כה משמעותי בפני עצמו – שכן יכול להיות מצב של אתר מדהים עם 20 עמודים בלבד ויכול להיות אתר מזובל עם אלפי עמודים. אבל בדרך כלל, אתרים חזקים וסמכותיים גם יכילו כמות מכובדת של עמודים ויתעדכנו באופן שוטף.
36. תוכן משוכפל – אחד ההיבטים הקריטיים ביותר בהתייחס לדירוגי עמוד בגוגל – הוא מקוריות התוכן. אם התוכן באתר שלך משוכפל (בין אם הוא שכפול בתוך האתר עצמו או אתרים אחרים) – אוטומטית ציון האיכות שלו בעיני גוגל יורד משמעותית. אך יש לכך כמה סייגים:
    – במידה ומדובר בדומיין מאד סמכותי (כמו אתר חדשות גדול לדוגמא), גוגל יהיה סלחני יותר וידרג את התוכן המשוכפל בלי בעיה בדרך כלל.
    יש מקרים בהם גוגל יותר סלחניים כלפי תוכן משוכפל, כמו לדוגמא: אתרי ליריקה (מילים של שירים), ציטוטים מפורסם, סינדיקציה של חדשות וכו'. כתבתי מדריך בעבר על איתור תוכן משוכפל באתר שלכם ומחוצה לו. באותו הקשר, כתבתי גם על קייס סטאדי מאד מעניין בו החלפתי תוכן לעמוד מסוים של לקוח שלי ובכך הדירוג של הביטוי עלה משום מקום לתוצאה 2 בגוגל.
37. תגית rel=canonical – באותו הקשר של תוכן משוכפל, שימוש נכון בתגית זו עשוי למנוע בעיות של שכפול תוכן אצלכם באתר. לעומת זאת, שימוש לא נכון – עשוי להיות הרסני במיוחד ולמנוע מגוגל לאנדקס את האתר שלכם כמו שצריך.
38. יחס בין מלל / קישורים – אחת הסיבות שאתרי מאמרים חטפו חזק בעדכון האלגוריתם "פנדה" – היא הכמות הלא פרופורציונלית בין טקסט לקישורים. באתר מאמרים ממוצע (של שנת 2011 וחלקם אפילו עד היום), בכל עמוד יש 3 קישורים יוצאים – בין אם ל3 אתרים שונים או לאותו אתר. במצטבר מדובר על מאות או אלפי עמודים עם אלפי קישורים יוצרים לאלפי אתרים שונים. אם הייתם גוגל-בוט – הייתם סומכים על אתר שכזה?
39. שקיפות ודרכי יצירת קשר – גוגל אוהב אתרים שיש להם אבא ואמא, וידוע מי עומד מאחוריהם. זה בא לידי ביטוי גם בפרטי ה whois, אבל גם בעמודים כמו 'אודות' או 'צור קשר'. האמת? גם בלי קשר לגוגל – אם אין לכם מה להסתיר (ואני מקווה שאין), תמיד מומלץ לכתוב קצת על עצמכם / החברה שלכם, להוסיף פרטי יצירת קשר כמו מייל או טלפון, כתובת אם אתם עסק פיזי וגם תמונה לא תזיק – תמיד נחמד לדעת מי עומד מאחורי האתר.
40. תנאי שימוש ומדיניות פרטיות – בדומה לסעיף הקודם, 2 עמודים יבשים ומשפטיים אלה, שמופיעים בלא מעט אתרים – נותנים לגוגל אינדיקציה שמדובר באתר סמכותי שיש לו אבא ואמא.
41. היררכיית האתר – היררכיה של אתר היא דבר חשוב ביותר. האתר שלכם צריך להיות בנוי ומאורגן בצורה שמאד נוח לגלוש ולמצוא בו תכנים, כך שגם הגולש הממוצע וגם גוגל יוכל להגיע לכל עמוד באתר במרחק סביר של קליקים. עמודים שהם עמוקים מדי בהיררכיה של האתר (נניח, מרחק 4 קליקים ומעלה מדף הבית) – לרוב יתקשו להתברג במיקומים טובים וגם גולשים יתקשו למצוא אותם.
42. כמות פרסומות באתר – גוגל לא אוהבים אתרים שמציגים יותר מדי פרסומות, ובמיוחד באזורים חיוניים בהם צריך להיות התוכן שהגולש חיפש (above the fold), ואף הוציאו עדכון ספציפי שמתייחס לכך. זאת גם הסיבה שהם מגבילים את המערכת הפרסום של עצמם – Adsende, לעד 3 פרסומות פר עמוד.
43. ותק העמוד – למרות שגוגל אוהב תוכן חדש ורענן, אם יש לכם עמוד ותיק באתר, שמתעדכן מדי פעם כדי להמשיך להיות רלוונטי – סביר כי הוא יתברג טוב יותר מעמוד שזה עתה נוצר, במיוחד אם לעמוד הוותיק יש קישורים, שיתופים וכו'.
44. מיקוד התוכן – עד כמה האתר שלכם ממוקד על נושא אחד? האם אתם אוטוריטה בתחום שלכם? ככל שתתמקדו בנישה מסוימת באתר שלכם, ככה יהיה לכם קל יותר לקדם אותו ולהיות סמכות בנישה הספציפית.
45. תדירות עדכון התוכן באתר – עדכוני גוגל כמו "קפאין" ו "Freshness" הגדילו את החשיבות של תדירות עדכון התוכן באתר כפרמטר לשקלול הציון שלו. אתרים אשר אינם מתעדכנים בכלל או לעיתים רחוקות מאד, סביר להניח שלא יהיו כל כך רלוונטיים לגולש, לעומת אתרים המתעדכנים בתדירות גבוהה ושומרים על מימד גבוה של רעננות, מדברים על נושאים אקטואליים וכו'. העובדה שגוגל מציגים תאריכים בתוצאות מסוימות עוד יותר באה לחזק את הכתוב. כמובן שגם היקף השינויים חשוב – לא מספיק להוסיף מילה פה ושם, אלא חשוב להוסיף לאתר עמודם חדשים, לשפר עמודים קיימים ולשאוף להיות חדשנים ורעננים כל הזמן.
46. קישורים פנימיים – בעיניי, מדובר באחד הדברים הכי טובים שאתם יכולים לעשות באתר שלכם, שלא קשור לפעילות חיצונית בכלל (כלומר קישורים חיצוניים). גם כתבתי על כך מדריך. קישורים פנימיים לעמודים באתר שלכם יכולים לחזק עמודים ספציפיים שברצונכם להדגיש ולקדם יותר בגוגל – בהתאם לחשיבות וההיררכיה של העמוד באתר. כמו תמיד שמדברים על קישורים – זה לא רק הכמות, זו בעיקר האיכות. כלומר = ככל שהקישור הפנימי יוצא מתוך עמוד יותר חזק וותיק באתר, כך מוטב.
47. היררכיה של מילות מפתח – ככל הנראה ישנה השפעה מסוימת של סדר ההופעה של ביטוי מסוים בעמוד והחוזק שלו בגוגל. סביר להניח כי ככל שביטוי הראשי של עמוד מסוים יופיע בחלק העליון של העמוד, כך עולה חשיבותו. יחד עם זאת, מומלץ לשאוף ולפזר את הביטוי על פני חלקים נוספים של העמוד.
48. רפרנסים / מתן קרדיטים – כמו באקדמיה, גם באתר שלכם – אם תיתנו קרדיט ראוי לאתר או מקור עליו הסתמכתם, רצוי מקור סמכותי בפני עצמו – זה ייתן לכם כמה נקודות בגוגל כי הוא יבין שהתוכן שלכם מתבסס על מקור איכותי ("עומד על כתפי ענקים").
49. שימוש בנקודות / מספרים – לא ממש הוכח רשמית, אבל יש הטוענים כי שימוש בבולטים (נקודות) או במספרים בפוסטים מסוימים נותן יתרון קל בדירוג תכנים בגוגל – יכול להיות שמדובר בהשפעה עקיפה כי אנשים אוהבים תכנים מהסוג הזה ונוטים יותר לשתף אותם ולקשר אליהם (אהם, אהם..)
50. הופעת מחרוזת מדויקת – למרות שגוגל משתפר כל הזמן בקריאה והבנת השפה (בעברית יש לו עוד כברת דרך), יש חשיבות לסדר הופעת הביטוי אותו רוצים לקדם. הכוונה היא שיש הבדל בין לקדם ביטוי כמו "בניית אתרים בחינם" לבין "בניית אתרים חינמיים" – גוגל יתייחס לזה כאל 2 נושאים שונים.
51. קישורים לאתרים אחרים – יש חילוקי דעות בין אנשי SEO, בין האם קישורים החוצה מהאתר שלי לאתר חיצוני עוזרים לקידום או מזיקים. אני אישית בדעה שקישור החוצה לאתרים שרלוונטיים לאתר שלך ויותר חשוב, רלוונטיים לגולש שילחץ עליהם – דווקא כן ישפרו את חווית המשתמש שלך, וכן יראו לגוגל שהאתר שלך הוא חלק מרשת האינטרנט ולא אתר "סנוב" שלא מקשר החוצה בכלל. אם אתם רוצים לפרגן למישהו שאתם חושבים שעושה עבודה טובה וגם יועיל לגולשים שלכם – אחת הדרכים הטובות לעשות את זה, היא באמצות קישור לאתר שלו.
52. יותר מדי קישורים יוצאים – כסייג לסעיף הקודם, אם יהיו לכם יותר מדי קישורים יוצאים ביחס לתוכן באתר, או יותר מדי קישורים יוצאים באופן כללי (נניח, מעל 200 קישורים יוצאים בעמוד) – זה יכול להיות סיגנל בעייתי לגוגל. רצוי לשמור על פרופורציה טובה בין כמות המלל שיש באתר לבין כמות הקישורים היוצאים ממנו.
53. דקדוק ושגיאות כתיב – אם יש לכם קצת שגיאות כתיב ובעיות דקדוק באתר, כנראה שגוגל לא יעניש אתכם, אבל אם מדובר בתופעה ממש חמורה – היא תפגע בחווית משתמש שלכם, תפגע לכם במיתוג ובאופן הזה יכולה לפגוע, בין אם בעקיפין או ישירות – בקידום האתר שלכם.
54. קישורים שבורים – קישורים שבורים המחזירים קוד 404, 500 וכו', כלומר, קישורים שמפנים לעמוד שגיאה / לעמודים לא קיימים – יכולים להצביע על אתר נטוש או לא מתוחזק – סיגנל לא חיובי במיוחד עבור גוגל, שלא לדבר על הגולשים. שימוש בכלים כמו xenu או Screaming Frog וגם התראות בכלי מנהלים של גוגל יכול לעזור לכם לאתר שגיאות מן הסוג הזה ולתקן אותן.
55. קישורי אפילייט (Affiliate Links) – במידה ובאתר שלך יש יותר מדי קישורי "תוכניות שותפים", אין הדבר אומר שגוגל יעניש אותך, אבל כנראה תצטרך לעבוד יותר קשה על מנת להוכיח לו שהאתר שלך לגיטימי, קרי = להשקיע יותר בתוכן איכותי עם ערך מוסף, למשל – סקירה מעמיקה על המוצר או השירות אותו אתה מקדם במסגרת תוכניות השותפים. למידע נוסף על שיווק שותפים.
56. תגובות בעמוד – ייתכן שזה קשור לפרמטר של "רעננות" וייתכן שזה מדד בפני עצמו – אבל יש חשיבות לכך שגולשים מגיבים בעמוד מסוים – זה מצביע על כך שהתוכן מעורר עניין (לא משנה אם לטובה או לרעה) ורלוונטי לגולשים. עמודים דינמיים שמתעדכנים מפעם לפעם באמצעות תגובות של גולשים ובכלל – נוטים להתקדם יותר מאלו שלא.
    

