בדיקת מהירות אתר: לא רק בשביל גוגל

מהירות האתר הוא אחד הנושאים היותר קריטיים היום בהקשר של בניית אתרי אינטרנט וגם בהקשר של קידום מקצועי אורגני של אתרים.

אמנם לא ידוע כמה גוגל באמת מתחשב במהירות שבה האתר עולה בדירוגים (מנסיוני זה פוגע רק עם האתר איטי/כבד בטירוף) אבל אתר איטי עשוי להבריח גולשים ולהעלות את אחוז הנטישה מהאתר.

רק על מנת להבין כמה הנקודה הזו קריטית : בעוד הזמן המומלץ הוא כ-3 שניות, לאתרים רבים כיום לוקח לעלות יותר מ-7 שניות במובייל, מה שעשוי להוביל לעזיבה של יותר מ-50% מן הגולשים.

על כן, נושא מהירות האתר הוא קריטי במיוחד כאשר מדברים על קידום אתרי מובייל.

כשאנחנו רוצים לבדוק את המהירות שבה האתר שלנו עולה, חשוב שנוכל לדעת מהן נקודות התורפה שלו שמונעות עליה מהירה (ואין כמעט אתר שאין לו נקודות תורפה כאלו).

עוד נקודה שלא תמיד מתייחסים אליה היא המהירות הממוצעת ממדינות או אזורים שונים בעולם.

אם האתר משרת גולשים מאזור או מדינה ספציפיים זה פחות קריטי, אבל באתרים בינלאומיים מאוד חשוב לדעת זאת, גם אם משתמשים בפתרונות כמו CDN.

רוצים לשמוע את הגיגיי בנושא? אפשר לצפות בי כאן:

מה משפיע על מהירות האתר?

לא נראה לי שיש טעם להרחיב על היתרונות של אתרים מהירים ולמה חשוב שנשאף שיהיה לנו אתר שיעלה במהירות האפשרית, אבל כן ארחיב על כמה דברים שמשפיעים על זמן הטעינה הסופי של האתר.

להלן רשימה חלקית:

1. שרת / אחסון

האחסון עליו יושב האתר הוא אחד הגורמים המשפיעים על מהירות הטעינה שלו.

רק לאחסון עצמו יש פרמטרים רבים כמו מיקום פיזי של השרתים, איכות החומרה ומידת האופטימיזציה של השרת הספציפי, האם מדובר באחסון שיתופי, VPS, או שרת ייעודי ועוד.

יש הרבה פרמטרים כאשר מדברים על אחסון (הוסטינג) אתרי אינטרנט וקצרה היריעה מלהרחיב על כולם, אבל לא חסר שרתים זולים וכאלה שלא מתוחזקים היטב, מה שמתבטא באיטיות, נפילות רבות ועוד.

אם יש משהו שלא כדאי להתפשר עליו בעולם באינטרנט – זה חברת האחסון שלכם!

2. מבנה האתר

יש המון דרכים לבנות אתרים והרבה מאד פלטפורמות ומערכות ניהול תוכן שונות.

כל אחת מציעה טכנולוגיה ו/או קוד שבנוי אחרת, וגם בכל מערכת ישנם תוספים ואפשרויות שונות שמשפיעים בסופו של דבר על זמן הטעינה.

לכן, לא ניתן להגיד באופן גורף שמערכת X יותר מהירה ממערכת Y כי זה תלוי בעוד משתנים רבים.

3. קידוד

בהמשך לסעיף הקודם, גם רמת הקידוד משפיעה על המהירות.

ניקח לדוגמא את מערכת וורדפרס. אתר אחד בוורדפרס יכול לעלות במהירות האור ואתר שני בוורדפרס יכול לשקול כמו טנק ולעלות אחרי 10 שניות או יותר.

למה זה קורה?

וורדפרס כידוע הינה מערכת קוד פתוח, מה שאומר שניתן לשנות את הקוד במערכת, בתבנית, בתוספים השונים וכו' – מה שמשפיע בין היתר על מהירות האתר.

קוד כבד ורשלני יכול לפגוע משמעותית בביצועים.

4. זיכרון מטמון / Cache

גורם נוסף שאחראי על חלק מהמהירות של אתרי אינטרנט. זיכרון מטמון או Cache (קאש) אלו בעצם קבצים שנשמרים לוקאלית אצלנו במחשב על מנת לטעון אתר מסוים יותר מהר, ישירות מהמחשב – בביקור הבא.

כלומר, הקאש משפיע על הביקור השני ומעלה באותו אתר ולא בביקור הראשון.

ישנו גם זכרון מטמון שמוגדר ישירות באחסון ויש כל מיני דרכים להשפיע על זה כמו תוספים שונים וכו'. לא אכנס יותר מדי לפרטים הטכניים (כי אני בעצמי לא מכיר את כולם…)

5. תמונות / מדיה עשירה

תמונות וחומרים גרפיים שונים בכלל, הינם גורם מכריע בזמן טעימת אתר.

ישנה טעות נפוצה מאד בקרב בעלי אתרים שמעלים לאתר תמונות כבדות מאד (ראיתי מקרים של 17 מגה ויותר!), מה שפוגע מאד בביצועים של האתר.

באתרים עם תמונות רבות אחד הדברים הראשונים שכדאי לעשות זה להקטין את כל התמונות למינימום האפשרי (מבחינת רזולוציה) והן לדחוס (Compress) את התמונות כך שמשקלן יקטן למינימום האפשרי מבלי שהעין הממוצעת תרגיש בהבדל משמעותי באיכות.

יש כל מיני כלים אונליין והן תוספים שעושים את העבודה היטב.

אחד מהם הוא Shortpixel, עליו הרחבתי בסרטון הבא:

עובדים עם ורדפרס? כתבתי מדריך שמשווה בין תוספים שונים לכיווץ תמונות.

6. סקריפטים

סקריפטים שונים, שיכולים להיטען כתוצאה מתוספים שונים שמותקנים באתר ומדברים אחרים, גם להם השפעה לא מבוטלת על טעינת האתר.

אפילו קודים נפוצים מאד כמו אלו של גוגל אנליטיקס ו Search Console מאיטים קצת את האתר ואף פוגעים בציון של בדיקת המהירות של גוגל עצמה – מה תגידו על זה? 🙂

דרך קלה להתגבר על זה, היא להתקין את כל הקודים באמצעות גוגל תג מנג'ר.

לגבי סקריפטים חיצוניים אחרים – כדאי גם כן לבדוק אפשרות הטמעה דרך תג מנג'ר ובמידה וזה לא מתאפשר, כדאי לשקול אלטרנטיבות (בהנחה שזה פוגע משמעותית במהירות) או דרך יותר טובה להטמיע אותם.

7. מהירות האינטרנט

בל נשכח שמהירות הטעינה לא תלויה רק בצד המארח אלא גם בצד המתארח – כלומר איכות האינטרנט שהיוזר גולש ממנו.

אבל על נושא זה אין לנו שליטה ולכן לא נתעכב על זה במאמר הנוכחי.

סקירת כלים לבדיקת מהירות אתרים

אחרי שדיברנו קצת על הפרמטרים המשפיעים על מהירות, בואו נראה איך בודקים את מהירות הטעינה בתכלס.

1. Pagespeed Insights

הכלי הזמין והמוכר ביותר לבדיקת מהירות הוא Google PageSpeed Insights.

הכלי מעניק ציון כללי לביצועי האתר בטווח שבין 0 ל-100, המבוסס על סימולציית מעבדה (Lighthouse): ציון מעל 90 נחשב למהיר (ירוק), בין 50 ל-90 נחשב בינוני (כתום), ומתחת ל-50 נחשב לאיטי (אדום).

עם זאת, חשוב להבין שהציון הכללי הוא רק חלק מהתמונה.

הכלי מציג נתונים קריטיים המכונים Core Web Vitals (מדדי הליבה), והם אלו שמשפיעים באמת על הדירוג בגוגל ועל חווית המשתמש.

שלושת המדדים החשובים ביותר כיום הם:

1. LCP (Largest Contentful Paint): המהירות שבה האלמנט הוויזואלי הגדול ביותר (תמונה או גוש טקסט) נטען ומוצג לגולש. זהו המדד המרכזי ל"תחושת הטעינה" של האתר.
2. INP (Interaction to Next Paint): המדד החדש שהחליף את ה-FID הישן. הוא מודד את רמת האינטראקטיביות – כלומר, כמה מהר האתר מגיב לכלל הלחיצות וההקשות של המשתמש לאורך כל הביקור (לא רק בלחיצה הראשונה).
3. CLS (Cumulative Layout Shift): מדד הבוחן את היציבות החזותית. הוא בודק האם אלמנטים באתר "קופצים" או זזים בזמן הטעינה, מה שגורם ללחיצות שגויות ולתסכול.

