פרסום כתבות בתשלום לקידום אתרים: יתרונות, מחירים, ואיך זה עובד?

פרסום מאמרים או כתבות תוכן בתשלום היא כנראה אחת משיטות הפרסום האפקטיביות ביותר שיש כיום באינטרנט.

אם אם רוצים להזניק את האתר שלכם לתוצאות הראשונות של גוגל ולבנות סמכות מותגית חזקה (E-E-A-T) – אז פרסום כתבות ויח"צ דיגיטלי הם בדיוק הכלים שאתם צריכים בארגז הכלים שלכם.

פרסום תוכן בתשלום (לרוב מדובר על פרסום כתבות באתרים מובילים) יכולים לסייע גם מבחינת קידום אורגני (SEO) בתוצאות גוגל וגם מבחינת חשיפה (יחסי ציבור או יח"צ) ואף פעולות שיווק מורכבות יותר כמו רימרקטינג (שיווק מחדש) ועוד.

שיטה זו מכונה לעיתים גם "פרסום כתבת תדמית" או בשפה המקצועית – Native Advertising (פרסום נייטיב).

במאמר הבא אדבר על הנושאים הבאים:

• מהם בכלל מאמרים בתשלום, כתבות יח"צ או כתבות ממומנות?
• איך כתבות כאלו עוזרות לקידום אורגני / SEO?
• למה צריך פרסום כתבות לקידם בגוגל או צרכי PR (יחסי ציבור)
• למה כדאי לשלם על פרסום כתבות באתרים מובילים?
• מה לגבי טאבולה / אאוטבריין ושות'?
• היכן מפרסמים כתבות ממומנות או מאמרים בתשלום?
• מה גוגל חושבים על הנושא של פרסום כתבות ממומנות (נו, מה נראה לכם? 🙂 )
• כמה עולה פרסום כתבות באתרים מובילים או כתבות ממומנות באופן כללי?
• עוד מספר דגשים עבור פרסום מאמרים בתשלום למניעת ענישה

פרסום כתבות קידום: נתחיל מההתחלה…

לפרסום כתבות באתרים באינטרנט יש 2 מטרות עיקריות:

1. יחצנו"ת (Digital PR) – פרסום כתבות יח"צ (יחסי ציבור באינטרנט) זהו למעשה הצד שרובנו מכירים, והוא משחק תפקיד ענק בבניית סמכות הישות העסקית שלכם ברשת (Entity Building).

זה יכול להיות פרסום כתבות לעסקים או פרסום כתבות בתור אנשים פרטיים – תלוי בהקשר.

פרסום העסק שלכם או המוצר שעומדים מאחורי המאמר במטרה להגביר את המכירות, לייצר לידים איכותיים, או להביא תנועה ישירה (Referral Traffic) אל האתר שלכם.

הפרסום עצמו יכול להיות גלוי יותר או פחות, אך חשוב שישקף מומחיות (Expertise).

כיום יש יתרון דווקא לפרסום הגלוי והאותנטי מכיוון שהוא מחזק את הנאמנות מול המותג וגם משדר יותר אמינות באופן כללי בעידן בו צרכנים מחפשים שקיפות.

זהו גם אחד העקרונות של "שיווק באמצעות תוכן" (Content Marketing), משהו שמאוד מקובל וחיוני להשתמש בו היום כדי לייצר מעורבות.

אגב, ההבדל בין פרסום גלוי לסמוי לא תמיד כל כך ברור מכיוון שמחקרים הראו שגם תוספת חוקית של כיתוב כמו "המחלקה המסחרית" או אפילו "בשיתוף פעולה ממומן עם…" לא תמיד מספיק ברורים עבור הצרכן הממוצע שסורק את הכתבה.

אבל זה כבר נושא לטור שלם בפני עצמו, שקצת חורג ממה שאני רוצה להתרכז בו כאן במאמר שלפנינו.

2. קידום אתרים אורגני (SEO) – זהו אולי הצד הקצת פחות גלוי לקורא הרגיל, אך הקריטי ביותר לעסק: כל קישור שיוצא ממאמר שמפורסם (Backlink) בסופו של דבר מעביר "מיץ קישורים" (Link Juice) ומחזק את הדומיין של האתר שלכם.

לכן, יש חשיבות עליונה לפרסום מאמרים באתרים גדולים, חזקים, סמכותיים ורצוי מאוד גם רלוונטיים בנישה לתחום העיסוק המדויק שלכם.

למידע נוסף על קישורים נכנסים וחשיבותם לקידום האתר תוכלו לקרוא בבלוג המורחב שלי.

בתור מקדם מומחה של אתרים שחפר עמוק באלגוריתם, וגם בתור מי שמעניק שירותי ייעוץ SEO ללקוחות ארגוניים מדי פעם, אני יכול להגיד בביטחון מלא ומתוך ניסיון שטח של מאות פרויקטים, שקישורים חיצוניים – כאשר הם מבוצעים נכון ובמינונים מדויקים – תורמים משמעותית לקידום האתר בגוגל ופעמים רבות עושים את ההבדל בין עמוד שני למקום ראשון.

אני מדבר על פרסום מאמרים באתרים גדולים בסרטון הבא:

פרסום כתבות תוכן בתשלום – זה שווה את זה?

בסופו של דבר, כשמדברים על פרסום תוכן למטרות קידום בעולם תחרותי, הכול צריך להימדד במושגים של עלות מול תועלת (ROI).

