הנושא של היררכית של אתרים היא וותיקה כמעט כמו מנועי החיפוש.
ברגע שאתרי אינטרנט החלו להיות מורכבים יחסית ולכלול יותר מעשר או עשרים עמודים, היה צורך להתחיל לסדר את המידע באתר באופן נוח יותר לגולשים. בתור מקדם אתרים, אני נשאל רבות על היררכיה של אתר במסגרת התהליך או בכלל למטרות ייעוץ.
ההתפתחות של תחום ה-UX והעובדה שגוגל בעצמו נעשה פחות סבלני לגבי אתרים שמסודרים גרוע, הובילה לכך שהיום היררכיה של אתרים או מבנה אתר אינטרנט היא אחד הנושאים החשובים ביותר כשמדברים על On Page בתהליך קידום אתרים.
מבנה אתרים: למה שנרצה לשים דגש גדול כל כך על היררכיה?
- היררכיה של אתר עוזרת לגוגל להבין את המבנה הפנימי של האתר ולכן לתת קדימות בדירוג של עמודים מסוימים. לדוגמה, אתם לא רוצים שהדף "בגדים נשים להיריון" יהיה מדורג על הביטוי הכללי "בגדי נשים" (וזה גם יהיה מאד קשה לביצוע)
- היא עוזרת לגולש להבין איפה הוא נמצא באתר. אם ניקח את הדוגמה הקודמת, הגולש (או במקרה הזה גולשת) לא אמורה להתחיל לחפש בגדי היריון בין כל הבגדים לנשים. פירורי לחם (Breadcrumbs) למשל, היא חלק בלתי נפרד מהיררכיה של אתר.
- היא גם עוזרת גם לנו כאשר אנחנו רוצים להוסיף או להסיר תכנים מהאתר. למשל, בטח כבר יצא לכם לעבוד על אתרים עם קטגוריות ותגיות מבלבלות וכפולות שהקשו עליכם למצוא את ההתאמה הטובה ביותר.
למידע נוסף על פירורי לחם וחשיבותם לקידום:
מבנה אתרי אינטרנט: היררכיה היא מצב נזיל
אבל קודם כל אני רוצה לדבר על הנחה מקדימה מוטעית: ההיררכיה של אתר לא נקבעת רק על פי האופן בו הוא נבנה על ידי חברת בניית האתרים ויצא מחוץ לסביבת הפיתוח, אלא גם על פי השינויים שהוא עובד מאוחר יותר באופן דיניאמי.
לדוגמה:
- הוספה של עמודים
- הוספה של תגיות וקטגוריות
- סידור מחדש של תפריטים
- אי אחידות במבנה ה-URL של עמודים חדשים שאתם יוצרים
- ועוד…
יש כמובן גם מצבים בהם ההיררכיה פשוט לא תוכננה כפי שצריך מלכתחילה בגלל אפיון שגוי, אבל היום הם אולי דווקא היותר נדירים בגלל המודעות הגבוהה לעניין.
אני אתן אנלוגיה קלאסית: חשבו על סידור ארון הבגדים שלכם במעבר העונות. כל עוד אתם לא פדנטים בהגזמה בסידור מחדש של הארון שלכם כל יומיים, סביר להניח שלקראת העונה הבאה תגלו שהסידור שביצעתם לא החזיק מעמד מכיוון שיש בגדים שמתאימים לכמה עונות ושיניתם את המיקום שלהם, לא הקפדתם על שמירת הסידור אחרי ששמתם בגדים נקיים שכיבסתם וכו'.
לכן, גם אם אתם סבורים שהיררכיה באתר שלכם מצוינת, צריך לעשות לה בדיקה תקופתית ולא לצאת מנקודת הנחה שאתם תמיד שומרים עליה כפי שצריך.
מבנה נכון של אתר אינטרנט מתחיל עם תפריטים
מבנה נכון של אתר אינטרנט חייב לכלול עבודה נכונה עם תפריטי ניווט (Navigation Menus). אז נתחיל דווקא עם התפריטים שמהווים את ההיררכיה הוויזואלית אותה הגולש רואה. ברוב האתרים יש מספר פריטים מצומצם יחסית בתפריט הראשי וכל פריט מהווה קטגוריה נפרדת.
מנגד, יש עמודים מיוחדים כמו למשל עמודי צור קשר או עמודי אודות שמקושרים מתוך העמוד הראשי ולמעשה לא מהווים קטגוריה בפני עצמה.
מבחינה היררכית זה בסדר מכיוון שהם עדיין יושבים תחת האתר הראשי. כאן חשוב מאוד להקפיד שיהיה ברור שאלו עמודים ולא קטגוריות. לדוגמה, רוב האנשים לא יחשבו ש"אודות" או "מבצעים" אלו קטגוריות.
דבר נוסף בנוגע לתפריטים: אם הם נפתחים לקטגוריות כשעוברים עליהם עם העכבר, אל תתנו להם להתארך יותר מהגלילה (Above the Fold). במקרה ויש לכם יותר מדי פריטי משנה, שימו אותם בתפריט צדדי.
על מנת לראות את הפוטנציאל האורגני ותוך כמה זמן נכפיל לך את ההכנסות
ניתן לחייג למספר 052-9095200 או למלא את הטופס:
רמה היררכית מרבית
כשאנחנו מדברים על רמה היררכית מרבית אנחנו בדרך כלל מדברים על המרחק מדף הבית או מספר ההקלות שנדרשות משם כדי להגיע לעמוד מסוים.
הרמה ההיררכית המקסימלית שמומלצת היא 4. במילים אחרות, דף שצריך יותר משלוש הקלקות כדי להגיע אליו מתחיל להיות בעייתי.
ניתן להנגיש כמה שיותר עמודים במרחק 2-3 קליקים מדף הבית על ידי יישום הדברים הבאים:
- תיוג ושיוך נכון של המאמרים באתר לקטגוריות ותגיות רלוונטיות
- קישור כל הקטגוריות מהניווט באתר (ראשי או משני, פחות קריטי)
- עבודה רבה, עקבית ונכונה עם קישורים פנימיים, שמחזקת את העמודים ועוזרת לגוגל למצוא ולהבין את יחסי הגומלין בין העמודים באתר)
אם בא לכם להתעמק יותר בקישורים פנימיים, אני מסביר על כך בסרטון הבא:
שמירה על מבנה מסודר ב-URL
יש ויכוח עד כמה חלוקה לספריות ב-URL משפיעה על הביצועים.
אבל אם התחלתם לחלק את הדפים לאתר לספריות משנה (אני לא מדבר על ספרייה שהיא למעשה חלק נפרד לחלוטין מהאתר ומוגדרת בשרת), חשוב שתשמרו על רצף.
למשל, אם פוסט בבלוג נראה ככה: blog/postname/, אלא תשימו פוסט אחר בלי הספריה blog לפניו.
עוד אפשרות היא לבצע חלוקה באמצעות סימן כמו קו מפריד (-) באופן דומה למה שאנחנו עושים בדרך כלל עם ה-Title. הבעיה כאן היא שלפעמיים אנחנו עשויים ליצור URLים ארוכים מדי וזה סתם מסורבל.
וכמובן שאני לא ממליץ על שימוש בעברית, למרות שזה לא בהכרח קשור להיררכיה.
Title
חלוקה היררכית בתוך ה-Title בדרך כלל מבוססת על מקפים. זו למשל ברירת המחדל של Yoast, שם מופיעה קודם כל כותרת הפוסט / דף / קטגוריה / תגית, אחר כך מספר העמוד (אם יש יותר מאחד), לאחר מכן קו מפריד ולאחר מכן שם האתר.
העניין הוא שגם כאן אפשר מהר מאוד להגיע ל-Title ארוך מדי ולא בהכרח מושך. מה שבעצם יכול להקטין את ה-CTR. אם אין בו לפחות מילת מפתח אחת, הוא גם יכול לפגוע בדירוג של העמוד.
