אתחיל בכך שאגדיר ראשית מהי "קהילה", למה צריך קהילה, מהי קהילת פייסבוק (או קהילה דיגיטלית, באופן כללי), ומה הופך קבוצה של אנשים לקהילה.
בצורה הכי פשטנית, קהילה היא קבוצה של אנשים בעלי תחום עניין דומה החוברים לטובת קידום מטרה משותפת.
ומה שהדיגיטל מסייע בו – זה שהוא "מבטל" את המרחק הפיסי ביניהם, כך שהשיח בין חברי הקהילה יכול להיעשות מכל מקום בעולם.
מה שמייחד קהילות ומה שהופך קבוצת אנשים רנדומלית לקהילה – זהו "משולש הערך".
בקודקוד אחד של המשולש יש את "מנהל הקהילה (בעל.ת העסק)" ובשני הקודקודים האחרים – "חברי הקהילה".
כאשר ישנו ערך (תוכן, קשרים, תמיכה, במה, תגמול, חשיפה) שעובר בין כל קודקוד –
ממנהל הקהילה לחברי הקהילה > חברי הקהילה לחברי הקהילה > חברי הקהילה חזרה למנהל הקהילה.
למה צריך קהילה – מהו אותו הערך שמקבל כל אחד מהקהלים בקהילה?
- קהל הליבה (הקהל עבורו הקהילה קיימת), מקבל המון אינפורמציה, תמיכה ומענה לשאלות.
- הקהל המקצועי, מקבל במה וחשיפה לפעילות שלו.
- מנהל הקהילה, מקבל 3 דברים עיקריים –
- חשיפה. אנשים מדברים על הקהילה וממליצים עליה, ובכך – גם ממליצים עליו.
- הגדלת מעגל הלקוחות והלקוחות הפוטנציאליים.
- באופן טבעי בונה את עצמו בתור אוטוריטה בתחומו.
בנוסף, יתרון בולט עבור בעל העסק – קהילה זו הזדמנות אדירה להבין את הצרכים של חברי הקהילה (חלקם, הם גם לקוחות פוטנציאליים).
לעומת מקומות אחרים, בתוך הקהילה החברים מרגישים מאוד בנוח לשתף דברים, שסביר להניח שלא היו משתפים באף מקום אחר. מתפקידו של מנהל הקהילה הוא לזהות דפוסים חוזרים, ולהעניק להם מענה.
כיצד קהילות משתלבות במשפך השיווקי של העסק
לאחר שהבנו מהם היתרונות של קהילות וגם למה צריך קהילה, נמשיך הלאה.
אם נסתכל על משפך שיווקי קלאסי, נוכל לראות שבתחילת המשפך יש את שלב המודעות/חשיפה (Awareness), שלב זה מורכב משני חלקים עיקריים – חשיפה אורגנית וחשיפה ממומנת.
קהילה דיגיטלית נכנסת בקטגוריה של חשיפה אורגנית והיא עשויה להניע את חברי הקהילה הלאה במורד המשפך.
קהילה דיגיטלית תהיה מורכבת מהחברים שלנו, המכרים שלנו, הלקוחות שלנו, הלקוחות הפוטנציאליים שלנו ומאנשים אשר מתעניינים בתחום בו הקהילה עוסקת ורוצים להיות חלק ממנה, כי משהו ממש טוב קורה בה.
באמצעות התוכן והשיח שיש בקהילה, החברים בה נחשפים לבעל העסק ולפעילות שלו, לתוכן שלו, לערך שלו ולאישיות שלו.
ואם הם מקבלים ערך אמיתי מהקהילה הזו, אותו הערך שעסקנו בו בהתחלה, יש 3 דברים עיקריים שיתרחשו בעקבות זה (לא בטוח שכל ה-3 אבל לפחות אחד מהם):
- הם יהפכו להיות השגרירים הנאמנים שלנו, ויספרו עלינו ועל הקהילה המדהימה שלנו. בכך הם יגדילו את כמות האנשים במשפך השיווקי שלנו.
- הם יצרפו את החברים והמכרים שלהם לקהילה שלנו, כאשר כל אחד מאלה עשוי להפוך בהמשך ללקוח שלנו.
- הם יהפכו להיות הלקוחות שלנו.
בעצם אותה הקהילה, יש סיכוי טוב שתוביל את החברים בקהילה, לכל אורך המשפך השיווקי, בצורה אורגנית לחלוטין. מנגד כמובן, זה יקרה בזכות המון השקעה ונתינה מצד מנהל הקהילה. זה לא יעבוד בצורה אחרת.
על מנת לראות את הפוטנציאל האורגני ותוך כמה זמן נכפיל לך את ההכנסות
ניתן לחייג למספר 052-9095200 או למלא את הטופס:
בהינתן שהקהילה מנוהלת היטב ומהסיבות הנכונות (לא רק למטרת הקידום העצמי של מנהליה), היא מקום מדהים להיחשף לפועלו של מנהל/ת הקהילה.
בשלב מסויים במחזור החיים של הקהילה, נוצר "כדור שלג" ע"י החברים אשר מזמינים חברים נוספים להצטרף פנימה לקהילה, אשר גם הם בשלב מסויים מזמינים את החברים שלהם… וכך הלאה.
בעל/ת העסק אינם צריכים לעשות כמעט שיווק ממומן (חיצוני) במקרה הזה, ה"שגרירים" שלהם בקהילה כבר עושים זאת עבורם.
ניהול קהילות – בשורה התחתונה
קהילה דיגיטלית אשר תיבנה בצורה חכמה ומתוכננת היטב, תוביל לכך שבמהלך הדרך בעל העסק יוכל להוריד בהדרגה את הקידום הממומן (החשיפה הממומנת הנ"ל) שעושה ברשת, ולהעביר את המשאבים לטובת ניהול הקהילה שלו, ובצורה זו להגדיל משמעותית את החשיפה ואת קהל הלקוחות שלו, בצורה כמעט פאסיבית – במקום שהוא יחפש אותם, הם ימצאו אותו.
פלטפורמות נפוצות לניהול המרחב הקהילתי
כשהחשיפה יורדת, מפזרים סיכונים – קהילה מרובת פלטפורמות.
במאמר הנוכחי אדבר על ניהול קהילות בפייסבוק, למרותש הקונספט רלוונטי גם לפלטפורמות אחרות.
אחד הדברים שאנחנו שומעים לא מעט וגם מרגישים על בשרנו, הוא עניין החשיפה – ניכר כי פחות ופחות מחברי הקהילה שלנו נחשפים לתכנים שעולים אצלנו בקהילה.
מרבית הקהילות הדיגיטליות (לפחות אלה שאני מכיר), מבוססות בעיקרן על פייסבוק.
זה נכון שהן נתמכות ע"י פלטפורמות נוספות, אך הגרעין היא קבוצת הפייסבוק, ומשם הטראפיק זורם לשאר המקומות.
החשיפה האורגנית של דף עסקי ירדה כבר לאיזור ה-3%, והחשיפה בקבוצת פייסבוק, שהיא מקור אורגני לחלוטין (אין קידום ממומן), גם כן יורדת בהדרגה, וכל פוסט שעולה, אנחנו עובדים קשה ומניעים לפעולה בכדי להגדיל את כמות החשיפה שהוא מקבל.
דבר אחד נוסף שאנחנו שומעים הרבה גם כן, הוא "האלגוריתם של פייסבוק", ומה יקרה אם מחר מר צוקרברג יחטוף את הג'ננה ויוריד את אחוזי החשיפה בקבוצות לאחוזים בודדים, או יותר גרוע – יסגור לנו את הקבוצה כליל! מה אז נעשה?
ולכן, הדבר ההגיוני לעשות – הוא לפזר.
זה הזמן לחשוב באילו נכסים דיגיטליים נוספים אנחנו יכולים ליצור קשר עם חברי הקהילה שלנו.
הנכסים בהם אני נעזר – קבוצת פייסבוק, דף פייסבוק (המחובר ישירות לקבוצה), קבוצות וואטסאפ – לכל איזור בארץ יש קבוצת וואטסאפ משלו (סוג של קהילות בת), ניוזלטר (רשימת תפוצה), פרופיל אינסטגרם, אתר ייעודי בו יש חלק שלם שהוא עבור הקהילה (פודקאסט בנושא הקהילה + עדכונים לגבי אירועי קהילה).
אני לא מנהל את כל אלה בעצמי, יש איתי צוות של אנשים מוכשרים אשר עוזרים לי בעיקר איפה שאני מתקשה, או איפה שאני פחות מתחבר.
הייתי פעם בהרצאה, ושם המרצה אמר כך: "מה שאני לא יודע/רוצה/אוהב לעשות, אני נותן למישהו אחר שיודע/רוצה/אוהב לעשות". זו הגישה שלי גם במקרה הזה.
אם הקהילה שלכם ויזואלית – כדאי שתהיו באינסטגרם.
אם הקהילה שלכם היא פנים ארגונית – יוצא לי לשמוע הרבה על המערכת של Slack.
אם קבוצת וואטסאפ מגבילות אתכם (קבוצה יכולה להכיל עד 256 חברים) – פתחו קבוצת טלגרם (אשר יכולה להכיל עד 5,000 חברים).
נ.ב: חשוב להבחין ב-"שפת התקשורת" של כל פלטפורמה ופלטפורמה ולא לבלבל בינהן.
הסתכלו על הקהילה כנמל הבית ממנו אתם שולחים לכל הנכסים האחרים.
למשל, ניתן ליצור פוסט נעוץ (Pinned Post) בקבוצת הפייסבוק של הקהילה, בו אתם מפנים את חברי הקהילה לכל הנכסים הדיגיטליים האחרים שלכם.
צרו גם אתם פוסט כזה, בו ייתקל כל חבר חדש המצטרף לקבוצה.
בנו אפקט "רשת עכביש" בין הנכסים הדיגיטליים שלכם
- מישהו סיים לצפות בסרטון ביוטיוב? שלחו אותו לפייסבוק.
- מישהו הצטרף לניוזלטר? שלחו לו מייל המזמין אותו לקבוצת הוואטסאפ.
- מישהו הגיע לטלגרם? בקשו ממנו לבוא לאתר.
- עלה פוסט בעמוד העסקי בפייסבוק? שיפנה גם למעקב בניוזלטר.
- לרוב הדברים האלה אפשר לעשות אוטומציה בעזרת זאפייר. למידע נוסף על אוטומציה עסקית.
ככה עובדים מרבית מנהלי הקהילה המובילים ובכלל אנשים מובילים ברשת.
מדריכים נוספים:
