מה זה E-E-A-T ולמה זה כל כך חשוב כיום?

אם אתם מתעסקים ב-SEO, כנראה נתקלתם במושג הזה E-E-A-T: ניסיון, מומחיות, סמכותיות ואמינות.

הדבר הראשון שחשוב להבין הוא ש-E-E-A-T הוא לא "ציון" שגוגל נותנת לאתר, וגם לא גורם דירוג בודד שאפשר לשפר עם תוסף בוורדפרס או משהו בסגנון.

זו מסגרת על של קידום אתרים שגוגל משתמשת בה בהנחיות למעריכי איכות החיפוש שלה כדי לתאר מה הופך תוכן ומקור לראויים לאמון.

במקביל, מערכות הדירוג של גוגל משתמשות בשילוב גדול של גורמים שעוזרים לזהות מאפיינים שמתיישבים עם העקרונות האלה.

ואם צריך לזכור רק דבר אחד מכל ארבע האותיות – זה Trust (אמינות). גוגל עצמה מגדירה אמינות כמרכיב המרכזי במשפחה שמקיף את הכל.

המעריכים האנושיים של גוגל (Quality Raters) בודקים את האיכות של תוצאות החיפוש באופן ידני (לפי מסמך הנחיות מפורט) ועוזרים לגוגל להבין איך לשפר את המערכות שלה.

ויש פה בלבול נפוץ שכדאי לסגור:

מעריך איכות לא נכנס לאתר שלכם, נותן לכם 4 מתוך 10 ב-E-E-A-T ומפיל אתכם שלושה מקומות.

הדירוגים של המעריכים לא משפיעים ישירות על העמוד שהם בודקים.

גוגל משתמשת במשוב המצטבר שלהם כדי לבדוק האם מערכות החיפוש שלה אכן מחזירות תוצאות טובות ולשפר אותן.

מבחינתי, הכי נכון להתייחס למסמך שלהם כמו לחלון שמראה לנו מה גוגל מחשיבה לעמוד איכותי ואמין – לא כמו לספר הוראות טכני לאלגוריתם.

כבר מספר שנים שעקרונות ה-E-E-A-T הם חלק משמעותי מעולם ה-SEO, וכל מומחה של קידום אתרים או חברה טובה לקידום אתרים חייבים להכיר אותם היטב ולדעת איך לשדר אותם נכון.

אם אתם עוסקים בקידום אתרים באופן מקצועי ולא מכירים את העקרונות האלה לעומק – המשיכו לקרוא.

ראשי התיבות מייצגים:

• Experience – ניסיון (האות שנוספה אחרונה לרשימה).
• Expertise – מומחיות.
• Authoritativeness – סמכותיות.
• Trustworthiness – אמינות (המרכיב המרכזי והעוטף של המודל).

אני יכול, למשל, לכתוב בעמוד האודות שלי "אני מומחה SEO".

נחמד.

גם המתחרה שלי יכול לכתוב בדיוק את אותו המשפט.

מה שקצת יותר קשה להעתיק הוא גוף העבודה מאחורי המשפט.

אני עובד בתחום באופן מקצועי מאז 2009, וביחד עם הצוות שלי קידמתי לאורך השנים מעל 2,000 אתרים.

במקביל פרסמתי מעל 5,000 מאמרים וסרטונים סביב SEO ושיווק באינטרנט.

זה לא אומר שיש לי "ציון E-E-A-T של 98".

אין דבר כזה.

זה כן ממחיש את הרעיון: במקום רק להגיד שאתם יודעים משהו, תנו לקורא ולרשת מספיק ראיות כדי להגיע למסקנה הזאת בעצמם.

במאמר הבא אסביר איך נראות הראיות האלו בפועל, למה הנושא קריטי, ואיך בונים עמודי YMYL שלא נופלים באמינות.

שלוש שאלות שאני אוהב יותר מכל "צ'ק ליסט E-E-A-T"

גוגל עצמה מציעה לחשוב על תוכן דרך שלוש שאלות פשוטות: מי, איך ולמה.