כדי שתוכלו לפרסם מאמרים בחינם, בדרך כלל תצטרכו לתת משהו בעל ערך זהה אחר בתמורה, ולרוב זה יהיה פרסום מקביל באתר שלכם (ברטר).

אם אין לכם תשתית אתרים חזקה לקידום (אתרי תמיכה מתוחזקים / PBN חזק), תתקשו מאוד להציע לבעלי אתרים אחרים הצעות אטרקטיביות במשא ומתן וכוח המיקוח שלכם יהיה אפסי.

נכון שתמיד תוכלו להחליף תוכן דרך האתרים הראשיים שלכם ("הכסף"), אבל אתם צריכים לקחת בחשבון שהחלפת קישורים הדדית ופשוטה מול אותו דומיין בדיוק (החלפת A ל-B) היא פחות אפקטיבית מבחינה אלגוריתמית (ובמקרים קיצוניים של טביעת אצבע גסה גם גוררת ענישה מצד גוגל).

אופציה חינמית שעובדת לי מעולה מניסיון היא אסטרטגיית ה-מאמרי אורח / פוסטים אורחים (Guest Posting).

הרעיון הוא אלגנטי ופשוט – פונים במייל או טלפונית לבעל אתר סמכותי ורלוונטי בתחום שלכם (או תחום מעטפת מספיק קרוב) ומציעים לו לספק תוכן מקצועי ואיכותי בחינם לרווחת קהל הקוראים שלו.

לרוב יהיה מדובר במאמר מקיף וסופר-מעמיק על נושא מסוים שרלוונטי גם לו וגם לכם, רצוי מאוד שיהיה באורך 1000 מילים ומעלה (למה? על היתרון של אורך ועיבוי קיראו כאן במדריך).

המטרה הסופית היא כמובן להוציא קישור אורגני לאתר שלכם מתוך גוף המאמר הזה, באזור שמספק הרחבה טבעית.

כך בעל האתר שפניתם אליו מקבל תוכן איכותי שמושך לו טראפיק – ואתם מקבלים קישור כוחני מאתר חי.

מצב של WIN WIN קלאסי לכל הצדדים.

נכון שזה לא בדיוק "בחינם" – כי אתם או מישהו אחר צריך לכתוב את התוכן המעמיק הזה (זמן = המון כסף), אבל האפקט המצטבר של השיטה הלבנה הזו יכול להיות מאד משמעותי, יציב ומשתלם בעין הסערה של עדכוני גוגל.

חשוב לדעת כבעלי עסקים:

קישורים חזקים כאלה שצריך לרכוש או לייצר אסטרטגית, הם לרוב לא יהיו חלק מברירת המחדל הבסיסית ממה שתציע לכם סוכנות קידום אתרים מקצועית, אלא לרוב יגיעו כמשהו שיתומחר בנפרד כתוספת או כחלק מחבילת פרימיום לתקציבים גבוהים – שכן אלו קישורים יקרים יחסית ומורכבים להשגה.

מה עדיף – מעט קישורים חזקים או הרבה קישורים סבירים? על כך אני מדבר בסרטון הבא:

למה לא להשתמש פשוט בטאבולה, אאוטבריין וכו'?

אז אולי אצל חלקכם, בעיקר מנהלי שיווק, עולה השאלה הלגיטימית – למה לא ללכת פשוט על פרסום כתבות קידום באמצעות פלטפורמת הפצת תוכן כמו טאבולה או אאוטבריין (Native Ads), במקום ללכת על רכישה ידנית של פרסום כתבות קבועות באתרים מובילים?

התשובה טמונה במטרה.

השירותים של רשתות טאבולה ואאוטבריין הם פתרון שיווקי מעולה ונקודתי למי שרוצה לקבל חשיפה קבועה ומאסיבית במחיר סביר לפי קליק (CPC) כדי להזרים תנועה, לאסוף לידים לאורך זמן וכו'.

לעומת זאת, לפעמיים אנחנו רוצים לקבל חשיפה ממוקדת בפרק זמן קצר באתר נישתי ספציפי שקשור לתחום העניין הצר שלנו (ולא להיות מוצגים באופן רנדומלי בתחתית כתבות צהובות ב-Ynet), אז זה לא תמיד מספיק טוב עבור המוניטין של העסק (Brand Safety).

מעבר לכך, כשאנחנו מפרסמים ומשלמים על שטח פרטי קבוע באתר גדול (Sponsored Post), אין לנו את הצורך הסיזיפי להתעסק בכל הפרטים הטכניים של הרצת קמפיין, ניהול תקציבים יומיים או לשלם ריטיינר למנהל קמפיינים שיעשה את זה בעבורנו וייבצע אופטימיזציה לתוכן. זה פרסום "שגר ושכח" שנשאר לרוב שנים קדימה.

הנקודה הקריטית ביותר לגבי הרשתות האלה?

אם אתם רוצים לפרסם מאמרים לצרכי SEO טהור, אין לרשתות כגון טאבולה ואאוטבריין שום דבר לתת לכם מבחינת גוגל.

הקישורים שהם מציבים באתרי השותפים שלהם הם קישורים דרך מערכת דינאמית (דרך קוד סקריפט או iFrame) שהיום הם פה ומחר הם שם… הם מוגדרים תמיד כהפניות ממומנות.

הקישורים האלו בדרך כלל גם נמצאים בין עשרות אם לא מאות קישורים אחרים ומתחרים בקרוסלה, ולא בתוך עמוד ייעודי ומפוקס שמעביר כוח סמכות לאתר שלכם.

