עדכון פנדה (Panda Update) הוא כנראה אחד משני העדכונים הכי משמעותיים של גוגל בעשור האחרון (השני הוא גוגל פינגווין).
לעומת עדכונים אחרים שגוגל מבצעת וקשה לראות את ההשפעה שלהם, לפנדה הייתה השפעה מרחיקת לכת על מספר גדול של אתרים ברשת במהלך השנים.
עדכון פנדה בגוגל: איך הכל התחיל?
בתחילת העשור הנוכחי, גוגל הייתה בבעיה רצינית.
למרות כל האלגוריתמים המשוכללים שלה, אתרים רבים שהציגו תוכן באיכות נמוכה, תוכן מועתק או הרבה מאוד פרסומות, עדיין הופיעו במקומות גבוהים בגלל שיטות קידום אגרסיביות כמו למשל יצירת קישורים אליהם בצורה מסיבית, שלא לומר ספאמית.
הקודקודים במאונטיין ויו הבינו שצריך לעשות שינוי, ובפברואר 2011, שחררה גוגל את אלגוריתם פנדה לחופשי.
המטרה העיקרית שלו הייתה לבדוק את איכות הטקסט באתר ולמצוא עד כמה הוא שימושי לגולשים, אם בכלל, ומה היחס בין התוכן הרזה/הלא איכותי לכלל התוכן שיש באתר.
גוגל אמנם טענה שלא כל התזוזות במיקומים קשורים ישירות לפנדה (מה שדי מובן מאליו) אבל העלתה הנחיה לבעלי אתרים שרוצים לבדוק האם האתרים שלהם עומדים בהמלצות שלה.
ההנחיות מופיעות בצורה של שאלות, למשל:
- האם יש סיכוי גבוה שהגולשים יבטחו במידע שמוצג להם?
- האם מדובר במאמר מקצועי שנכתב על ידי מי שבאמת מבין בתחום, או כזה שניתן לראות שהוא חלול?
- האם יש באתר מאמרים שחוזרים על עצמם או חופפים במידה רבה עם שינויים קטנים במילות המפתח?
- האם יש במאמר שגיאות דקדוק, ניסוח או טעויות עובדתיות בולטות לעין?
- האם לעמוד יש ערך ייחודי לעומת עמודים אחרים ברשת?
- האם הגולשים ימליצו על המאמר לאחרים או ישתפו אותו?
עוד על הנחיות גוגל לבעלי אתרים ומה אני אישית חושב עליהם (ויש לי לא מעט מה להגיד בנושא) תמצאו במאמר: ראש בראש מול הנחיות גוגל לבעלי אתרים.
הציפייה לעדכון פנדה הבא
בשנים הראשונות, פנדה היה אלגוריתם שעודכן מעת לעת ולא בזמן אמת.
כלומר, אם אתר מסוים נפגע ממנו והתכנים בו עברו שינוי לטובה, לא היה בהכרח שינוי בדירוגים בפעם הבאה שגוגל סרק את האתר, אלא רק אחרי שהתבצע הסבב הבא של עדכון פנדה.
דבר זה כמובן גרם לתסכול אצל לא מעט בעלי אתרים שלא בדיוק הייתה להם את הפריבילגיה לחכות מכיוון שבינתיים הם הפסידו כסף לאחר שהתנועה לאתר מגוגל נחתכה בין לילה (כן, אאוץ'!)
להלן סקירה זריזה על תאריכי העדכונים של פנדה (לא כולם)
על מנת לראות את הפוטנציאל האורגני ותוך כמה זמן נכפיל לך את ההכנסות
ניתן לחייג למספר 052-9095200 או למלא את הטופס:
- 23 בפברואר, 2011 – העדכון הראשון שהכה גלים בעולם ה- SEO
- 11 באפריל, 2011 – פנדה 2.0
- 9 במאי, 2011 – פנדה 2.1
- 21 ביוני, 2011 – פנדה 2.2
- 18 בינואר, 2012 – פנדה 3.2
- 27 באפריל, 2017 – פנדה 3.6
- 23 בספטמבר, 2014 – עדכון מוכרז ומשמעותי של פנדה
- 17 ביולי, 2015 – עדכון רשמי נוסף (4.2)
- (ככל הנראה) תחילת 2016 – עדכון פנדה בזמן אמת
היו קצת יותר מ-20 עדכוני פנדה במהלך השנים, כאשר בזמן מסוים (כנראה איפשהו בתחילת 2016) הוא הפך לאלגוריתם שמתעדכן בזמן אמת, מה שאומר שכל שינוי באתר שקשור לאספקטים שבהם עוסק עדכון פנדה (כמות/איכות של תכנים וכו') יקבלו תגובה מגוגל הרבה יותר מהר (לטוב ולרע).