    דברים שצריך להתרחק מהם

57. טקסט נסתר – במידה ויש לך טקסט בעמוד שגוגל יכול לראות אבל הגולש לא – גור לך! במוקדם או במאוחר, גוגל יעניש אותך על זה. לא משנה אם זה נעשה בכוונה או ברשלנות – גוגל מתייחס לזה בצורה עניינית נטו, כן? מה זה טקסט נסתר? טקסט שהוא באותו צבע כמו הרקע של האתר למשל, (דרך מהירה לבדוק זאת – ctrl+a על מנת לסמן את כל הטקסט בעמוד ולראות אם יש דברים שלא ראינו לפני כן). טקסט נסתר יכול להיות גם div המוסתר בCSS או אלמנטים שמוסתרים על ידי javascript וכו'.
58. קישורים נסתרים – מזיק לא פחות. וודאו שאין לכם באתר קישורים יוצאים, או אפילו פנימיים – שקשה מאד לזהות אותם. למשל קישורים באותו צבע של הטקסט, או בצבע קרוב מאד לטקסט. גוגל יעלה על זה וזה לא יהיה נחמד לא לכם וגם לא לאתר אליו יוצר הקישור. חבל. אלו דברים פשוטים שאפשר לשלוט בהם רוחבית באמצעות css או נקודתית בכל עמוד.
59. קישורים לאתרים מפוקפקים – כמו שקישורים מאתרי פורנו, הימורים וכו' יכולים להזיק לך (תיאורטית / חוכמת ההמונים, לא ניסיתי מעולם…), כך גם אם חבר טוב יבקש ממך לקשר לאתר פורנו שלו, למרות שהאתר שלך מדבר על מזגנים – עדיף לסרב בנימוס.
60. Cloaking – הצגת תוכן X למנוע חיפוש, ותוכן Y לגולשים – הכותרת די מדברת בעד עצמה – להימנע, להימנע! וחוץ מזה, זה כל כך 2008, כאילו.
61. יתר-אופטימיזציה (Over-Optimization) – הזכרתי מקודם את הנושא של הצפיפות מילים. אז זהו, שאם עושים את זה בהגזמה…
    

    אני משה מקדם אתרים, מקדם אתרים זה המקצוע שלי! מחפשים מקדם אתרים איכותי? פנו עוד היום – מקדם אתרים בגוגל

    …גוגל יתנקם בנו.

62. הדגשה מוגזמת של ביטויים – זה לגיטימי להדגיש מילים מסוימות בעמוד, מתוך רצון…להדגיש אותן. אבל, אם מדגישים רק את מילות המפתח שוב ושוב לאורך המאמר – חוץ מנזיפה מגוגל והרמת גבות על ידי הגולש הסביר, לא ייצא לכם מזה כלום, כלומר, רק דברים רעים, אם כבר.
63. תוכן באיכות ירודה / תוכן שמיוצר אוטומטית – התוכן הוא המלך, אבל אי אפשר להעתיק מלך, אפשר להיות מלך במקום אחר. במילים אחרות – כל מיני קומבינציות של תוכן, כמו תוכן מסופנן (spinned content), תוכן שמיוצר אוטומטית באתרי אגרגטורים למיניהם, ותוכן רדוד שלא תורם מאומה לגולש – כנראה לא ידורג בגוגל וגם יפגע בעדכוני פנדה.
    

    סמכות האתר וקישורים חיצוניים

    להבדיל משאר הפרמטרים כמו אופטימיזציה – לקישורים חיצוניים אין רף עליון, אין תקרה – זהו פרמטר שהוא בעקרון אינסופי. תיאורטית, תמיד אפשר לבנות עוד ועוד קישורים איכותיים עד שנהיה מגה-אתר-מפלצת כמו אמזון או יוטיוב למשל – שמדורגים כמעט על כל ביטוי אפשרי. יחד עם זאת, אין זה אומר שקישורים לא יכולים לפגוע בדירוגים – ההפך הוא הנכון. היום צריך להיות חכמים עם קישורים יותר מאי פעם. עדכונים מסוג פינגווין רצים פעם בכמה זמן על מנת לסנן מהרשת את כל האתרים שמשתמשים בקישורים פסולים או מאתרים באיכות ירודה.

64. סמכות האתר – סמכות האתר, הוא אחד הפרמרטים החשובים ביותר לקידום – חד משמעית. הבעיה היא, שזה משהו מאד רחב וצריך הרבה מאד עבודה על מנת להשפיע עליו. כתבתי על סמכות בהרחבה בפוסט הזה. אחד הדרכים העיקריות בעזרתן גוגל מחשב סמכות – היא קישורים חיצוניים – מספרם, איכותם ועוד. פירוט בסעיפים הבאים…
65. וותק הקישור – זהו סעיף מבלבל. יש מחקרים שמצביעים על כך שערך של קישורים חדשים בדרך כלל גבוה ולאחר זמן-מה מחושב מחדש ומקבל את ערכו האמיתי – עפ"י שימוש אנושי בקישור ופרמטרים נוספים (כמו איכות העמוד המקשר, טקסט הקישור וכו'). מצד שני – הגיוני לחשוב שקישורים ותיקים (כלומר, שנמצאים הרבה זמן) יתרמו יותר מאשר קישורים חדשים. איפה האמת נמצאת? כנראה איפשהו באמצע. ייתכן גם כי ערך הקישורים מחושב כל כמן זמן ומתעדכן בהתאם לממצאים.
66. היררכיה של הקישור – ממש כמו ידיעה בעיתון, בדרך כלל למילים הראשונות יש משמעות גבוהה יותר. לכן, קישור לאתר שלכם הממוקם בחלק העליון של העמוד (למשל, בפסקה הראשונה של המאמר), יהיה בעל ערך גבוה יותר מאשר קישור בתחתית הדף – לדוגמא קישור חתימה, קישור קרדיט וכו'.
67. רלוונטיות הקישור – יש לשאוף להשיג קישורים מכמה שיותר אתרים רלוונטיים לתחום של האתר אותו מקדמים. אלא אם כן, יש לכם להשיג יכולת מאתר מאד חזק שרלוונטי לכל תחום כמעט, כמו Ynet למשל. במקרה הזה – אין ספק שסמכות הדומיין חשובה הרבה יותר מרלוונטיות.
68. קישור מתוך טקסט מקורי – בגדול, אותם חוקים התקפים למדידת ערך של עמוד מסוים, תקפים גם למדידת החוזק של הקישור היוצא ממנו. לכן, רצוי להימנע מלהשיג קישורים אשר יוצאים מתוך תוכן משוכפל.
69. קישור מתוך עמוד עם טייטל שרלוונטי לנושא הקישור – אין לכם יכולת להוציא קישור עם טקסט עוגן רלוונטי לנושא, מסיבה זו או אחרת? השתדלו שלפחות הטייטל יהיה קשור לנושא, או אלמנטים אחרים בעמוד כמו מילות מפתח, ביטויים ה"עוטפים" את הקישור, H1-H3 וכו'.
70. כמות קישורים יוצאים בעמוד המקשר – האם הקישור לאתר שלך הוא אחד מאלף, או קישור בודד בעמוד? קישור בודד ידגיש עוד יותר את האתר שלך, במיוחד אם זה עמוד חזק, וכל ה"מיץ קישורים" יתנקז לתוך הקישור הזה – מה שכמובן עדיף מאשר לחלק את המיץ בין עוד מאות קישורים יוצאים בעמוד.
71. תדירות השגת הקישורים (Link Velocity) – לא תמיד אפשר לשלוט בזה, בעיקר אם האתר שלכם מקבל קישורים טבעיים (איזה כיף!), אבל חשוב לשמור על קצב הגיוני של בניית קישורים לאתר – ורצוי כזה בעל מגמה הולכת וגדלה עם הזמן. נניח, אם התחלתם עם בנייה של 10 קישורים בחודש – נסו פחות או יותר לשמור על הקצב ולהגדיל אותו בהדרגה.
72. קישורים הדדיים – רצוי לא להגזים עם אסטרטגיה של בניית קישורים הדדית (קשר אליי וקשר אליך) – גוגל בעצמם מצהירים שזו פרקטיקה מסוכנת ואף שולחים הודעות אזהרה בכלי למנהלי אתרים כאשר עולה חשד שהאתר שלך עושה זאת. יש לחתור להשיג כמה שיותר קישורים חד צדדיים, והדדיים – רק אם התמורה של זה שווה באמת.
73. קישורים מאתרים וותיקים – כאן מדובר נטו על וותק הדומיין ממנו יוצא הקישור. ככל הדומיין ותיק יותר, ערכו של הקישור יתרום יותר. כמובן שותק בפני עצמו לא שווה הרבה ומשוקלל ביחד עם סמכות האתר, הנושא שלו ועוד.
74. מספר דומיינים מקשרים – כמה דומיינים מקשרים לאתר שלך? למרות שהדגש בקישורים הוא על איכות ולא כמות, מספר רב של אתרים מצביע על גיוון ומנעד רחב של הצבעות מרחבי הרשת.
75. מספר עמודים מקשרים – הקישור הראשון פר דומיין הוא החשוב ביותר. כל קישור נוסף מאותו דומיין – ערכו יהיה פחות אפקטיבי. זיכרו – השאיפה היא להשיג קישורים מכמה שיותר דומיינים שונים (מ-C-CLASS שונים) ולא מכמה שיותר עמודים שונים מאותו דומיין. זאת, בין היתר, הסיבה שקישורי רוחב (side-wide) כמו קישורי פיטור או סיידבר, לא כך כל אפקטיביים ויכולים להיות בעיתיים במיוחד לפעמים.
76. מספר C-CLASS שונים – לא מספיק גיוון בדומיינים ועמודים מקשרים, חשוב מאד שהם יגיעו מאתרים שלא מאותה משפחה ולא קשורים זה בזה (רשת בלוגים). גיוון רחב של סי-קלאס בפרופיל הקישורים שלכם מראה על פרופיל קישורים טבעי יותר (הרבה אתרים שלא קשורים זה לזה ממליצים עליי).
77. טקסט הקישור (אנקר טקסט) – מדובר בטקסט העוגן ממנו יוצא הקישור. דוגמא. בעבר, זה היה פרמטר מרכזי מאד שהשפיע מאד על כוחו של קישור. מאז עידכון פינגווין, פרמטר זה פחות משמעותי ורצוי לגוון ככל הניתן בטקסט הקישור שיוצא לאתר, על מנת להמנע מסיכון להיענש על ידי גוגל באמצעות עידכון פינגוון או פילטר המתייחס לגיוון טקסט העוגן.
78. סמכות האתר המקשר – כפי שציינתי, סמכות האתר היא אחד הפרמטרים החשובים ביותר לקידום. לקבל קישור מאתר סמכותי – יעביר חלק מהסמכות שלו לאתר המקושר, ובכך גם האתר המקושר יהנה מסמכותיות בעיני גוגל. ככל שתקבלו יותר קישורים מאתרים סמכותיים, כך האתר שלכם יהיה יותר אמין וסמכותי בעיני גוגל.
79. קישורים מאתרים ממשלתיים / אקדמיים – אני לא משוכנע שלדומיין edu, gov או ac יש ערך בפני עצמו, וגם אם כן – כנראה סמלי. זה יותר קשור לסמכות, האמינות והחוזק שבדרך כלל באים בד בבד עם אתרים מסוג זה (סוג של הביצה והתרנגולת אם תרצו). יחד עם זאת, כמובן שלא אסרב לקישור מאתר עם סיומת כזאת (בהנחה שלא מדובר באתר מחתרתי ומפוקפק של סטודנטים). אגב, במידה ואתם מעוניינים להשיג קישור מאתר כזה, ניתן לחפש בגוגל אתרים עם סיומות כאלו באמצעות שימוש באופרטורים שונים.
80. קישורי Nofollow – אלו קישורים שעל פי גוגל "לא מעבירים ערך PageRank". אך האם הם מעבירים מדדים אחרים כמו סמכות/טראסט? קשה לדעת. מה שכן, מומלץ מאד שכן יהיו לכם בארסנל כמה קישורי nofollow על מנת לגוון את תמהיל הקישורים לאתר שלכם ו"לטבע אותו" (מלשון טבעי) כמה שאפשר. דוגמא פופולארית לעמודים עם קישורי nofollow – עמודי ויקיפדיה. בלי קשר לSEO – ערכים מסוימים של ויקיפדיה יכולים להביא ים של טראפיק, מנסיון.
81. קישורי 301 – קישורי 301 (הפניות) מעבירים, ככל הנראה, את רוב ה"ג'וס" של הקישורים. אבל כאשר נעשה שימוש מוגזם בהפניות, למשל אם אתר מסוים החליף כמה מערכות ניהול / שינה כתובות ועקבות כך ביצע הפניות רבות – תמיד מומלץ לקשר לגרסה הנוכחית של כל עמוד, ובמידת האפשר לשנות קישורים קודמים שיפנו לעמודים המעודכנים. שרשור ארוך מדי של הפניות יהיה לא אפקטיבי ויכול לגרום לשגיאות באתר וגם לפגיעה שלו בדירוגים (במידה שיש יותר מדי כאלו).
82. קישורי 302 – משמשים כקישורים זמניים בלבד שלא מעבירים ערך של SEO. לא להשתמש בהם אלא במקרים ספציפיים בלבד! איך יודעים איזה קוד מחזיר העמוד המבוקש? (301,302,404, 200 וכו') – באמצעות כלי כמו זה למשל.
83. גיוון בסוגי קישורים – לא מכיר קייס סטאדי שאומר ש"אם תעשה רק קישורים טקסטואלים" האתר שלך יפגע בדירוגים. אבל אם חושבים רציונלית, מומלץ לגוון כמה שיותר בסוגי הקישורים שמוציאים לאתר, שזה בכל מקרה אמור לשקף פעילות SEO בריאה ומגוונת. כלומר, לא להצמד רק לאינדקסים/מאמרים/פורומים וכו' – לעשות הכל, במידה שמשרתת את הפרוייקט בצורה הטובה ביותר.
84. קישורים טקסטואליים – אלו נחשבים קישורים "עילאיים ומתנשאים". מדובר בקישורים היוצאים מתוך טקסט, לרוב מתוך מאמר ובדרך כלל זה סוג מועדף של קישורים מפני שנהוג לחשוב עליהם כקישורי "המלצה" (לדוגמא: "היכנסו לאתר הזה למידע נוסף"). כמובן שלא סוג הקישור יעשה את ההבדל, כי אם בעיקר סמכות האתר והעמוד ממנו הוא יוצא, איכות התוכן וכו'.
85. טקסט עוגן של קישורים פנימיים – גם לטקסט המקשר לעמודים פנימיים באתר שלכם יש משמעות, אם כי פחותה מזו של קישורים חיצוניים. אם לדוגמא דף הבית שלכם עוסק ב"קורס צילום". הקישור לדף הבית בתפריט של האתר יכול להיות "קורס צילום" ולא "דף הבית", "ראשי" או משהו בסגנון – ככה תרוויחו עוד סיגנל של רלוונטיות באופן רוחבי. יחד עם זאת, כדאי לוודא שזה לא בא על חשבון חווית משתמש.
86. קישור מטקסט ארוך ומעמיק לעומת קישור מתוך משפט קצר – האם הקישור היוצא, בא מתוך מאמר מושקע של 1000 מילים, או מתוך פוסט קצרצר שמכיל משפט? מן הסתם, יש הבדל גדול בין השניים. יחד עם זאת, לא לשכוח – איכות המילים הרבה יותר חשובה מכמות!
87. קישורי מותג – קישור בשם המותג, או שם האתר – הם סיגנל חזק שמאותת לגוגל שיש פה אתר שהוא סוג של אוטוריטה בתחומו.
88. אזכורים (Citations) – אזכורים, או ציטטות – תקראו לזה איך שתרצו. הכוונה לאזכורים של האתר ברחבי הרשת (לא קישורים!), ובעיקר לעסקים עם כתובות ופרטי התקשרות. ככל שיש יותר אתרים (טובים) המזכירים את שמך, רצו ביחד עם טלפון ופרטי התקשרות נוספים (כפי שמופיעים אצלך באתר) – כך אתה פופולארי יותר (בהנחה שמדובר בהקשר חיובי) וגוגל יעריך אותך יותר. אסטרטגיה זו טובה במיוחד ל SEO לוקאלי (Local SEO) לקידום עסקים מקומיים. חשוב שתהיה התאמה מלאה עד כמה שאפשר בין פרטי העסק הרשומים באתר לפרטים הרשומים באתר החיצוני – לרוב יהיה מדובר באינדקסים שונים לעסקים, אך לא רק.
89. קישורים מ"אתרים פליליים" – קישורים מאתרי סקס/פורנו/הימורים ותחומים בעייתיים כאלו, יכולים להזיק לאתר שלך (אלא אם האתר שלך גם עוסק בתחומים הנ"ל). רצוי להתרחק.
90. פעולות ידניות של גוגל – פעולות ידניות של גוגל לא תמיד קשורות לקישורים, אך במרבית המקרים כן. עונש ידני של גוגל הוא עונש בוא הייתה התערבות אנושית (כלומר, לא עונש אלגוריתמי כמו פינגווין/פנדה וכו'). זאת אומרת מישהו מטעם גוגל אשכרה עבר על האתר והחליט שהפרתם הנחיה כזו או אחרת של גוגל למנהלי אתרים. מעונש כזה ניתן להתאושש רק לאחר בקשת Reconsideration Request – שהיא במילים אחרות, להתחנן לגוגל שירחמו עלינו ויוציאו את האתר שלנו מהבור.
91. קישורי ספאם / קישורים מרוסיה וכו' – קישורי ספאם יכולים להיות מאד אפקטיביים ולתת בוסט משמעותי – אך בדרך כלל לטווח קצר בלבד, עד אשר רץ אלגוריתם כמו פינגווין ואחרים ומעיף אתרים כאלו מהתוצאות. מי שמצליח להיות מדורג על ביטויים תחרותיים באמצעות קישורי ספאם לאורך זמן – בדרך כלל חייב לשלב גם שיטות "לבנות" של קישורים לגיטימיים ואיכותיים על מנת לאזן את תמהיל הקישורים גך שגוגל לא ימהר להעניש את האתר. מדובר באמנות בפני עצמה והיא לא מתאימה לכל אחד, בטח שלא לכל לקוח :-). לאתרים סמכותיים מאד יש סוג של חסינות מפני שיטות כאלו (לצורך SEO שלילי) כי גוגל סומך עליהם. סמכות, כאמור – היא נגזרת בעיקר של קישורים איכותיים מאתרים סמכותיים אחרים.
    

    חווית משתמש + שונות

92. שימוש בדפדפן כרום – דפדפן כרום, מהבית היוצר של גוגל, הוא למעשה עוד אחד מכלי הריגול שגוגל משתמשים בהם על מנת לרגל אחר הרגלי הגולשים שלהם. עפ"י סטטיסטיקות שונות דפדפן כרום נפוץ בקרב לפחות 50% מהגולשים ולכן מהווה משאב מידע אדיר עבור גוגל בו הם יכולים ללמוד על איזה אתרים גלשתם, זמני שהייה בהם (גם אם לא מותקן אנליטיקס) ועוד לא מעט נתונים שהשתיקה יפה להם. מפחיד? זה עוד כלום.
93. שיעור נטישה של גולשים – לא מדובר במדד המוכר מהאנליטיקס (שכן, לא כל האתרים בעולם מחוברים לאנליטיקס). מדובר באם הגולש חזר מיד לתוצאות של גוגל לאחר שביקר באתר מסוים – ואת זה גוגל יכולים למדוד בלי קשר למערכת הסטטיסטיקה שמותקנת על אתר מסוים. אתרים שגולשים מבקרים בהם אך נוטשים מיד – מאותתים לגוגל שלא מצאו מה שחיפשו ולכן כנראה שהתוצאה לא רלוונטית. חרף הנאמר, יש גם יוצאים מן הכלל – לדוגמא, האם הגולש חיפש מזג אוויר במקום מסוים, סביר להניח שהוא יכנס לתוצאה וייצא לאחר כמה שניות. האם זה אומר שהאתר לא היה רלוונטי עבורו? לא. אבל הכל יחסי לנישה – וסביר מאד להניח שגוגל יודע את זה.
94. CTR – אחוז הקלקה בתוצאות – דיברתי קצת על CTR במאמר הזה, למה הוא חשוב ואיך ניתן להשפיע עליו. CTR הוא נתון שלגוגל קל מאד למדוד. אם תשימו לב – לחיצה על לינק בתוצאה של גוגל היא סוג של לינק הפניה ולא הלינק האמיתי. למה? כי זה משמש אותם למדידה. כך למשל, גוגל יכולים לדעת כמה נכנסו אליכם לאתר מתוך המנוע שלהם אם מיד נטשו, גם אין לא מותקן אצלכם אנליטיקס. CTR גבוה בתוצאות בהחלט יכול לתת בוסט בדירוגים – גם אם זה ל"תקופת נסיון".
95. Bookmarks (מועדפים) – אם אתם משתמשים בכרום, ונכנסים לאתרים ישירות מהמועדפים – זה כניסה ישירה (Direct). גוגל כמובן יודעים את זה, וסביר כי לוקחים את זה בחשבון כסיגנל חיובי, אם כי בעל משמעות איזוטרית.
96. תוצאות לוקאליות – יש מקרים בהם ניתן לעקוף תוצאות אורגניות רגילות, באמצות תוצאות לוקאליות. זה קורה כאשר נעשית עבודה טובה על עמוד הגוגל פלוס / גוגל עסקים, אזכורים ברשת על העסק וכו'.
97. גוגל חדשות – רק קבוצה קטנה יחסית של אתרים, זוכים להיות תחת הקטגוריה "אתר חדשות" בעיני גוגל. לרוב מדובר באתרים סמכותיים מאד שמתעדכנים באופן תדיר. תוצאות חדשותיות תופענה מדי פעם על שאילתות ספציפיות שיש להן אלמנט אקטואלי כלשהו.
98. חיפושים בשם המותג – האם האתר שלך זוכה לחיפושים והשלמות אוטומטיות בשם האתר / המותג? יש פה סיגנל חזק לגוגל שככל הנראה אתה אוטוריטה בתחום שלך.
    

    סיגנלים חברתיים

    אז – בתכלס, האם שימוש ברשתות חברתיות באמת ישפר לנו את הדירוגים או שמדובר בקשקוש אחד גדול? אני בדעה, שתמיד כדאי לשלב פעילות סושיאל בכל קמפיין של SEO, וגם כתבתי בדיוק למה – כאן. מעבר לזה ששיתופים חברתיים נותנים לנו קישורי Nofollow (ניתן לראותם בכלי למנהלי אתרים) ובכך עוזרים לנו לאזן את פרופיל הקישורים לכיוון ה"טבעי" בקלות ובמהירות, הם גם מהווים סיגנל חזק של פופולאריות המותג/האתר שלנו וגם משקפים בצורה יותר נאמנה, לעניות דעתי – את המציאות. אנשים יעשו לך לייק או טוויט בהרבה יותר קלות מאשר יקשרו אליך מהאתר שלהם.
    
    

99. כמות +1 בגוגל פלוס – גם אם גוגל יכחשו את זה באופן גורף, ככל הנראה לכמות ה+1 (המקבילה של גוגל לכפתור הלייק) יש השפעה מסוימת על הדירוגים.
100. סמכות המשתמש בגוגל+ – כמו באתרים, גוגל גם מחשבים ומשקללים את סמכות פרופיל המחבר בגוגל+. על כן, כל "קישור" (+1) של אותו פרופיל יהיה שווה יותר, בהתאם לרמת הסמכות שבו.
101. תוצאות מותאמות אישית – גוגל+ נכנסה לנו לחיים ומשפיעה גם על התוצאות האורגניות בגוגל, כאשר אם חבר או כמה חברים מהמעגלים שלנו עשו +1 לעמוד כלשהו, אנחנו נראה אותו בעדיפות עליונה, בלי קשר לדירוגים האורגנים הרגילים.
102. לייקים ושיתופים בפייסבוק – סביר להניח שבדומה לסיגנלים אחרים, לייקים ושיתופים בפייסבוק כן תורמים, גם אם בצורה מועטה – לערך של עמוד כלשהו.
103. חיבור האתר לרשתות חברתיות – חיבור האתר לעמוד גוגל+ או לפרופיל גוגל+ עוזר בעיקר בקידום לוקאלי על תוצאות מקומיות, אך גם מסייע באינטגרציה בין סמכות האתר והסמכות של הפרופיל בגוגל+ – ויש לכך השפעה. יתר על כן, תמיד זו תהיה פרקטיקה טובה לקשר מהאתר עצמו על עמודי הרשתות החברתיות שלכם (עמוד פייסבוק, פרופיל טוויטר, עמוד גוגל+, ערוץ יוטיוב וכו') – מה שמסמן לגוגל שמדובר פה במותג רציני שמתחזק פרופילים חברתיים.
104. מספר ציוצים (Tweets) – כמעט כמו כל פרמטר בגוגל, קשה מאד לבודד רק סיגנל אחד מתוך כמה מאות. אבל יש אנשים המתעקשים לטעון (לאחר מחקר מעמיק) שציוצים אכן משפיעים על הדירוגים. זה נשמע כמובן הגיוני – אבל נכון להיום, האפקט של זה ביחס לקישור איכותי עדיין כנראה זניח.
105. סרטוני יוטיוב – ערוץ יוטיוב חזק שתומך באתר (האתר מקושר לערוץ ולהיפך) בהחלט יכול לתת בוסט בסמכות של האתר ולהשפיע בכלל על המיתוג של העסק. קישורים מתוך סרטוני יוטיוב הם אמנם nofollow אבל כאשר התוכן בסרטון איכותי, קישור יעזור למנף עוד יותר את הסרטון למטרות הקידום ובכלל.
106. מספר "נעיצות" (Pins)  ב-Pinterest – לאחרונה, התחלתי מאד לחבב את הרשת הזאת. למה? כי היא מעודדת אותי להכניס תמונות במאמרים שאני כותב. כתבתי בקטנה על היתרונות של שימוש בתמונות. פינטרסט, למי שלא מכיר – היא מעין רשת חברתית המתבססת על תמונות. לא ניתן לשתף עמוד בפינטרסט שאין בו תמונה / אינפוגרפיקה / וידאו וכו'. על כן, על מנת שאוכל להוסיף "נעיצה" לעמוד מסוים, עליי לדאוג שתהיה בו תמונה.

לסיכום – דירוג אתרים בגוגל

כפי שכבר הבנתם – יש המון גורמים על המשפיעים על דירוג אתרים בגוגל. גורמים אלה גם קצת משתנים עם הזמן ומקבלים משקל שונה – מה שהופך את תחום ה-SEO למרתק ומשתנה ללא הרף.

מקווה שהצלחתם לקרוא הכל, או לפחות הפקתם תועלת מהמדריך! יש לכם מה להוסיף? אשמח מאד לשמוע תגובות והערות.

וכמובן – מי שנהנה מהמדריך, יותר מאשמח אם ישתף / יפגין אהבה בכמה סיגנלים חברתיים וסיגנלים אחרים שהוזכרו כאן 🙂

רוצים לקחת את זה לשלב הבא? היכנסו לקורס קידום אתרים החינמי שלי – הוא בעל ערך שלא יורד מכל קורס אחר בתשלום. באחריות!