* מי יצר את התוכן? האם ברור מי הכותב, מה הרקע שלו ולמה יש סיבה להקשיב לו בנושא הזה?
* איך התוכן נוצר? האם המוצר באמת נבדק? האם הנתונים נאספו על ידכם? האם נעשה שימוש ב-AI? מי בדק עובדות ומי לקח אחריות על התוצאה?
* למה התוכן נוצר? האם הוא באמת עוזר לקהל שלכם, או שהוא קיים רק כי מישהו ראה בכלי מילות מפתח שיש לביטוי 1,900 חיפושים בחודש?

אם אין תשובה טובה לשלוש השאלות האלה, פרופיל כותב יפה ושתי תעודות SSL לא יצילו את העמוד.

1. מומחיות – Expertise

המומחיות עוסקת ברמת הידע המקצועי של מי שכותב את התוכן העיקרי.

היא קריטית במיוחד עבור אתרים מקצועיים, אתרים מדעיים, קידום אתרים בתחומי הרפואה, קידום אתרים של עורכי דין, תחומי הפיננסים ועוד (אתרי YMYL – החיים שלך או הכסף שלך).

כשמומחיות באמת חשובה לנושא, לא מספיק לכתוב בביו "מומחה בעל שם".

מעריכי האיכות של גוגל מונחים לחפש גם מידע חיצוני ועצמאי על יוצר התוכן:

כתבות, ציטוטים, הכרה מקצועית, תארים, היסטוריית עבודה, המלצות של מומחים ומקורות נוספים שמתאימים לתחום.

ויקיפדיה או פרופיל מקצועי יכולים לעזור לקורא להבין מי האדם, אבל אין פה רשימת קסם.

רופא בלי לינקדאין לא הופך לפחות רופא, ואדם עם 50 אלף עוקבים בלינקדאין לא הופך בגלל זה למומחה רפואי.

בכל אופן, הכלל המנחה הוא שקיפות:

חשוב לציין בבירור מי עומד מאחורי האתר (עמוד אודות מפורט), מי כתב את התוכן, ואם מדובר בעסק – להציג פרטי יצירת קשר ברורים.

2. סמכותיות – Authoritativeness

סמכותיות היא המרכיב הבא אחרי המומחיות, ומבוססת על האופן שבו אחרים בתחום מתייחסים אליכם ולתוכן שלכם.

"אין הנחתום מעיד על עיסתו" – אתר סמכותי הוא אתר שמקורות מהימנים אחרים מתייחסים אליו כמקור מרכזי לאותו נושא.

איך נבנית סמכותיות?

סמכותיות מתבטאת במוניטין שיש לכם מחוץ לאתר: קישורים וציטוטים ממקורות רלוונטיים, אזכורים מקצועיים, ביקורות, הכרה של גורמים בתחום וגוף עבודה שאחרים בוחרים להפנות אליו באופן טבעי.

לדוגמה, אתר רפואי שמצוטט במחקרים או באתרי חדשות גדולים ייחשב לסמכותי הרבה יותר מאתר חדש שהוקם אתמול, גם אם התוכן באתר החדש נכתב בצורה טובה.

סמכותיות נבנית עם הזמן ודורשת התמדה (ובתחומים תחרותיים – הרבה ממנה).

גוגל גם מבהירה שסמכותיות נמדדת בהקשר.

אתר יכול להיות סמכותי מאוד בנושא אחד, אך לא בנושא אחר (למשל, אתר מתכונים מעולה שמנסה לתת פתאום עצות רפואיות לא ייחשב סמכותי בהקשר הרפואי).

זה נקרא Topical Authority (סמכות לפי תחום).

זו סיבה נוספת לכך שבתור אנשי SEO, אנחנו צריכים להיזהר משילוב מאמרים לא קשורים לאתר רק לצורך החלפות קישורים.

3. אמינות – Trustworthiness

אמינות היא ליבת ה-E-E-A-T (במסמך גוגל מציגה אותה כמרכז של המודל).

אמינות בוחנת לא רק את נכונות המידע, אלא את האתר כולו: השקיפות, האבטחה וחוויית המשתמש.

כדי להיתפס כאמין, האתר צריך:

• להציג מידע עובדתי, מדויק ומבוסס על מקורות ברורים.
• לאבטח את הגלישה ולשמור על פרטיות המשתמשים (הצפנת נתונים, תעודת SSL).
• להציג מדיניות ברורה לגבי החזרות (באתרי חנות), ותנאי שירות.
• לא להטעות את הגולש באמצעות כותרות מטעות.

זה חלק שלדעתי הרבה אתרים מפספסים – ניגוד עניינים.

אם קיבלתם מוצר בחינם, אם החברה שילמה לכם, אם אתם מרוויחים עמלה מהקישור (תוכניות שותפים) או אם אתם סוקרים שירות שאתם בעצמכם מוכרים – תגידו את זה.

גילוי נאות לא "מחליש" את המאמר.

בדיוק להפך.

גם הנחיות מעריכי האיכות של גוגל מתייחסות לניגוד עניינים כחלק מהערכת אמון.

באופן כללי, ביקורת שמציגה את עצמה כאובייקטיבית בזמן שמאחוריה מסתתר אינטרס מסחרי היא הרבה פחות אמינה מביקורת שאומרת מראש: "קיבלתי את המוצר, הנה מה אהבתי והנה מה לא".

E-E-A-T לא מוגבל לטקסט.

גם וידאו יכול להדגים ניסיון ומומחיות בצורה שלפעמים קשה הרבה יותר לזייף.

אם אני רואה בעל מקצוע מבצע פעולה, מסביר למה עשה אותה, מצביע על טעויות ומציג תוצאה – יש לי הרבה יותר מידע שבעזרתו אני יכול להחליט אם הוא באמת מבין בנושא.

אפילו בהנחיות למעריכי האיכות מופיעות דוגמאות שבהן ניתן להסיק מומחיות מתוך צפייה באדם מבצע את העבודה בפועל.

לכן מבחינתי וידאו הוא לא "טריק E-E-A-T". הוא פשוט פורמט מצוין להוכיח שאתם באמת יודעים לעשות את מה שאתם כותבים עליו.

למידע נוסף, קראו על בניית אמינות אתר.

4. ניסיון – Experience

הניסיון (Experience) הוא התוספת למודל שגוגל פרסמה בסוף שנת 2022.

בעוד שמומחיות (Expertise) מדברת על השכלה וידע תיאורטי, ניסיון מתייחס להתנסות אישית ומעשית.

האם מי שסוקר את האייפון החדש באמת החזיק אותו ביד?

האם מי שממליץ על מסלול טיול בהודו באמת טייל בו בעצמו?

היום הציפייה היא לתוכן שיעיד על חוויה ממקור ראשון ולא רק סיכום של עמודים אחרים מהרשת.

הדרך הטובה ביותר להוכיח ניסיון היא לשלב בתוכן הוכחות כמו תמונות מקוריות מהשטח, תיאור של חוויות אישיות ייחודיות (מה היה נוח, איפה נתקעתם), או נתונים מקוריים.

ובשבילי ניסיון הוא לא רק לפרסם את ההצלחות.

אחרי יותר מ-4,000 סרטונים ויותר מ-1,000 מאמרים, חלק מהתוכן הכי אמין שאני יכול ליצור הוא דווקא על הדברים שעשיתי גרוע:

• סרטונים עם סאונד מזעזע
• דברים שניסיתי ולא עבדו
• פורמטים שטעיתי לגביהם
• שיטות ששיניתי אחרי שראיתי מספיק אתרים
• ועוד…

אגב – בספר שלי "למה אתה עדיין לא מיליונר", לצד סיפורי ההצלחה, אני מספר על המון טעויות שעשיתי (ולמדתי מהן) בהקשר העסקי, הפיננסי ועוד).

בחזרה לנושא – AI יכול לסכם 30 מדריכים על SEO.

הוא לא יכול להחליף הרבה מאד שנים של "ניסיתי את זה, התפוצץ לי בפנים, והנה מה למדתי".

מתי צריכים מומחיות (Expertise) ומתי ניסיון אישי (Experience)?

התשובה תלויה בסוג התוכן שאתם מייצרים. גוגל מבינה שלא כל סוג מידע דורש פרופסור.

כמה דוגמאות להמחשה:

איך לבדוק את עצמכם? "בדיקת E-E-A-T של 10 דקות"

לפני שאתם מתחילים "להוסיף E-E-A-T", אני מציע לעשות בדיקה הפוכה: נסו להוכיח לעצמכם שאתם לא אמינים.

חפשו את שם הכותב שלכם בלי לציין את האתר שלו.

חפשו את שם העסק שלכם בגוגל בתוספת המילה "ביקורות".

בדקו מי מקשר אליכם ומי מצטט אתכם.

עברו על חמשת העמודים החשובים ביותר באתר ושאלו:

• מי כתב את זה?
• מאיפה המספרים?
• האם אפשר לבדוק את הטענות במקור חיצוני?
• האם יש משהו בעמוד הזה שרק מי שבאמת עשה את העבודה היה יודע לכתוב?

המקומות שבהם אין לכם תשובה טובה – הם בדיוק המקומות שבהם הייתי מתחיל לעבוד.

פעולות לשדרוג ה-E-E-A-T:

E-E-A-T באתרי YMYL (הכסף או החיים שלך)

כאמור, גוגל מתייחסת בחומרה יתרה לאתרים המוגדרים כ-YMYL (Your Money or Your Life).

אלו אתרים שהתוכן שלהם עלול להשפיע באופן ישיר על הבריאות, הבטיחות, היציבות הפיננסית או רווחתו של הגולש.

אבל YMYL הוא לא מתג של "העמוד רפואי ולכן חייב רופא בכל משפט".

גוגל מסתכלת גם על מטרת התוכן ועל הסיכון שנגרם אם המידע שגוי.

לדוגמה:

אדם שעבר טיפול רפואי יכול להיות מקור מצוין למאמר על החוויה האישית שלו, הפחדים, ההתאוששות או ההתנהלות היומיומית במחלה.

הוא לא האדם שממנו הייתי רוצה לקבל החלטה איזה טיפול אונקולוגי לבחור.

במקרה הראשון ניסיון אישי יכול להיות הדבר החשוב ביותר.

במקרה השני צריך מומחיות ברמה גבוהה מאוד.

לכן באתר YMYL אני שואל קודם: מה העמוד מבטיח לקורא, ומה עלול לקרות אם הוא טועה?

ככל שהסיכון גבוה יותר, כך אני רוצה לראות מומחיות מקצועית מוכחת, מקורות חזקים, אחריות ברורה על התוכן ותהליך בדיקה מקצועי.

יש לי גם דוגמה טובה מהשטח.

קידמנו אתר חדש לחלוטין של רופא מומחה שהתחיל כמעט מאפס.

בתקופה שמתועדת בקייס הוא הגיע לכ-370 אלף חשיפות ו-6,980 קליקים אורגניים.

אני כמובן לא טוען ש-"E-E-A-T עשה 6,980 קליקים".

העבודה כללה תוכן, קישורים ואופטימיזציה רגילה לחלוטין.

אבל בתחום רפואי אי אפשר להתייחס לתוכן כמו לעוד אתר של מתכונים.

המומחיות של הרופא, איכות המידע והיכולת להראות מי עומד מאחורי התוכן הן חלק בלתי נפרד מהמוצר שאנחנו מנסים לקדם.

האם E-E-A-T רלוונטי גם לתוכן שמיוצר על ידי AI?

בהחלט.

גוגל הצהירה שמה שחשוב לה הוא איכות התוכן והתועלת שלו למשתמש, גם אם הוא נעזר ב-AI.

הבעיה היא כאשר משתמשים ב-AI כבית חרושת לתוכן חסר ערך ולא מדויק.

יש לי גם דוגמה מהשטח שממחישה למה הדיון "AI כן או לא" קצת מפספס את הנקודה.

בפרויקט של אתר עורך דין בתחום נזיקין ותאונות עבודה, השתמשנו באוטומציית AI כדי לפרסם עשרות תכנים בקצב גבוה.

אבל לא נתנו למכונה לשחק עורך דין.

עורך הדין עצמו עבר על התכנים, ערך את הניואנסים המשפטיים ואישר אותם מקצועית לפני הפרסום.

בתוך ארבעה חודשים, התנועה האורגנית באתר עלתה מכ-50 לכ-150 כניסות ביום.

מבחינתי זה בדיוק המודל הנכון לחשוב עליו:

להשתמש ב-AI כדי להאיץ את תהליך הכתיבה או המחקר, ולהשאיר את האחריות המקצועית, הניסיון ובקרת העובדות אצל האדם שבאמת מבין בתחום.

מודל שפה לא מופיע בבית המשפט, לא מטפל בשיניים ולא משקיע את הכסף שלכם – לכן הוא חסר את אלמנט ה-Experience במובן המהותי שלו.

להרחבה, יצרתי מדריך שמרחיב על הנושא הזה: איך להוסיף EEAT לתוכן שנוצר על ידי בינה מלאכותית?

ומה הקשר בין E-E-A-T ל-AI Overviews ולחיפוש מבוסס AI?

אני לא חושב שצריך להמציא כאן מקצוע חדש עם 70 טריקים.

גוגל עצמה אומרת שהבסיס של SEO ממשיך להיות רלוונטי גם בחיפוש הגנרטיבי (GEO) ומדגישה תוכן ייחודי, מבוסס ניסיון ולא כזה שרק מסכם את מה שכבר קיים אצל כולם.

וזה בעצם מחזיר אותנו לעקרונות E-E-A-T.

אם התוכן שלכם כולל ניסיון אמיתי, נתונים מקוריים, מומחיות שאפשר לבדוק וזווית שקשה לקבל מפרומפט גנרי – יש למערכת סיבה טובה יותר להשתמש דווקא בכם כמקור.

לא מבטיחים ציטוט.

לא "מאפטמזים GEO". פשוט מייצרים משהו ששווה לצטט.

לסיכום

E-E-A-T הוא לא משהו שמוסיפים לאתר בסוף פרויקט SEO.

כמו תהליך קידום אתרים – הוא התוצאה של הרבה דברים קטנים שמתחברים יחד:

1. מי עומד מאחורי התוכן
2. מה הוא באמת יודע
3. מה הוא באמת עשה
4. האם הטענות שלו ניתנות לבדיקה
5. מה אחרים אומרים עליו
6. האם יש סיבה אמיתית לסמוך עליו

אפשר לזייף פרופיל מחבר.

אפשר לקנות קישור.

אפשר ליצור תמונת AI של "המומחה שלנו".

הרבה יותר קשה לזייף גוף עבודה של שנים, לקוחות אמיתיים, טעויות אמיתיות, נתונים מקוריים ומוניטין שנבנה מחוץ לאתר.

וזה מבחינתי כל הסיפור של E-E-A-T.

שאלות ותשובות נפוצות על עקרונות E-E-A-T

1. האם E-E-A-T הוא גורם דירוג רשמי באלגוריתם של גוגל?

לא. E-E-A-T הוא קונספט תפיסתי, לא גורם טכני מדיד אחד (כמו למשל מהירות אתר).

האלגוריתם של גוגל משתמש במגוון רחב של אותות (Signals) מדידים כדי להעריך את המומחיות, הסמכות והאמינות של הדף בהתאמה לקונספט.

2. מה ההבדל בין Expertise (מומחיות) ל-Experience (ניסיון)?

מומחיות מתייחסת לידע הפורמלי או להסמכה של הכותב בנושא (למשל, עורך דין שכותב על חוקי עבודה).

ניסיון מתייחס להתנסות המעשית מהשטח (למשל, עובד שכותב על חוויותיו מראיון עבודה).

בסקירת מוצר, ניסיון מעשי לעיתים חשוב יותר ממומחיות אקדמית.

3. האם חובה שתהיה תמונה ושם מלא של הכותב בכל מאמר?

זה עוזר לבסס שקיפות ואמינות (T), במיוחד באתרי YMYL.

עם זאת, באתרים שאינם רגישים (כמו פורומים קהילתיים), גוגל מבינה שזהות בדויה (כינוי משתמש) היא לגיטימית אם המידע אמין ומבוסס התנסות משותפת.

4. איך אני יכול לשפר סמכותיות (Authoritativeness) לאתר חדש?

סמכותיות מתבטאת בעיקר מוניטין שיש לכם מחוץ לאתר.

נסו ליצור תוכן כה ייחודי שהוא יצוטט או יקושר (Backlinks) ממקורות רלוונטיים בתחומכם, בנוסף לאזכורי המותג שלכם בשיח המקצועי, איסוף ביקורות אותנטיות ובניית גוף עבודה משמעותי.

5. מה גוגל חושבת על שימוש ב-AI בהקשר של E-E-A-T?

גוגל אינה דורשת באופן גורף שכל טקסט שנעזר ב-AI יעבור "אישור אנושי" פורמלי, אלא מתמקדת באיכות, בדיוק ובערך התוצאה.

כשאני מקדם רופאים, עורכי דין ועוד תחומים "מאתגרים כתיבתית" – אני תמיד מעדיף שהלקוח יעבור בעצמו ויאשר 3-4 מאמרים ראשונים לפני שנרוץ יותר על טייס אוטומטי.

6. האם עדכון תאריך במאמר משפר את האמינות שלי?

רק אם התוכן באמת עודכן מהותית.

לשנות תאריך באופן מלאכותי בלי לשנות דבר בטקסט לא ישפר את אמינות העמוד, ואף עלול להתפרש על ידי גוגל כפעולה מניפולטיבית.

לעומת זאת, סקירת מידע רפואי ישן והתאמתו למחקרים חדשים היא קריטית לאתרי YMYL.

7. האם עקרונות E-E-A-T משפיעים רק על חיפושים בגוגל?

המושג טבוע בגוגל, אך שקיפות, מומחיות ואמון הם עקרונות אוניברסליים.

אתר המשדר שקיפות אמיתית וניסיון מוכח ימיר יותר לקוחות, יזכה ליותר שיתופים ברשתות, וייבנה לעצמו מוניטין דיגיטלי חזק ועמיד גם מול מנועי חיפוש מבוססי AI.

8. האם יש דרך למדוד E-E-A-T ולקבל עליו ציון?

לא מגוגל.

אין ב-Search Console ציון E-E-A-T ואין מספר רשמי שאומר שהאתר שלכם קיבל 84 מתוך 100.

אפשר בהחלט לבצע בדיקה מעשית של המרכיבים (איכות, זהות כותבים, מקורות, ביקורות והוכחות ניסיון) – אבל זה כלי עבודה פנימי למדידת איכות, לא ציון שגוגל חשפה.

9. האם קישורים נכנסים משפרים את הסמכות (E-E-A-T)?

קישורים איכותיים ממקורות רלוונטיים בהחלט יכולים להיות חלק משמעותי מבניית הסמכות והמוניטין של האתר מחוץ לגבולותיו.

אבל אין נוסחת קסם של "20 קישורים = אמינות גבוהה".

אם התוכן שגוי, המחבר פיקטיבי או שהעסק מעלים מידע (חוסר ב-Trust), פרופיל קישורים יפה לא יתקן את הבעיה המהותית של חוסר אמון.

למדריכים נוספים באתר:

• YMYL – הכסף והחיים שלך לפי גוגל
• המדריך שלי על קידום אתרי רופאים
• באיזו תדירות כדאי לפרסם תוכן באתר
• איך לבחור מקדם אתרים מקצועי
• מדריך קידום אתרים לעורכי דין
• הכל על העבודה של סוכנות קידום אתרים / SEO
• המדריך שלי על ניהול מוניטין