אני מתייחס באריכות לסוגיה של בניית קישורים דרך אאוטבריין / טאבולה מול SEO טהור בסרטון הבא:

פרסום כתבות בגוגל (AI Overviews ומוניטין)?

יש אנשים, עסקים וארגונים שמחפשים ספציפית פרסום כתבות בגוגל או כתבות פרסום שיצופו בגוגל למטרות של נראות ציבורית וניהול משברים.

כלומר הם חייבים שהכתבות החיוביות הללו תקבלנה חשיפה ובולטות גבוהה בעמוד הראשון בתוצאות, ואף יסייעו להזין תשובות במערכות מבוססות בינה מלאכותית (לדוגמא ה-Overviews של גוגל) – למשל לצרכים כמו דחיקת תוצאות שליליות בתהליכי ניהול מוניטין חכם בגוגל (ORM), נושא אשר יוצא לי באופן אישי להתעסק בו לא מעט עבור לקוחות.

במקרים רגישים ואסטרטגיים כאלה, פרסום כתבות לקידום אורגני במגזינים גדולים יכולות לתרום פעמיים ובצורה כפולה: פעם אחת בכך שהן תופסות נדל"ן דיגיטלי נקי בתוצאות השם שלכם בגוגל במקום תוכן מזיק, ופעם שניה – הקישור החזק מהכתבה החדשה תורם לקידום של כתבה אוהדת אחרת (Tier 2), או למטרה שיווקית כלשהי (למשל איסוף לידים ישירות מהכתבה הממותגת בעזרת פיקסלים).

אם כך – עצם הפרסום הממוקד בא לשרת מטרה עסקית כפולה וחיונית, ופעולות כאלה יכולות להיות מאד אפקטיביות, מניבות ויעילות מבחינת יחס של עלות/תועלת (תדמית עסקית שניצלה שווה המון כסף בטווח הרחוק).

פרסום מאמרים בתשלום – היכן?

נניח והחלטתם לקחת תקציב ולפרסם תוכן בתשלום. איפה עושים את זה בפועל?

ניתן לחלק בגסות את נושא הפלטפורמות לפרסום המאמרים בכסף ב-2 ערוצים עיקריים שפועלים בשוק:

1. רשתות אתרים פרטיות של מקדמי אתרים, סוכנויות דיגיטל או חברות פיתוח
2. פרסום ישיר או דרך מתווך באתרים גדולים / מגזינים ארציים / מקומונים אזוריים פופולריים

נרחיב בקטנה על כל אחת מהאפשרויות האלו:

1. פרסום כתבות בתשלום אצל רשתות פרטיות של מקדמי אתרים (PBN)

מרבית העוסקים במקצוע ה-SEO באופן שוטף צריכים לדאוג לתשתית אתרים קבועה, יציבה ומגוונת ממנה יוכלו לפרסם מאמרים לצרכי הקמת קישורים עבור קידום אתרי הלקוחות בשלל הנישות (או עבור אתרי לידים בבעלות עצמית).

תשתית זו נקראת גם Private Blog Network או בקיצור המוכר PBN.

לעשות עסקאות ברטר והחלפות קישורים אחד על אחד מול מקדמים אחרים זה נחמד (תכלס, מניסיון, זה לא כזה נחמד ודי שואב זמן) אבל כדי לעמוד בהספק גבוה של פרויקטים בצורה יעילה וגם משתלמת עסקית – פשוט אין מנוס מלהקים ולתחזק תשתית פרטית רחבה.

את אותה תשתית יקרה שעמלנו עליה אפשר גם להעמיד לרשות מקדמים אחרים תמורת מחיר חודשי מסוים או תשלום פר קישור. רשת פרטית של מקדמי אתרים יכולה להכיל מספר אתרים בודדים ועד למאות ואף אלפי אתרי וורדפרס. ככל שמספר האתרים עולה באותה רשת וללא טיפול קפדני, בדרך כלל איכותם צונחת ואת מספר האתרים החזקים באמת ברשת (כאלו שיש להם טראפיק אמיתי) אפשר לספור על יד אחת.

גילוי נאות – גם אני בעלים של רשת אתרים מקצועית כזאת ומציע שירות כזה ששימש ומשמש עד היום בהצלחה יתרה עשרות חברות מובילות, סוכנויות דיגיטל, מקדמי אתרים עצמאיים ובעלי עסקים בארץ.

היתרון ברשתות אלו הוא יכולת השליטה והפיזור.

למידע נוסף על קניית חבילת קישורים.

2. פרסום באתרים גדולים / מגזינים / מקומונים אזוריים

אם אנחנו רוצים כתבות תוכן שישדרו סמכות אמיתית (E-E-A-T) ויפורסמו באתרים מוכרים באמת, בעלי מיליוני צפיות בחודש – נבחר ללא ספק באפשרות היח"צ הזאת, שגם בונה מותג (Brand Search).

בערוץ פרסומי זה אפשר להשקיע תקציב ולשים את ידנו על פרסומים באתרים גדולים ומוכרים במיינסטרים כמו Themarker, 0404, ערוץ 14, ערוץ 12 (מאקו), כיכר השבת, ביזפורטל, וואלה ועוד פורטלים רבים וטובים אחרים שמספקים איתותי אמינות למנועי חיפוש ולגולש.

חשוב לדעת מראש:

בחלק מהאתרים הגדולים המאמרים מתפרסמים באזור דחוק של "תוכן שיווקי" ממומן שפחות נגיש לקהל הרחב ואינו מופיע בעמוד הבית, ובחלקם (האיכותיים יותר) הם משתלבים בצורה טבעית, אורגנית וזורמת עם שאר התכנים הכתובים בערוצי האתר –-יש לזה משמעות גדולה גם מבחינת SEO (אינדוקס וכוח קישור) וכדאי מאד לבדוק זאת מראש ולדרוש הבהרות לפני שבוחרים להעביר תקציב ולפרסם באתר X או Y.

ניתן לעבוד ולחתום חוזה ישירות מול הגורמים הרלוונטיים באותם אתרים ארציים או לחסוך זמן ולעבוד דרך סוכנים, מפיצי תוכן או חברות מדיה למיניהם שיש להם הסכמים רחבים.

לפרסם באתרים ענקיים וגדולים יש יתרון אלגוריתמי מובהק גם מבחינת הקידום הטהור (קישור ואף אזכור טקסטואלי ללא קישור מאתר חזק, ותיק וסמכותי שווה ומעביר יותר כוח) וגם זה נתפס יחצ"נית טוב ויוקרתי הרבה יותר בעיניי לקוחות פוטנציאליים (בעיקר כאלה שפחות מכירים את העולם הדיגיטלי הזה ונוטים להתרשם משמות המותג).

האם פרסום מאמרים בתשלום זאת הפרה של הנחיות גוגל לבעלי אתרים?

אז האם כל הנושא הזה של קניית כתבות בכלל "חוקי"?

אחת השאלות החשובות והנפוצות ביותר מפי בעלי עסקים חוששים היא אם קניית מאמרים שיש בהם קישור יוצא אליהם, נחשבת על ידי גוגל גם לקניית קישורים פסולה ומסוכנת?

מבחינה טכנית "יבשה" ותקנונית של גוגל – התשובה היא חיובית לחלוטין (זה מוגדר כ-Link Scheme), אבל במבחן התוצאה והמציאות בשטח, נדיר מאד שצעד שקול כזה מוביל ישירות לענישה ידנית על ידי גוגל.

אני יכול להעיד על כך מניסיוני בדגש על קידום בגוגל ישראל שהינו שוק קטן (חשוב להדגיש שבשווקים עצומים בארה"ב וחו"ל זה יכול להיות סיפור אחר ואכיפה שונה לגמרי).

כדי לקבל ענישה ידנית כואבת מגוגל (Manual Penalty) כתוצאה משימוש מוגזם במניפולציית קניית קישורים, בדרך כלל צריך לעשות ספאם ברמה מאוד מוגזמת, בצורה עקבית ושקופה (שימוש מסיבי באנקור מדויק) וללא שום פרופורציה לגודל וגיל האתר.

ההמלצה של גוגל הרשמית במדריכים שלה, כאשר ארגון משלם עבור פרסום תוכן ספונסר או אפיליאציה – היא להשתמש אך ורק בקישורי Nofollow או בקישורי Sponsored החדשים יותר.

מבחינת גוגל מותר וחוקי לקנות שטחי פרסום עסקי, אבל במידה ואלו מעבירים קישור לאתר אחר לצורך מניפולציית Pagerank – יש לעשות שימוש בתגית שתגיד לרובוט "אל תעקוב/תעביר כוח", אחרת זאת נחשבת להפרת מדיניות בוטה מבחינת גוגל, ועשוי להוביל לעונש כאמור (אך על הסיכויים הנמוכים שזה אכן יקרה כבר דיברתי…).

מי שמעוניין להתעמק יותר בפער שבין ההנחיות למציאות – אני ממליץ בחום להיכנס למאמר המורחב שפרסמתי שנותן קונטרה מעשית ומציאותית להנחיות הרשמיות והנוקשות של גוגל לבעלי אתרים.

איך מתחילים למעשה עם פרסום כתבות לקידום בגוגל?

כמו שאתם יכולים לתאר לעצמכם, ברוב האתרים הגדולים שבהם מוכנים וערוכים לקבל פרסום כתבות תוכן מסחריות בתשלום, לא ימהרו לפרסם זאת בריש גלי במחירון פתוח בעמוד הבית.

בשוק הפרסום הסגור של סוכנויות הדיגיטל מסתובבות רשימות מאובטחות (אקסלים) עם מחירים מוערכים ומוסכמים לאתרים האלו, וכפי שציינתי, ישנם גם גופי מתווכי תוכן וחברות PR שמפרסמים שירותים מרוכזים כאלו באתרים שלהם (בלי המחירונים הישירים כמובן).

מדי פעם המחירונים הדיסקרטיים האלו גם זולגים למקומות פומביים אחרים, אבל כבר מזמן לא מדובר בסקופ או בסוד תעשייתי אפל…

כאשר אתם מנהלי השיווק או בעלי העסקים עושים את סקר השוק והמחקר שלכם, שימו לב גם אילו אקסטרות בעלות ערך כלולות בחבילת הרכישה.

למשל, האם הכתבה כוללת קישור לפרופיל החברתי של המנכ"ל (לחיזוק האוטוריטה האנושית), האם ישנה דחיפה ויזואלית של התוכן לעמוד מרכזי לשבוע ימים (Promoted), תיוגים במדיות החברתיות, שליחת סטטוסים בעמודי הפייסבוק של האתר, אפשרות להטמעת תיבת איסוף לידים, פיקסלים לצביעת הקהל ושאר פינוקים טכנולוגיים בסגנון שעשויים להצדיק את העלות.

מחירים של פרסום מאמרים בתשלום (מחירון הערכה)

אז תכל'ס, כמה עולה באמת פרסום כתבת תדמית מקצועית או מאמרים שיווקיים עם קישורים באתרים שונים ברחבי הרשת הישראלית?

העלויות של פרסום כתבה ממומנת באתרי פרימיום יכולות לנוע בטווח רחב בין מאות שקלים בודדים לבין אלפי שקלים ויותר במקרים מסוימים.

הכול תלוי בסמכות הדומיין, הגודל של האתר, היקף התנועה היומית (טראפיק) ואל מי באמת קהל היעד שהוא פונה אליו (נישה יוקרתית תעלה יותר).

כך למשל, אתר של מקומון אזורי או בלוג קטן יהיה יחסית זול ונגיש מאוד, בעוד פורטל כלכלי או טכנולוגי שפונה לאוכלוסייה יותר רחבה ועסקית יהיה יקר משמעותית יותר.

במדרגה הבאה הגבוהה ביותר נמצאים הפורטלים הסופר גדולים או אתרי החדשות הכללים בערוצי הברודקאסט.

שם, אם אין לכם חברת יח"צ שעושה עסקת חבילה, אתם יכולים למצוא את עצמכם בקלות משלמים עשרות אלפי שקלים לחבילה של כמה מאמרים או "פרויקט תוכן"…

ופה אני כמקדם שוב מייעץ לכם, לעשות סקר שוק, לקבל רשימת אתרים ואפשרויות מכמה אנשי קשר במקביל או ממקדמים שונים כדי לקבל הערכה אובייקטיבית לעלות האמיתית ולתמורה המצופה של האתר או האתרים בו בחרתם להשקיע את כספכם.

על מנת לקבל אינדיקציה כללית (ולעיתים משתנה), אני מצרף פה רמת מחירים ממוצעת:

• אתרי נישה לא מוכרים / פורטלים קטנים / מקומונים חדשותיים: 90-300 ₪ + מע"מ לפרסום מאמר בודד, ברוב המקרים לא כולל עלות כתיבת המאמר שיסופק על ידכם.
• רשתות אתרים פרטיות למקדמים (PBN): 100-250 ₪ + מע"מ, לרוב בתוכניות אלו מחיר המאמר (כתיבת SEO בסיסית) יהיה כלול בפנים.
• אתרים יותר חזקים, סמכותיים ומוכרים, לרוב מבוסס נישה ברורה (רכב, רפואה, פנאי): 300-800 ₪, לרוב לא כולל כתיבה מצד האתר.
• אתרים ארציים, חזקים וגדולים מאד (חדשות מיינסטרים, טלוויזיה): 2000-8000 ₪ ואפילו יותר לפרסום כתבה איכותית במדור רלוונטי. במקרים אסטרטגיים לפעמים נמכר רק כחלק מחבילות פרסומיות של X מאמרים שנפרסים על פני חודשים.

* אני כמובן בכוונה לא מציין כאן אתרים ספציפיים ומחירים מדויקים (שמשתנים תדיר) כדי לא לחשוף פרטים מסחריים שלא צריכים להיחשף סתם לציבור הרחב ולשמור על אתיקה מקצועית 🙂

עוד מספר דגשים קריטיים לגבי פרסום מאמרים ברשת ו-SEO

1. הקפידו על איכות מינימלית ולא רק על הכמות

כתבה או מדריך שאתם שולחים לאתר שדורש מכם כסף טוב על הפרסום, בדרך כלל צריכה לעמוד בתנאי סף מינימליים של מערכת האתר, וחשוב מכך – היא מייצגת את המותג שלכם בעיני קוראים בשר ודם.

כמה דגשים בהקשר זה:

• מבנה היררכי ברור: שימוש נכון ופשוט של כותרות (H2, H3), פסקאות קצרות לסריקה מהירה ובולטים.
• נקיון שפה: הקפדה מלאה על תיקון שגיאות כתיב וניסוח שוטף (לא בהכרח ברמה של הגהה אקדמית או לשונית מקצועית קפדנית, אבל בהחלט כן שהכול יהיה קריא וברור בעין).
• ערך מוסף ועניין: יצירת רגש ועניין אצל הקורא האקראי, לא רק מאמר אינפורמטיבי יבש או עמוס מילות מפתח ממוחשבות. המטרה של כתבה עיתונאית-שיווקית היא בדרך כלל לייצר חיבור, לספר סיפור דרך חוויה אישית, להציג תיאורי מקרה (Case studies) אותנטיים וכו'.

בהנחה ואתם אנשים עסוקים שאתם לא כותבים את המאמר הארוך בעצמכם, כדאי מאד שתעזרו בקופירייטר או במישהו שיכול להציג לכם קבלות של כתיבה מוצלחת לאתרים דומים לאלו אליהם אתם מכוונים ורוצים להתפרסם.

"מאמרי SEO" טכניים ופשוטים בשמונה או עשר אגורות למילה בדרך כלל לא יעשו את העבודה בפורטלים גדולים, ויגררו דחייה או זלזול, אלא אם כן אתם מכוונים לאתר מאוד נישתי או זול במיוחד.

ישנם גם מקרים מורכבים יותר בהם תצטרכו לעבוד מול עורכי האתר ולהגיש להם את המאמר בסגנון עיתונאי ספציפי בהתאם למדור בו הוא עתיד להתפרסם

לדוגמא:

• כתבת תדמית ראיונית, סוג של ריאיון פרונטלי או שאלות-תשובות בו אתם מציגים את עצמכם כמומחים בתחום (אפשרות שיכולה להיות מלווה גם בווידאו וקרדיט צלם)
• מדריך מקצועי פרקטי (How To) או סקר ענפי נרחב בו אתם מקבלים חשיפה וקרדיט כמקור הסמכות (Source)
• פרסום ישיר של קו מוצרים או פיתוח טכנולוגי חדש (מאוד שקוף מבחינה פרסומית, אבל אתם תהיו לגמרי בסדר אם לא תתעלמו באלגנטיות מהטוקבקים ולעיתים הציניות של קוראים 😊 )

2. זכויות יוצרים של תמונות (סכנה כלכלית)

עוד נושא שרבים נופלים בו בשוגג וחשוב לשים לב אליו, הוא כל עניין זכויות היוצרים ברשת על המדיה שאתם מספקים.

ברוב המקרים אתם (המפרסמים) תהיו אלו שתשלחו ותרכשו את תמונות הנושא (Cover) או תמונות ההמחשה במאמר לעורכי האתר.

על פי חוזה הפרסום הסטנדרטי, אתם הם אלו שצריכים לספק אחריות ולוודא באופן מוחלט שיש לכם את כל זכויות היוצרים המסחריות (או הרישיון) להשתמש בתמונות הספציפיות האלו.

שום אתר אינטרנט ארצי ונורמלי לא ייקח על עצמו את האחריות המשפטית מול צלם במידה ותהיה תביעת זכויות יוצרים חמורה על השימוש בתמונה גנובה מגוגל במאמר שלכם.

לא יודעים מאיפה להשיג תמונות יפות וחוקיות? יש שפע אדיר של מאגרי תמונות (Stock Photos) מצוינים גם בחינם מוחלט (לדוגמת Pexels או Unsplash) וכמובן בתשלום סביר כדוגמת ShutterStock.

כמעט מיותר לציין שבאופן כללי כמנהלי חברות ועסקים, אתם צריכים להיות מאוד זהירים באחריות המקצועית שלכם, במה שאתם כותבים ומצהירים במסגרת הכתבות שלכם מבחינת חוקי לשון הרע, השמצת מתחרים, תביעות דיבה, טענות מטעות וכו'.

3. האם פרסום מאמרים בתשלום זאת אסטרטגיית בניית קישורים טובה לטווח ארוך?

כיצד אנו מסתכלים על השקעה זו לאורך חודשים ושנים קדימה?

יש כאן מספר היבטים מקצועיים שצריך לדבר עליהם בשקיפות:

א. פיננסית ותזרים – להתבסס אך ורק על מאמרים הנקנים בתשלום בכדי לבנות פרופיל קישורים מאסיבי, יכול להתיש כלכלית ולחסל תקציבית כל פרויקט קידום קטן, אלא אם כן מדובר בלקוח ארגוני עתיר תקציב למטרות אלו.

אם אנחנו מדברים על אתרים ברמה בינונית ומעלה, הרי השגת קישור ממשי תעלה בממוצע 300-400 ₪, כאמור.

אם משרד SEO רוכש 4-5 קישורים איכותיים כאלה בכל חודש ללקוח, תעשו חשבון וזה לא משאיר הרבה מרווח רווחיות עבור עבודת מומחה קידום אתרים מן השורה (זה הרי מן הסתם לא כולל בפנים עלויות גלובליות של שעות עבודה טכנית עבור אופטימיזציה פנימית של האתר, ביצוע חקר מתחרים, מעקב מיקומים שוטף, כתיבת תכנים לעמודי הלקוח, דוחות, שירות לקוחות וכו').

קיראו עוד בבלוג על המחירים המקובלים של שירותי קידום אתרים בממוצע בשוק הישראלי.

ב. ענישה והרתעה אלגוריתמית מגוגל – כפי שכבר ציינתי בקצרה במאמר הנוכחי וגם בעוד מספר הזדמנויות בהרצאות שלי בתעשייה, אני אישית מאד בספק שחברת גוגל באמת יודעים לזהות באופן רחב, גורף ובצורה אלגוריתמית (אוטומטית ללא התערבות ידנית של בודק) קישורים שהושגו בתשלום פיזי וכאלו שלא (כמובן, כשזה לא מוגזם).

הרי יש אינספור דרכים לגיטימיות, דיסקרטיות ואפורות "לקנות" קישורים (ברטר של שירות מול קישור) בלי להשאיר תבנית פעולה שקופה שמישהו גיהץ אשראי ושילם על זה בכסף מלא.

על כן, אני תמיד אומר: אם זה מורכב מאוד עבור בנאדם אינטליגנטי לדעת בוודאות את זה מחיצוניות הכתבה, בטח שזה מורכב מאד עבור רובוט (גם אם חכם במיוחד).

מנוע החיפוש גוגל לא יכולים פשוט להרשות לעצמם טכנולוגית ועסקית לפסול קישורים כל כך בקלות רבה ולחלק עונשים קשים, כי טעות בזיהוי יכולה לגרום להם להציג תוצאות מטה-מידע הזויות ופחות רלוונטיות עבור הגולשים בגוגל – ובכך לפגוע במוצר הדגל שלהם. הם מעדיפים לרוב במקרים קלים, פשוט להתעלם (Ignore) מערך הקישור במקום להעניש.

בקיצור, הטיפ המקצועי שלי אל הלקוחות – כל עוד מדובר בשוק הדיגיטלי הישראלי הקטן והייחודי שלנו, לא הייתי דואג כל כך עד אובדן שעות שינה לגבי ענישה פוטנציאלית כבדה מגוגל, כל זאת בהנחה מחמירה שלא מגזימים בפראות ולא מפציצים באגרסיביות את הלינקים הנכנסים לאתר חדש בקצב לא פרופורציונאלי לחלוטין לגודלו וגילו (Spam Velocity).

ג. גיוון טבעי במקורות הקישורים (Link Diversity) – מה שבטוח לגמרי בעולם ה-SEO, זה בהחלט לא נכון ולא חכם כאיש מקצוע להישען ולהתבסס אך ורק על אסטרטגיה ממומנת אחת של בניית קישורים נכנסים.

פרופיל שמורכב רק מכתבות קנויות נראה לא טבעי ועשוי להדליק נורה.

יש המון דרכים יצירתיות, חינמיות ואותנטיות לבנות ערוצי קישורים בריאים, כתבתי מאמר מקיף על מעל 40 דרכים מוכחות כאלו לאורך הבלוג שלי אם אתם צריכים זריקת השראה ליצירת נכסים חינמיים :-).

שורה תחתונה כפרויקטורים

תגוונו בעוגנים, במקורות, בביטויים, בסוגי הכתבות. לא רק בגלל החיסכון בכסף, אלא בגלל שזה הדבר הבריא ביותר שמייצר נראות טבעית כביכול.

לא חסר בארץ מאיפה לייצר קישורים (רק מילת אזהרה אחרונה – לא להתפשר בשום אופן על האיכות והספאם של האתרים, זה לא שווה את הסיכון לאתר שלכם).

ד. בתחומים נישתיים ומגה-תחרותיים מסוימים – אין לכם ממש ברירה – כאסטרטג SEO שראה אינספור אתרים, חשוב לי לומר: כאשר מדובר על קידום אורגני בתחומים מגה תחרותיים ורוויים בתקציבים (לדוגמא קלאסית בתוצאות גוגל ישראל: צימרים, יועצי משכנתאות, רשלנות רפואית/YMYL, עריכת דין, ביטוח רכב, מנעולנים או שירותי הובלות ועוד), כנראה וסביר שלא יהיה לכם מנוס אלטרנטיבי אמיתי מלקנות קישורים עוצמתיים ממגזינים גדולים בצורה כזו או אחרת כדי לייצר דחיפה רצינית.

תהיו בטוחים במאה אחוז שכל חברה תאגידית גדולה או משרד מוביל באחד התחומים הנ"ל מוציאה באופן קבוע תקציבים דיגיטליים לא מבוטלים כלל על הסעיף הזה ממש.

זה המשחק התחרותי של הגדולים, נרצה בזה או לא, וכדי להיות שם בראש ולקבל את הלידים החמים – צריכים לשחק אותו במסגרת הכללים הלא כתובים של הרשת.

שאלות ותשובות בנושא פרסום מאמרים וכתבות ממומנות (FAQ)

1. למה יש כתבות יח"צ שמסומנות כ"תוכן ממומן" ויש כאלו שלא?

הדבר תלוי במדיניות הפנימית של כל אתר גדול וברגולציה המקומית.

אתרי חדשות משמעותיים מחויבים לרוב בשקיפות מסוימת מול הקורא (מועצת העיתונות) ולכן יסמנו את הכתבה כ"בשיתוף…", לעומת אתרי נישה קטנים יותר שאצלם הגבולות אפורים והתוכן לעיתים עולה ונראה לחלוטין ככתבת תוכן אותנטית של המערכת.

2. האם עדיף שהקישור במאמר יוביל לדף הבית שלי או לעמוד שירות ספציפי (פנימי)?

ככלל אצבע באסטרטגיית קידום אורגני, כדאי לגוון ככל האפשר.

קישורים לדף הבית בונים סמכות דומיין כללית חזקה, אך אם אתם מפרסמים מאמר מקצועי שעוסק בנישה מסוימת (למשל סקירת נעלי ריצה), הקישור אמור להוביל בצורה טבעית לקטגוריית "נעלי הריצה" הספציפית שלכם באתר או לפוסט בלוג מרחיב, ולא לדף בית כללי.

3. מה זה "קישור Nofollow" והאם שווה לשלם עליו בכתבת יח"צ?

תגית Nofollow מסמנת למנועי החיפוש שהאתר המפרסם אינו מעביר קרדיט קידומי (PageRank) לאתר המקושר, בדרך כלל בגלל שמדובר בפרסומת או ספונסר.

יחד עם זאת, פרסום באתר בעל סמכות ענקית עדיין ישתלם מאוד בזכות הופעת אזכור המותג (Brand Mention), החשיפה ליחסי ציבור, והתנועה הישירה האיכותית שהוא יביא – במיוחד אם מדובר בקהל רוכש פוטנציאלי.

4. האם המאמר שלי יופיע לנצח באתר שבו פרסמתי?

התשובה תלויה בחוזה הפרסום שסגרתם.

לא מעט אתרים מתחייבים ל-12 חודשים או "למשך כל חיי האתר המארח", אך בהחלט ישנם מגזינים מסוימים וסוכנויות שמעלים כתבות לפול של שנה בלבד ואז מוחקים אותן או מסירים את הקישורים.

חובה עליכם להבהיר זאת מראש בכתב לפני ביצוע עסקת הפרסום.

5. כמה תנועה (כניסות/טראפיק) אני יכול לצפות לקבל מכתבה כזו?

הכמות משתנה דרסטית לפי גודל האתר והמיקום המדויק של הכתבה.

כתבה במדור חבוי שלא הופיעה בדף הבית כמעט ולא תניב תנועה (אך הקישור יעבוד עבור ה-SEO), לעומת זאת כתבה שקודמה יומיים בעמוד הבית של אתר חדשות ענק או שולבה בפיד הפייסבוק של המגזין, יכולה להזרים מאות או אלפי כניסות איכותיות תוך שעות ספורות.

6. אם יש לי אתר בוורדפרס, למה בעצם שלא אקים בעצמי רשת PBN משלי במקום לשלם?

הקמת רשת בלוגים פרטית איכותית ואמינה שגוגל לא תזהה בקלות (PBN) היא עסק מורכב ויקר: זה דורש רכישת דומיינים חזקים במאות או אלפי דולרים כל אחד, תשלום חודשי על שירותי אחסון בשלל שרתי IP נפרדים בעולם, הזנה תדירה של תכנים, ותחזוקה מתמדת כנגד פריצות (WordPress Maintenance).

כמו כן – אתרים כאלו יהיו רחוקים שנות אור מבחינת כח בהשוואה לאתרי חדשות / מגזינים ופורטלים חזקים, שקישור מהם שווה הרבה יותר.

לרוב בעלי העסקים, הרבה יותר זול וכלכלי לקנות לינקים מרשת מתוחזקת וקיימת מאשר לבנות אחת מאפס ללא ניסיון טכני.

7. האם יש השפעה של בינה מלאכותית על רמת איכות המאמרים שקונים?

בהחלט כן, מאז כניסת ה-AI (מודלים כמו ChatGPT או Claude) ניתן לקבל במחיר זול יותר מאמרים בעלי שלד טוב ודקדוק מצוין.

אולם, גוגל והגולשים מזהים מהר תוכן גנרי, חסר נשמה וחסר ניסיון.

לכן כדאי להשתמש ב-AI לצורך טיוטה ראשונית, אך לערוך את המאמר באופן אישי שיוסיף נגיעה, עובדות ספציפיות, ערך מוסף מעניין וטון ייחודי של המותג לפני שאתם שולחים אותו לפרסום בעשרות אתרים.

8. איך בודקים ובוחרים באילו אתרים כדאי להשקיע ולפרסם כתבה?

בהינתן בזה שאין לנו שום דרך "מדעית" או מדויקת למדוד כח של דומיין מסוים – אסטרטגיה נכונה מתחילה בבדיקת מדדים טכניים, שלפחות תיתן לנו אינדיקציה כלשהי.

ניתן להשתמש בכלים פופולריים כמו Ahrefs או Majestic בכדי לבדוק את סמכות הדומיין של האתר הפוטנציאלי (DR/DA), ולמרות שאני ממש לא תופס מהמדדים האלה – לפעמים הם הדבר שהכי קרוב למציאות.

בנוסף, כדאי לבדוק האם יש לאתר תנועה אורגנית ממשית ורציפה במנוע החיפוש, ולבדוק שפרופיל הקישורים הנכנסים שלו עצמו לא בנוי כספאם טהור מאתרים רעילים (Toxic Links).

כמו כן יש לוודא שהנושא שלו רלוונטי לקהל היעד שלכם.

9. האם גוגל באמת יכולה לגלות ולהעניש על קניית כתבות תדמית?

באופן תיאורטי אלגוריתמי מדובר בהפרה וגוגל מחפשת טביעות אצבע מלאכותיות (כמו אנקור טקסט שמפמפם בדיוק את אותה מילת מפתח בצורה לא הגיונית, 100 פעם ביום).

אם תעשו זאת בחוכמה, תגונו במקורות הפרסום, תשתמשו במונחי מותג שונים ואנקורים טבעיים, ולא תפציצו קישורים בבת אחת (Link Velocity), המערכת לרוב תתקשה מאוד להבחין בין קישור ממומן לבין יח"צ לגיטימי וחינמי ולא תעניש על כך באופן רוחבי.

10. מה התפקיד של "אנקור טקסט" (Anchor Text) בכתבה כזו?

אנקור טקסט הוא אותו ביטוי מסוים מודגש או צבוע בכתבה שלחיצה עליו מעבירה אותנו לדף היעד.

שימוש חכם בביטוי מפתח שחשוב לנו מאוד לקדם (למשל: "מקרר משרדי מומלץ") יעזור לאותת לאלגוריתם של גוגל בדיוק על איזה נושא ותוכן האתר המקבל את הקישור אמור להיות מדורג גבוה יותר.

חובה לגוון ולא להשתמש שוב ושוב רק במונח הקידום המדויק.

על מה עוד אפשר לקרוא פה אצלי בבלוג?

• האם חייבים לתזמן מאמרים לצורך קישורים?
• מדריך לבניית קישורים – איך לבנות קישורים כמו מקצוען מנוסה?
• 30 המדריכים המובילים אצלי באתר בכל הזמנים שכדאי לכם לשמור
• אתרי מאמרים מסורתיים – האם הם עדיין יעילים בכלל לקידום?
• איך לבצע קידום אתרים איכותי באמצעות יצירת תוכן
• המדריך המלא והעדכני שלי על קניית קישורים נכונה ברשת
• כמה עולה להחזיק מקדם אתרים? המדריך שלי שיעשה סדר