לכן, אם אתם לא מעלים עשרות עמודים ביום כמו באתרים של חנויות וירטואליות, אני ממליץ מאוד לחשוב קודם כל על SEO ו-CTR ורק לאחר מכן על היררכיה.
פירורי לחם
מבחינת גוגל, פירורי לחם הם מראה להיררכיה שלכם ולכן אני ממליץ בכל מקרה להשתמש בהם גם אם עד כה עברתם על כל הצעדים וביצעתם את רובם, במיוחד אם ההיררכיה שלכם מורכבת. הם עוזרים לא רק לגוגל להבין את ההיררכיה, אלא גם לאותם גולשים שלא נחתו ישירות בדף הראשי.
כפילות מוגזמת של קטגוריות ותגיות בעמודים אינפורמטיביים
אם יש לכם אתר שמבוסס על הרבה עמודי תוכן אינפורמטיביים כגון בלוג או אתר חדשות, יכול מאוד להיות שבמשך הזמן נוצרה לכם אינפלציה של תגיות או קטגוריות (בוורדפרס למשל כל הקטגוריות בדרך כלל נשפכות לתפריט משני בתבנית).
בהתחלה זה אולי נראה נחמד שאפשר לקשר כל עמוד לכמה קטגוריות או תגיות, אבל בהמשך אתם עלולים ליצור יותר מדי מהן. תגיות כפולות עם אותה משמעות בדיוק יכולה גם להוביל לכפילות תוכן (למשל, תגית של SEO ותגית של "קידום אתרים").
בקיצור, ממליץ מאוד להיזהר עם זה, אתם בטח לא צריכים יותר מעשר קטגוריות בסך הכול ויותר מחמש תגיות לכל דף. כל כמה חודשים רצוי לעבור גם על כל התגיות ולראות איפה יש פחות משניים – שלושה פריטים לכל תגית. היזהרו גם משיוך של עמוד בודד ליותר מדי תגיות. הן מיועדות גם לגולש ולא רק לקידום של 100 מילות מפתח.
בהקשר זה ממליץ גם לעבור על המדריך שלי להסרת עמודי זבל באתר.
אני מסביר על כך גם בוידאו הבא:
קישורים פנימיים
קישורים פנימיים, אותם הזכרתי מקודם, מסוגלים לרמוז לגוגל על קשרים בין עמודים שלא באמצעות היררכיה קלאסית ואולי אפילו בניגוד אליה.
אפשר לעשות זאת דרך רשימת קישורים מומלצים או דרך קישורים מתוך הטקסט. אני מעדיף דווקא קישורים מתוך הטקסט מהסיבה הפשוטה שאפשר להשתמש במילות מפתח ולא יוצרים קישור אחד ארוך.
ניקח לדוגמא מאמר שנועד לקדם את הביטוי "קידום אתרים קטנים".
המאמר הזה משויך רק לבלוג, אבל הוא קשור לשירותי קידום האתרים שאנחנו נותנים.
במקרה הזה נרצה לקשר מתוך המאמר הזה לעמוד השירותים שאנחנו נותנים. כך בעצם אנחנו לא רק מחזקים את ההיררכיה, אלא גם מעבירים Link Juice שאולי מגיע גם מקישורים חיצוניים למאמר.
לפעמים אפשר להשתמש בקישורים פנימיים גם כדי לחזק היררכיה קיימת.
למשל, יכול להיות שיש לנו שירות של "קידום אתרים קטנים" שהוא עמוד קבוע בתוך "קידום אתרים". המטרה שלנו היא שגולש שנכנס לתוך השירות הזה יוכל לקרוא גם על השירות הכללי של "קידום אתרים" שאנחנו נותנים. לכן יש כאן מקום להכניס קישור פנימי מהדף הזה לדף השירותים שמעליו וכך לקצר לו את הדרך.
בגדול, בכל הקשור לקישורים פנימיים אני ממליץ על "מודל ויקיפדיה" – אם עברתם על ערך של ויקיפדיה לאחרונה, בטח שמתם לב שכל מילה שלישית בערך זה קישור לערך נוסף. זאת אחת הסיבות שויקידפיה זה אתר כל כך חזק וסמכותי בגוגל.
מצד שני – לא צריך להגזים עם זה ולחרב את חווית המשתמשים שלכם. תנו קישורים פנימיים מתי שבאמת זה עוזר ונותן ערך לגולשים.
למידע נוסף – 8 סיבות להשתמש בקישורים פנימיים.
מפות אתר והיררכיה
לכאורה אין קשר בין מפות אתר להיררכיה, שהרי מפות האתר כוללות רשימה פשוטה של כל העמודים בלי להבדיל ביניהם, אך יש שני פרמטרים ספציפיים שחשוב להתרכז בהם: תדירות העדכונים של הדף והעדיפות שלו.
שני אלו רומזים למנועי החיפוש לאילו URLים לתת עדיפות מבחינת הסריקה כאשר תקציב הזחילה מוגבל (לרוב גוגל לא יסרוק את כל האתר בכל ביקור).
העניין הוא שברוב הכלים שיוצרים מפות אתר לא ניתן לשנות את ההגדרות האלו לקבוצות של דפים, כך שתצטרכו לעשות זאת ידנית לעמודים הכי חשובים באתר או לקבוע את זה בסקריפט שמשנה את הקובץ באופן דינמי. יש אומנם תוספים שמנסים לחשב את העדיפות על פי רמזים לרמת הפעילות בדף כגון מספר התגובות, אבל אין כאן קשר אמיתי להיררכיה.
היררכיה של תכנים בשיטת ה-Silo
מבנה סיילו או Silo נועד להעניק לאתר מבנה של תוכן בשיטת האשכולות (Clusters) בו תחת כל נושא ראשי יש מספר נושאים משניים שקשורים אליו. את מבנה ה-Silo אנחנו מתכננים לאחר מחקר מילות מפתח מפורט.
סידור הנושאים באתר במבנה הזה מעניק לנו שני יתרונות:
- הוא הגיוני יותר מבחינת הגולש
- הוא מחזק את ההיררכיה בין מילות המפתח בתוך האתר
לדוגמה, אם האתר שלנו הוא פורטל רכבים, נצפה שתחת "מוסכים" יהיה לנו דף של "מוסכים בצפון" ולא "חשמלאי רכב בצפון".
מבנה ה-Silo בדרך כלל משפיע באופן ישיר על שמות הפריטים בתפריטים (טקסט הקישור / אנקור טקסט) ולכן הוא מונע שימוש יתר במילות מפתח מכיוון שאנחנו לא רוצים ליצור אשכולות ענק.
האם תמיד כדאי להשתמש בשיטת ה-Silo?
התשובה היא שלא בהכרח: אם יש לכם אתר מצומצם יחסית עם כמה עשרות דפים לכל היותר, זהו המבנה הרצוי ביותר.
מנגד, אם יש לכם למשל חנות וירטואלית או אתר חדשות בהם יש לעיתים אפשרות לשייך דף ברמה נמוכה לכמה קטגוריות, מבנה Silo לא תמיד יתאים מכיוון שהוא מגביל אתכם להיררכיה שבה כל פריט שייך רק לאשכול אחד והוא למעשה כלוא בתוכו.
לסיכום
יצירת היררכיה אולי נחשבת לעבודה השחורה של יצירת אתר ותחזוקה שלו, אבל אי אפשר להפריז בחשיבות שלה ולכן אין בררה אלא ללכלך את הידיים. גם אם אתם לא יכולים לבצע את כל ההמלצות כאן, עדיף לבצע לפחות את החשובות ביותר: בניית תפריטים על פי מילות מפתח, מניעת הצפה של האתר בתגיות, יצירת מפת אתר ושימוש בקישורים פנימיים.