עדכון פנדה: אז איך בדיוק להפוך את האתר שלנו לידידותי לפנדה?
מכיוון שהיכולת של פנדה להעריך בצורה טובה את העמוד תלויה במידה רבה של גוגל בנוגע לשפה המקומית, הרי ששפות כמו אנגלית וצרפתית שהן שפות מאוד פופולאריות, יושפעו במידה רבה יותר מאשר שפות פחות פופולאריות כמו שפת ארץ הקודש.
מסיבה זו (בין היתר), עדיין אפשר לראות לא מעט אתרים באיכות נמוכה במדינות שונות וביניהן גם ישראל, במיוחד אם מדובר באתרים שכל המטרה שלהם היא לקשר לאתרים אחרים, ו/או "לגרד" תנועה מגוגל בקלות יחסית, בלי יותר מדי חשיבה על ערך לגולש.
לפעמיים קורה שבעל אתר מסוים שוכר מקדם אתרים שבונה אתרים קטנים יותר ולא איכותיים על מנת לקדם את האתר הראשי, ובעל האתר בכלל לא יודע שיש לאתר שלו עוד "קרובי משפחה"…
לכן, ההמלצה היא לא רק להסתכל בדו"ח שמראה מאיפה האתר שלכם מקבל קישורים, אלא גם לבדוק שהתכנים בקישורים האלו עומדים בקריטריונים המינימליים של גוגל ובהמלצות הבאות. למדריך מלא ומקיף על פרמטרים של קישורים.
עדכון פנדה ושכפול תוכן
כאשר מדברים על שכפול תוכן, בדרך כלל חושבים על אתרים אחרים שמעתיקים מאתנו, אבל הרבה פעמיים מדובר בדפים שונים בתוך האתר שלנו. לדוגמה, אם יש לנו טקסט ארוך שמופיע בחלק קבוע בתחתית של האתר, מדובר בשכפול תוכן לכל דבר ועניין. אפילו ארכיונים בבלוגים עשויים להוות שכפול תוכן אם הם כוללים את הטקסט המלא של כל פוסט.
לכן, חשוב לשים לב לתבניות טקסט שחוזרות על עצמן ובמידת הצורך לצמצם אותן למינימום או לבצע את השינויים הדרושים במערכת ניהול התוכן.
אם באמת מדובר בטקסט שיושב באתר חיצוני, הכי פשוט לפנות לבעל האתר ולבקש לשנות או להוריד את התוכן, או לכל הפחות לתת לכם קרדיט עם קישור מפנה.
כמובן שפנייה כזו לא תמיד תעזור אם מי שהעתיק את התוכן עשה את זה בזדון ושם עליכם ז*ן, במקרה כזה אפשר לעשות כמה דברים, תלוי כמה זמן פנוי ועצבים יש לכם:
- לאיים בתביעה
- להחליף את התוכן אצלכם באתר
- לשלוח מכתב אזהרה מעורך דין – במקרים רבים עושה את העבודה
כלים שימושיים לבדיקת שכפולי תוכן באתר ומחוצה לו:
- Copyscape (יש לו גרסת פרימיום בה ניתן לבדוק במכה מספר עמודים באתר)
- Siteliner– נועד לבדיקת שכפול תוכן באתר עצמו
- להסבר מלא על איתור תוכן משוכפל ודרכי מניעה – היכנסו למדריך על תוכן משוכפל.
עדכון פנדה ושימוש תגיות
תגיות הן לא דבר חדש, אבל בשנים האחרונות הן הפכו להיות סוג של מטרד בגרסה המודרנית שלהן, ה – Hashtags.
בהיבט של אתרי אינטרנט, הרבה מאוד אנשים אוהבים לתייג עמודים או מאמרים באתר שלהם בתגיות זהות או כמעט זהות, למשל, "מיקרוסופט" וגם – "Microsoft". התוצאה היא שהם יוצרים עמודי תגיות זהים לחלוטין בלי שהם מודעים להשלכות של זה מבחינת SEO.
רוצה לחדד – אין בעיה עם תגיות באופן כללי, אבל כמו כל דבר בחיים – יש לעשות בהן שימוש חכם ומידתי. אתר עם 40 מאמרים ו200 תגיות זה פרופורציה רעה מאד של תוכן רזה מול תוכן איכותי – וזה בדיוק מסוג הדברים שעדכון פנדה נלחם נגדם.
אצלי באתר למשל, אין הרבה תגיות, ובאלו שכן קיימות אני משתדל להכניס תיאור ייחודי כלשהו על מנת שגוגל יזהה שיש פה עמוד עם ערך מוסף, ולא סתם אוסף מאמרים שכבר קיימים באזורים אחרים באתר.
הנה דוגמא לתגית שבה הכנסתי מלל ייחודי.
וכן, אני יודע שיש לי עוד עבודה בנושא וטרם ביצעתי זאת לכל התגיות באתר.
אגב, אותו חוק תקף בדיוק גם לעמודי קטגוריות. בקטגוריות אצלי באתר יותר השקעתי ורובן כן מכילות טקסטים יחודיים – לדוגמא הקטגוריה הזו על שיווק באינטרנט.
מלבד העצה לא להגזים עם תגיות, בהרבה מקרים ניתן לאחד תגיות וצמצמם את הכמות שלהן משמעותית. אם נחזור לדוגמא ממקודם – אין צורך לייצר תגית גם על מייקרוסופט וגם על Microsoft – אפשר שהן יהיו תחת אותה תגית, ואז לבצע אופטימיזציה ל-2 הביטויים (אנגלית + עברית) ברמת הטייטל, דיסקריפשן ןכן הטקטס שיופיע בעמוד התגית.
עמודים רזים ואתרי מסחר אלקטרוני
בטח כבר הבנתם עד עכשיו שעמודים רזים הם עמודים שאין בהם כמעט תוכן. זהו מצב מאוד נפוץ באתרים כמו אתרי קניות בהם יש עמודי מוצרים עם תיאור קצר של כמה שורות או מידע מאוד מצומצם שמגיע מהיצרן ויכול להוות בעצמו תוכן משוכפל בגלל שאתרים אחרים משתמשים בדיוק באותו תיאור.
במקרים בהם מדובר בעמודים שנוצרו בטעות או רצינו לכתוב אותם ולא מצאנו את הזמן, הכי טוב למחוק אותם וזהו (ורצוי לבצע הפניה לעמוד הכי קרוב באתר) במידה ומדובר בעמודים שיש להם חלק אינטגרלי באתר, זה כבר נהיה יותר מסובך, אבל בהחלט יש כמה דברים שאפשר לעשות, למשל:
- לאחד כמה גרסאות של אותו המוצר (צבעים ומידות שונות) לדף אחד עם דרך יותר חכמה להציג הבדלים ברמת צבע/מידות בלי לייצר URL נפרד לכל אחת מהגרסאות.
- להודיע לגוגל מהי הגרסה המועדפת בעמודי קטלוגים או רשימות של מוצרים (ניתן לעשות זאת דרך תגים מיוחדים, תגית קנוניקל או בקונסולת החיפוש של גוגל).
- לתת מקום לגולשים להביע את דעתם על התוכן של העמוד – זה אמנם דורש יותר פיקוח ואנחנו לא רוצים ערמה של טוקבקים מתלהמים, אבל יכול להיות שווה את הזמן.
- בעמודי קטגוריות ראשיות אפשר להוסיף טיפים או תיאורים ארוכים יותר ולקשר לעמודי מאמרים הרלוונטיים לאותה הקטגוריה.
עמודים רזים – לא רק באתרי מסחר
מן הסתם תוכן רזה ועמודים דלים זאת לא תופעה של אתרי איקומרס בלבד. תוכן רזה יכול להתרחש בכל סוג של אתר וכדאי להימנע ממנו או לפחות לצמצם את הנוכחות שלו עד כמה שאפשר (בעיקר באתרים שהמהות שלהם היא תוכן כמו בלוגים, אתרי חדשות וכו').
דרך מצוינת לאתר תוכן כזה היא באמצעות Screaming Frog, הכלי האגדי בעל אלפי השימושים.
כל מה שצריך לעשות זה להריץ סריקה על האתר המבוקש, ואז בלשונית הראשונה (Internal) לחפש את הטאב שנקרא Word Count, למיין את העמודים בסדר יורד ולזהות מהם העמודים הכי רזים אצלנו באתר.
חשוב לציין שמספר המילים המצוין שם מתייחס לכל המילים שהזחלן מוצא בעמוד, כולל כל האלמנטים השונים שבו – תפריט צד, תוכן בפוטר וכו'. לכן, גם אם יש 700 מילים בעמוד זה לא אומר שהוא מלא בתוכן – יש לבחון כל מקרה לגופו ולהבין מהו ה Baseline של האתר הספציפי (כלומר המינימום מילים פר עמוד, גם הוא ריק מתוכן) ולדאוג שיהיה לו ערך מוסף שהוא לכל הפחות פי 2 תוכן ממה מהBaseline-.
מסייג ואומר שזה לא כלל ברזל ולא שחור ולבן ולא נכון לכל אתר (וכמובן שיש עוד מאות פרמטרים בדירוג שנלקחים בחשבון), אבל משהו בהחלט יכול לעזור לאתר להיות חסין ואף להנות מעדכון פנדה בקטע חיובי.
עמודים שמיועדים בעיקר לקידום ודחיסת מילות מפתח
גם כאן מדובר בעמודים רזים, אבל כאלו שנוצרו נטו לצרכי קידום על ידי חברת קידום האתרים. בעגה המקצועית הם נקראים דפי סף או Doorway Pages. הכותרת של העמוד, התיאור והטקסט שלו בדרך כלל כוללים שימוש חוזר ומוגזם במילות המפתח ולכן הטקסט עשוי להיות או מאוד קצר או באיכות נמוכה (כמה פעמיים אפשר לחזור על הביטוי "חשמלאי בתל אביב" באותו עמוד?).
העצה הכי טובה היא לנסות ולאחד מילות מפתח דומות או קרובות אחת לשנייה ולשתול כל מיני גרסאות שלהן לאורך המאמר. היום כבר ידוע שגוגל יכול לנתח שפה טבעית ולאתר סמנטיקה (קשר) בין מילות מפתח גם אם הן לא מאותו שורש או משפחה… (טכניקה הידועה גם בשם LSI). נכון שבעברית יש לו עוד כברת דרך אבל בהחלט ניתן לראות ניצנים של זה בשנים האחרונות וכנראה שזה יילך ויתגבר בהמשך (בחו"ל זה כבר עובד מצוין).
בצורה זו יש הרבה יותר מרחב תמרון וגם קל יותר לעדכן את העמודים במידה וצריך לשנות פוקוס (במקום כמה מאות עמודים יש בדרך כלל כמה עשרות).
מיקום הטקסט בעמוד
עוד טעות נפוצה היא למלא את האתר בפרסומות ולדחוף את התוכן למטה. זו פרקטיקה שאפשר למצוא באתרים שהמטרה שלהם היא להזרים תנועה לאתרים אחרים (לדוגמה, אתרי שותפים) או אתרים שמרוויחים כסף מהפרסומות עצמן.
קודם כל, לא כל טקסט שמכיל קישורים לאתרי שותפים חייב להיות טקסט באיכות נמוכה ולמעשה אם כוללים בו יחסית מעט קישורים, הם בולטים יותר. דבר שני, אם רוצים למקם באנרים או תמונות, אפשר לשתול אותן בצדדים או בסוף הטקסט, היכן שאחוזי ההמרה הם גבוהים יותר (יש יותר סיכוי שארצה לקנות מוצר אם קראתי עליו פסקה שלמה מאשר אם ראיתי אותו בפעם הראשונה בתוך באנר מעצבן…). למידע נוסף וטיפים בהקשר הזה ניתן לקרוא על פרסומות אדסנס באתר.
להיזהר מתוכן נחבא
מבחינה רשמית, לגוגל אין בעיה עם תוכן מוסתר, כל עוד ברור שיש דרך לראות אותו (לדוגמה, הוא לא בצבע של הרקע והוא לא באותיות קטנות במיוחד). גוגל הצהירו בכמה הזדמנויות שאלמנטים שדורשים פעולה כלשהו של הגולש על מנת לראות אותם (למשל אפקט של "אקורדיון", טאבים וכו') אוטומטית מקבלים פחות משקל – כי כנראה יש סיבה טובה לבעל האתר להסתיר אותם. זה לא אומר שגוגל לא יסרוק ולא יתחשב בהם, אבל אם הם מוסתרים בברירת מחדל הם אוטומטית יתרמו פחות.
יחד עם זאת, יש מקרים בהם מדובר באילוצים טכניים ועיצוביים וזה כבר נתון לפרשנות של האלגוריתם. כך או כך – אם יש תוכן שהוא קריטי לגולש, לא כדאי להסתיר אותו בשום צורה.
תוכן גולשים
הזכרתי מקודם את הנושא של תוכן גולשים, אבל חשוב להדגיש שתוכן גולשים יכול להופיע במגוון גדול מאוד של אתרים ולא רק באתרי קניות: לדוגמה, בפורומים, ברשתות חברתיות וכמובן באתרי חדשות ובלוגים.
חלק גדול מהתוכן של הגולשים יכול להיות ספאם שמיועד להוביל לאתרים אחרים בשביל תנועה או קידום אתרים. לדוגמא – תגובות סתמיות במאמרים כמו "אחלה מאמר!" עם קישור בסוף, תגובות ספאמיות בפורומים (בארץ רואים את זה די הרבה), תגובות שליליות במטרה להסב נזק תדמיתי ועוד.
גם אם התוכן נכתב ישירות בקוד של העמוד וגם אם מדובר באפליקציה חיצונית (Disqus או תגובות פייסבוק שגוגל סורק בלי בעיה), אין ברירה, אלא לבצע בקרה על התכנים שהגולשים מעלים. כך הגולשים האחרים יידעו שיש להם מקום בטוח לדבר בו והם לא צריכים לחשוש להביע את דעתם.
חוק פארטו / העשרים – שמונים (20/80)
בסופו של דבר, למרות כל הכוונות הטובות שלנו, יש עמודים שיהיה בהם פחות טקסט מאשר בעמודים אחרים. לדוגמה, עמודי רישום לאתר או עמודים שיש להם עמודי בנים. היחס הרצוי הוא לכל הפחות 20/80 לטובת העמודים המלאים יותר בתוכן.
לסיכום
עדכון פנדה הינו אחד המשמעותיים ביותר בגוגל שכדאי להכיר. על מנת לאמל"ק לכם, נסכם זאת כך:
דברים בהם נלחם עדכון "פנדה":
- תוכן משוכפל
- תוכן ברמה ירודה
- עמודים רזים
- דחיסת מילות מפתח
- חווית משתמש לא טובה (בעיקר בהקשר של תוכן)
איך להימנע מפגיעה עקב עדכון פנדה:
- לכתוב תוכן בחלוקה כזו: 90% לגולשים, 10% לגוגל
- לחסום מהאינדקס עמודים רזים/מיותרים/ללא ערך/שלא מביאים טראפיק
- להשקיע בתוכן כמה שיותר – עדיף איכות על כמות באופן משמעותי
- לבדוק מדי פעם שכפולי תוכן
- לשפר תכנים לא טובים
יש לכם תובנות נוספות על העדכון? שתפו בתגובות 🙂
מדריכים נוספים שכדאי לבדוק בהקשר הזה:
- אופטימיזציה לעמודי ארכיון
- 14 סוגי תוכן לאתר שאפשר לייצר
- מהו תוכן איכותי
- מהו תוכן רזה ואיך להימנע ממנו
- תוכן ירוק עד: מה זה ואיך עושים בזה שימוש נכון