בנוסף למדדי הליבה, הכלי מציג מדדי אבחון נוספים כמו FCP (מתי רואים תוכן ראשוני כלשהו) ו-TBT (זמן חסימה כולל), שעוזרים למפתחים להבין היכן צוואר הבקבוק בקוד.

חשוב לשים לב להבדל בדוח בין "נתוני שטח" (נתונים שנאספו ממשתמשים אמיתיים – זה מה שחשוב ל-SEO) לבין "נתוני מעבדה" (סימולציה תיאורטית).

הצעות לשיפורים

מעבר לציונים, הכלי מספק המלצות טכניות לשיפור הביצועים. ההמלצות הנפוצות והאפקטיביות ביותר כוללות:

• שימוש בפורמטים מודרניים לתמונות (כמו WebP) וטעינתן רק כשהן נכנסות למסך (Lazy Loading).
• צמצום ודחיית טעינה של קבצי JavaScript ו-CSS שאינם קריטיים לתצוגה הראשונית.
• שיפור זמני תגובה של השרת ושימוש ב-Cache.
• הימנעות מאלמנטים שזזים ודוחקים תוכן (לשיפור ה-CLS).

בעבר לא התרגשתי מהציון הזה (בלשון המעטה) כיוון שהקורלציה בינו לבין הקידום הייתה נמוכה עד אפסית (מניסיוני עם הרבה מאד אתרים).

היום המציאות מעט שונה: גוגל הפכה את "חווית הדף" (Page Experience) לגורם דירוג רשמי.

זה לא אומר שחייבים להגיע לציון 100 עגול (זה כמעט בלתי אפשרי באתרים מורכבים), אבל בהחלט לא לזלזל בזה.

המטרה היא לעבור את רף ה"עובר" במדדי הליבה (Core Web Vitals).

אם אפשר לשפר ביצועים בלי להיכנס להוצאות עתק או לשכתב את כל האתר – אני מאוד ממליץ לעשות זאת.

כלים אחרים

מעבר לכלי של גוגל, יש כמובן גם כלים אחרים שמודדים את זמן עליית האתר. הנה כמה מהפופולאריים ביותר:

2. Pingdom (SolarWinds)

זהו אחד הכלים הוותיקים, הפופולריים והידידותיים ביותר בתעשייה לבדיקת מהירות.

הכלי שייך לחברת SolarWinds ומלבד בדיקת המהירות החינמית המפורסמת, הוא מציע שירותים מתקדמים בתשלום כמו ניטור זמינות שרתים (Uptime Monitoring) וניטור משתמשים בזמן אמת (RUM – Real User Monitoring), כולל מערכת התראות במקרה שהאתר נופל.

בחירת מיקום הבדיקה – בניגוד לכלים שבודקים ממוצע עולמי או מזהים מיקום אוטומטית, Pingdom מאפשר לכם לבחור ידנית את שרת הבדיקה מתוך רשימה של ערים מרכזיות בעולם (כמו לונדון, פרנקפורט, טוקיו, וושינגטון, סידני ועוד).

טיפ: אם הקהל שלכם ישראלי, מומלץ תמיד לבחור בשרת אירופאי (כמו פרנקפורט או לונדון) כדי לקבל את התוצאה הקרובה ביותר למציאות.

מה רואים בדוח?

• הגרפים של Pingdom נחשבים לאלגנטיים וקריאים הרבה יותר מאלו של גוגל.
• מיד בהתחלה מקבלים "שורה תחתונה" ברורה: ציון ביצועים, גודל העמוד הכולל (Page Size), זמן טעינה ומספר הבקשות (Requests).
• הכלי מצטיין בניתוח טכני של תהליך הטעינה: Waterfall Chart: תרשים המפל המפורסם שמציג את זמן הטעינה של כל קובץ בנפרד, כולל שלבים טכניים כמו חיבור ל-DNS, לחיצת יד SSL (באתרים מאובטחים) וזמן המתנה לשרת (TTFB).
• זהו כלי מעולה לאיתור "קבצים סוררים" שתוקעים את האתר.
• חלוקה לפי סוגי קבצים: טבלה המראה כמה האתר "שוקל" בחלוקה לתמונות, סקריפטים, HTML ו-CSS.
• חלוקה לפי דומיינים: מראה כמה מהתוכן נטען מהשרת שלכם וכמה נטען משירותים חיצוניים (כמו פייסבוק, גוגל אנליטיקס וכו').

Pingdom הוא כלי נהדר כדי להבין למה האתר כבד טכנית, אבל אל תסתנוורו מהציונים הגבוהים בו – בסוף גוגל מדרג לפי הכלי שלו.

3. Web Page Test

מדובר בכלי חינמי, אבל אפקטיבי למדי שמאפשר לבחור לא רק את המיקום (כולל ישראל), אלא גם את הסימולציה של הדפדפן ושל המכשיר.

הדוח שהכלי פולט מפורט מאוד וכולל מידע על כל האלמנטים שאתר טוען והבקשות שלו.

יש גם סדרה של נתונים כללים יותר שקל יחסית להבין, לדוגמה :

• מהירות טעינה ראשונית כוללת
• Byte ראשון
• תצוגה ראשונית (Render)
• זמן טעינת ה-DOM
• באילו CDNs האתר משתמש (בדרך כלל יופיעו אלו של הקודים של אנליטיקס וכו')
• לאילו דומיינים חיצונים האתר פונה (כנ"ל) ולאילו הם פונים (Request Map)

בנוסף, גם כאן אפשר לראות את החלוקה של התוכן.

לכלי אין אמנם הצעות, אבל אפשר לחזור להיסטוריה של הבדיקות ויש גם פורומים למי שזקוק לעזרה עם האופטימיזציה של האתר.

Dotcom-tools

היתרון של הכלי של דוק.קום הוא היכולת שלו לבדוק את כל המיקומים במקביל (כולל מתל אביב), מה שהופך אותו לכלי מצוין עבור מי שבודק אתרים בינלאומיים. אפשר גם לבחור את הדפדפן וסוג המכשיר.

הבדיקה לוקחת אמנם כמה דקות, אבל מקבלים תמונת מצב די מקיפה של מהירות האתר מהרבה מיקומים שונים בעולם.

הכלי מחזיר את כל השגיאות שהזחלן שלו נתקל בהן. מבחינת בדיקת מהירות, הוא מציג גם את זמן הטעינה בביקור חוזר.

בנוסף לבדיקה פשוטה, הכלי מציע הצעות דומות מאוד לאלו של גוגל (סביר להניח שהוא למעשה שואב ממנו מידע דרך ה-API), כולל אופטימיזציה ל-JS, הזיכרון המטמון, הפניות, קוד HTML מיותר ואופטימיזציה לתמונות. וגם פה אפשר לראות FCP ו-DCL.

לסיכום

אלו הם רק מספר כלים לדוגמה, אך שאר הכלים בשוק מספקים פחות או יותר את אותם הנתונים.

לכן, הבחירה בכלי המתאים ביותר עבורכם תלויה בעיקר במספר האתרים שאתם רוצים לנטר, כאשר הכלים של Pingdom ו-Dotcom מאפשרים לעשות זאת מאוד בקלות. ובכל מקרה, בצעו בדיקה לפחות בשניים שלושה כלים שונים.

אגב, חלק מהתוצאות עשויות להפתיע אתכם. לדוגמה, לפעמיים מסתבר שדווקא מאזורים רחוקים יותר הטעינה מהירה יותר, ולפעמיים שווה לבדוק את זה מול חברת האחסון שלכם.

סבבה, איך ממשיכים מכאן?

• ממליץ לעבור על המדריך – שיפור מהירות האתר
• שיפור מהירות האתר בעזרת טעינה עצלה (Lazy Load)
• המדריך שלי על קידום תמונות ואופטימיזציה לתמונות בגוגל
• איך בוחרים מאיץ אתרים?
• המדריך שלי על קלאודפלייר (Cloudflare)
• צ'קליסט מקיף ויסודי לבניית אתרים (כולל הרבה דגשים טכניים)
• מה זה קובץ llms.txt – כל מה שצריך לדעת
• קידום אתרי React – האם זה מומלץ?