ככל שהטכנולוגיה מתקדמת ונגישה לכל, התופעות של לשון הרע באינטרנט (או ספציפית לשון הרע בגוגל) הולכות ונהיות נפוצות יותר.
אין כמעט עסק, חברה (גדולה כקטנה), נבחר ציבור או בעל מקצוע שלא ספגו בשלב כזה או אחר פרסום מכפיש.
אין כמעט אדם בישראל שלא עבר "שיימינג" או פרסום שלילי – לעיתים בהיקפים קטנים של פרסום מכפיש בקבוצת הווטסאפ של דיירי הבניין; לעיתים במקום העבודה; לעיתים – בהיקפים גדולים של פוסט ששורשר, ובמקרים משמעותיים יותר – בקמפיין השמצות או בדיבה בערוץ טלוויזיה או בפוסט משמיץ בדף פייסבוק פופולרי במיוחד.
מהו לשון הרע באינטרנט ואיך מתמודדים איתו?
המאמר נכתב על ידי עורך דין שלומי וינברג, מהמובילים בארץ בתחום של לשון הרע, תביעת דיבה ועוד.
לשון הרע באינטרנ, או פרסומים משמיצים למיניהם יכולים כאמור להופיע בתצורות שונות – בשיתופים, בפרסומים עצמאיים ("פוסטים"), בתגובות, בתיוגים, במסנג'ר, בדרוגים שליליים בחוות דעת בגוגל, בפייסבוק, באפליקציית "איזי" ועוד ועוד.
טוויטר, פיסבוק, אינסטגרם, ווטסאפ, טלגרם, סיגנל, מיילים, פורומים, ערוצי טלוויזיה ורדיו, שיחות טלפונים, מסרונים (סמסים) – כולם עלולים להוות פלטפורמות להכפשות.
הדיבה זולגת לכל זירה, ומידת הפגיעה של פרסום מכפיש עלולה, כידוע, להסב נזק בלתי הפיך למושא הפרסום.
כיוון שעיקר תעבורת המידע מועברת במרחב הקיברנטי, גם עיקר ההכפשות מקורן במרחב המקוון – בעולם האינטרנט.
והשאלה – כאשר נתקלים בפרסום מכפיש באינטרנט. מה עושים?
כשמדברים על לשון הרע בגוגל, חשוב להבין. הזמן הינו שחקן מכריע.
בטווח המיידי – מה עושים?
אם נתקלתם בפרסום מכפיש המהווה פרסום לשון הרע עליכם או בעסקכם כזה הפוגע בפרטיותכם – בין אם בחייכם הפרטיים ובין אם בחיי העסק שבבעלותכם, הדבר הראשון הוא המהירות.
כדאי לפעול מהר.
לעיתים הדרך הנכונה עם לשון הרע בגוגל או בפייסבוק היא לרוץ לבית המשפט בבקשה לצו עשה דחוף להסרת הפרסום.
על מנת לראות את הפוטנציאל האורגני ותוך כמה זמן נכפיל לך את ההכנסות
ניתן לחייג למספר 052-9095200 או למלא את הטופס:
הדרך הזו שמורה למקרים נדירים הפחות נפוצים, שבהם ברור לחלוטין שלמפרסם אין, למעשה, כל טענת הגנה.
הדרך הזו מתאימה למקרים שבהם ברור לחלוטין שהמפרסם המציא דברים שלא היו ולא נבראו.
במקרה כזה, יש להגיש את הבקשה לצו תוך זמן קצר בד בבד עם הגשת תביעה (בדרך כלל הכוללת סעד כספי) לבית המשפט.
היתרון בצו זמני – הוא הפתרון המהיר ביותר. תוך שעות ספורות ניתן להגיש את התביעה, והחלטה על הסרת הפרסום יכולה להתקבל כבר ביום למחרת.
לחלופין, אם מדובר באדם שניתן "לדבר על לבו" – לעיתים מומלץ לשלוח מכתב התראה מהיר, שיסביר למפרסם את משמעויות הדיבה שפרסם, ולאפשר לו "לסגת" מהפרסום המכפיש.
לשון הרע באינטרנט: התמודדות עם פרסום לשון הרע במקרים קשים
אבל, כאמור, אם אתם מניחים שמדובר באדם עיקש, שיתעקש לנהל הליך משפטי, ויסרב להסיר את הפרסום גם לאחר התראה, כדאי פשוט לוותר על השלב הזה ולהתקדם לשלב הבא.
אם מדובר בפרסום שקרי או בביקורת שלילית בגוגל, בפייסבוק או בכל פורום אחר (לרבות במסגרת דף בקבוצה) – ניתן במקביל לפנות באמצעות עורך דין לפלטפורמות אלו או לאדמיניסטרטורים של הקבוצה, ולהתריע בהם (עדיף באמצעות עורך דין) בדבר פרסום הדיבה.
העדר הסרה של הפרסום המכפיש עלול לעלות להם בפיצוי כספי, שכן בהתאם לנוהל הודעה והסרה שהשתרש בפסיקה בישראל, בהעדר הסרה לאחר פנייה מפורשות, הם הופכים למעוול בצוותא. ובקיצור: נושאים באחריות ביחד ולחוד ביחס להכפשה וניתן להיפרע מהם כספית.
תביעה על פרסום דיבה / לשון הרע
להגשת תביעת לשון הרע יש מספר יתרונות.
המרכזי שבהם הוא הפיצוי הכספי, וכמובן הרתעת המעוול מלהמשיך ולפרסם דיבה פוגענית נגדכם.
כדי להצליח בתביעה יש לאסוף את כל החומר האפשרי, לבסס את האחריות של המפרסם (במקרים שבהם זהות המפרסם אינה חד משמעית), לרבות עדויות (כתובות, מצולמות, מוקלטות ומקוונות) – ולרבות גביית תצהירים מתאימים במידת הצורך.
יש להכין כתב תביעה "מהודק", תמציתי ואיכותי, שיבהיר את חומרת הפגיעה, את הקפה, את מערכת היחסים שבינך לבין המפרסם ואת הסיבה המשוערת לפגיעה בך (כוונת הזדון), ולפרט את הסעדים אותם אתה דורש (סעד כספי, הסרת הפרסומים המכפישים, צו להמשך איסור הכפשות, פרסום הודעת הכחשה וכו').
גובה האגרה שתשלם ייגזר מגובה הסעד הכספי.
תביעת לשון הרע: ההליך עצמו
לאחר המצאת כתב התביעה לידי הנתבע, יוגש כתב הגנה ע"י הנתבע.
ייתכן שהנתבע יודה בפרסומים. ייתכן שיטען להגנות שונות מכוח החוק.
כתבי הטענות גודרים את המחלוקת בין הצדדים, ובסמוך לאחר הגשת כתב ההגנה, יש לבצע "הערכה מחודשת" לגבי מידת החוזק של ההגנה.
לאחר מכן, ייערכו הליכים מקדמיים בין הצדדים, תיפגשו לישיבת מהו"ת (בתיקים מעל 75,000; בקרוב מעל 40,000 ₪) וההליך יתחיל לרוץ לעדויות.
השלב הבא יהיה דיון מקדמי בבית המשפט שבו תקבלו מושג על המחכה לכם, יוגשו עדויות (בכתב או בעל פה), וייערכו דיוני הוכחות (לא ממש כמו שרואים בסדרות הטלוויזיה המיתיות; אבל עדיין מעניין) – שהם שלבי חקירות העדים.
לסיום יוגשו סיכומים או שיושמעו בעל פה, ויינתן פסק דין מפורט.
לבחירת סוג ההליך – תביעה בסדר דין מהיר, תביעה רגילה, ועוד – חשיבות רבה להצלחת התוצאה, ויש חשיבות "לתפור" חליפה מתאימה לכל הליך – לפי סוג המפרסם, סוג הדיבה והמטרות.
פרסום לשון הרע באינטרנט – עשה ואל תעשה
- עדיף לא לפנות למפרסם (לא באופן ישיר ולא באמצעות אחרים) טרם התייעצת עם עורך דין.
- עדיף לא להציע למפרסם סכום כסף כדי שיסיר את הפרסום המכפיש – זה מתכון בדרך כלל לסחיטה.
- עדיף לא להמתין זמן רב (הכל יחסי – לעיתים מספר שבועות וחודשים – הם לא זמן רב) – עם הפנייה לבית המשפט – כל מקרה לגופו. יש גם מקרים שעדיף להניח לפרסום ולא להגיש תביעה אשר "תעורר" את כל העניין מחדש. תלוי בחומרת הפרסום, במיקומו בגוגל או במעמדו של מושא הפרסום ושל המפרסם (לא דומה פרסום בדף מוכר לפרסום בפורום נידח וכו; הבנתם את הרעיון).
- לא תמיד נכון לשלוח מכתב התראה – כאמור, כל מקרה לגופו. יש מקרים שמכתב התראה רק מזיק.
- לא תמיד נכון לפנות בצו זמני ודחוף להסרת הפרסום – למעשה, בדרך כלל זהו צעד ששמור למקרים מאוד ספציפיים ומובהקים, או במקרים ש"אין מה להפסיד".
- עדיף לא להגיש תביעה בסכום מוגזם, אלא אם הפגיעה באמת עצומה- לבתי המשפט יש "אלרגיה" לתביעות בסכום גבוה, ובמקרים כאלו גם תעלה בדרך כלל טענה כי מדובר ב"תביעת השתקה" (ביטוי שעושים בו שימוש יותר מדי פעמים, גם כשאין לכך כל קשר עם המקרה).
- עדיף בכתב התביעה לא להתלהם ולא להתפלמס – לכתוב קצר, מהודק, ברור ולא פומפוזי. מה שיותר קצר – יותר טוב.
- ולגבי ניהול ההליך -לנסות ככל הניתן להתאים את ההליך לשופט וכמובן לצד שכנגד.
- ואחרון חביב – אסטרטגיה. עורך דין הוא גם אסטרטג מוצלח, שיודע לנתב את ההליך נכון כדי להוביל אותך לתוצאה הכי טובה שהיא שמירה על השם הטוב שלך.
טוב שם משמן טוב. קשה לבנות שם טוב וקל להרוס. טוב לשמור עליו בהליך משפטי נבון, כדי שעמל של שנים לא יירד לטימיון.
כדאי גם לקרוא על הליך של ניהול מוניטין בכדי להתמודד עם לשון הרע באינטרנט או עם תוצאות בעיתיות באופן כללי. לשיפור הנוכחות שלכם ברשת – כאשר פתרון של תביעת לשון הרע הוא לא רלוונטי.
הסבר נוסף על ניהול מוניטין תמצאו בוידאו הבא:
בהצלחה!
כדאי גם לקרוא:
