בכל עשרות הפוסטים שכתבתי במהלך השנים שהבלוג הזה קיים, דיברתי על הרבה מאד נושאים שקשורים אל קידום אורגני SEO, אבל טרם יצא לי לייצר מדריך מקיף ורציני עבור אופטימיזציית On Page.
דיברתי המון על קישורים וגם על בניית קישורים (את כל המאמרים בנושא קישורים תמצאו בלינק הזה) והגיע גם התור של האופטימיזציה.
המדריך מתאים בעיקר למתחילים אך ייתכן שגם מתקדמים יותר ימצאו בו שימוש.
אז מה זה אופטימיזציה לאתרים, למה היא חייבת להיות חלק מהותי מתפקידו של מקדם אתרים ולמה היא כל כך חשובה? מיד הפרטים!
רגע לפני שנתחיל – אם מעניין אתכם ממש ללמוד את התחום האופטימיזציה ברצינות, אני ממליץ לכם לבדוק את הקורס שלי לאופטימיזציה למתקדמים.
אז מה זה אופטימיזציה לאתרי אינטרנט?
אופטימיזציה לאתרים זוהי מילה די רחבה.
כשמדברים על אופטימיזציה למנועי חיפוש (לרוב, ספציפית אופטימיזציה לגוגל) או אופטימיזציה לאתרי אינטרנט בדרך כלל מתייחסים לכל התהליכים והשיפורים שניתן לבצע באתר עצמו – ברמת התוכן, אופטימיזציה לקוד האתר, המהירות וכו'.
מומחה לקידום אתרים חייב לדעת לבצע אופטימיזציה ברמה הגבוהה ביותר – בדגש על אופטימיזציה למילות מפתח (כלומר אופטימיזציה לתוכן באתר), ולאו דווקא אופטימיזציה טכנית (שיפור מהירות למשל), שהיא עבודה יותר של מתכנתים או אנשים המתמחים בכך.
את המדריך אני מחלק לכמה קטגוריות, למען הנוחות, וגם כי אופטימיזציה כוללת בתוכה נושאים רבים, על חלקם הרחבתי במאמרים נפרדים בבלוג.
אופטימיזציה לגוגל – בסרטון הבא אני מרחיב יותר על Onsite SEO:
נושאים במדריך אופטימיזצית On Page / אופטימיזציה למנועי חיפוש
אופטימיזציה לאתרים מתחלקת לכמה קטגוריות של אופטימיזציה:
- אופטימיזציית מבנה לאתר (היררכיה וכו')
- אופטימיזציה טכנית לאתר (זמן טעינה, מדדי חווית משתמש, Core Web Vitals)
- אופטימיזציה של תוכן (שיפור תגיות מטא, צפיפות מילות מפתח ועוד) – כאן מדובר יותר על אופטימיזציה למנועי חיפוש, במטרה "לעזור" להם להבין יותר על מה התוכן באתר מדבר ועל אילו חיפושים הוא רלוונטי.
את המדריך חילקתי לכמה תתי פרקים שמרכיבים את נושא הOnsite:
- תגיות מטא (Meta Tags)
- מבנה URL
- תוכן – רלוונטיות, אורך, עומק, הסתמכות על מקורות חיצוניים
- תגיות H1-H6
- מהירות האתר
- קישורים פנימיים
- שימוש במדיה עשירה
- תקינות הקוד
- כפתורי שיתוף
1. תגיות מטא
אי אפשר לדבר על אופטימיזציה לאתר בלי לדבר על תגיות מטא.
תגיות מטא (Meta או Metadata) הן תגיות המוטמעות בקוד של כל עמוד אינטרנט, לרוב בחלק העליון (Header).
על מנת לראות את הפוטנציאל האורגני ותוך כמה זמן נכפיל לך את ההכנסות
ניתן לחייג למספר 052-9095200 או למלא את הטופס:
תגיות המטא המפורסמות ביותר הן כמובן ה Title וה- Description (שדה הכותרת והתיאור שגוגל לרוב מציג בתוצאות החיפוש) אך מלבדן יש עוד תגיות רבות (יש כמה עשרות בתכלס) שחלקן מאד שימושיות ל-SEO. אני לא מתיימר לסקור כאן את כל מה שקיים אלא את התגיות השימושיות ביותר לצרכי SEO. נתחיל.
א. מטא טייטל / Meta Title
טייטל זוהי הכותרת הראשית של העמוד, והוא מרכיב הכרחי בהקשר של אופטימיזציה למנועי חיפוש.
הטייטל מוצג בלשונית הדפדפן וברוב המקרים (לא תמיד) גם בכותרת של תוצאת החיפוש בגוגל שבה מופיע העמוד הספציפי.
למה לא תמיד? כי גוגל כבר מספר שנים לא בהכרח מסתפקים בכותרת הטייטל שמוגדרת בקוד האתר ולפעמים משלימים / מציגים טייטל שונה לחלוטין שיותר רלוונטי לשאילתא של הגולש.
בלא מעט מקרים בעמוד יש תוכן שמדבר על סביב נושא מסוים אבל בעל האתר לא הגדיר לו טייטל כמו שצריך ולכן גוגל יעדיף להציג ולייצר טייטל אותו הוא יכול לקחת מתוך אלמנטים שונים בעמוד: התוכן, ALT של תמונה, H1, H2 ועוד.
איך מגדירים – בכל מערכת ניהול שמכבדת את עצמה, יש אזור מוגדר שבו כותבים את הMeta Title פר עמוד. במערכות מסוימות יש תוספים שמאפשרים גמישות רבה יותר בהגדרות אלמטים של SEO, כמו למשל Yoast בוורדפרס או AceSEF בג'ומלה.
אורך הכותרת של שדה הטייטל צריך להיות באזור ה60-65 תווים, כאשר יש לקחת בחשבון גם שבתוצאות הסלולריות הטייטלים מתקצרים ולפעמים גוגל לא מציג את האורך המלא. הקיצר – צריך להיות קצר ולעניין, ורצוי גם מסקרן ומושך.
לשדה הטייטל ישנה חשיבות גדולה בכל הנוגע ל On-Page, וברוב המקרים עליו להכיל את הביטוי הראשי אותו אנו מעוניינים לקדם עבור העמוד הספציפי.
כללי אצבע לטייטל מוצלח:
- לא ארוך מדי ולא קצר מדי
- לא לדחוס מילות מפתח ולא לכתוב את הטייטל בצורה "קידומית" מדי
- להשתדל שהביטוי הראשי יופיע בתחילת הכותרת
- לבדוק איך המתחרים הגדירו את הטייטל ולכתוב בצורה יותר מוצלחת ומניעה לפעולה
- למאמר מורחב על כתיבת טייטלים מנצחים
איך זה נראה בקוד?
<title>דוגמא לכותרת של עמוד</tltle>
ב. מטא תיאור / דיסקריפשן / Meta Description
שדה הדיסקריפשן (תיאור) בא להשלים את הכותרת ולספק קצת יותר מידע עבור הגולש של "לקראת מה הוא הולך" ולמה הוא יכול לצפות לאחר שהקליק על התוצאה.
גם תגית הדיסקריפשן היא בגדר המלצה בלבד וגוגל "רשאי" להחליט איזה תיאור להציג בתוצאות החיפוש באופן שישרת נאמנה את החיפוש הרלוונטי.
לתגית ה Meta Description אין השפעה ישירה על SEO, כך לפחות גוגל הצהירו בכמה הזדמנויות, אך בהחלט יש לה השפעה על ה-CTR (אחוז הקלקה) בתוצאות ועל כן השפעה עקיפה גם על קידום העמוד הספציפי.
כללים לדיסקריפשן מנצח
מטרת הדיסקריפשן היא להשלים את הטייטל ולתת טיזר לגולש הפוטנציאלי להיכנס דווקא לאתר שלנו. חשוב לנסח את הדיסקריפשן בצורה שתיתן מידע כלשהו מצד אחד, על מנת שהגולש לא ירגיש באפלה, ומצד שני להשאיר קצת מסתורין על מנת לסקרן את הגולש להמשיך הלאה.
לדוגמא:
"חושבים שאתם יודעים הכל על קידום אתרים? היכנסו ואוכיח לכם שיש לכם עוד הרבה ללמוד…"
במידה ואפשרי, מומלץ לנסח את הדיסקריפשן עבור יוניסקס (לקלוע ל-2 המינים) אך בשפה העברית זאת משימה לא כל כך פשוטה.
ככה תצוגת האתר שלי נראית (נכון לכתיבת שורות אלו) בתוצאות החיפוש של גוגל:
איך זה נראה בקוד?
<meta name="description" content="דוגמא לתיאור של עמוד">
3. מטא מילות מפתח / Meta Keywords
בחרתי לציין את התגית הזאת למרות שהיא חסרת משמעות כבר כמה שנים. הסיבה שאני מציין היא כדי לדעת שזה קיים, וגם על מנת שמתחילים שקוראים זאת ואולי נתקלו במדריכים ישנים – כדאי שידעו שאין שום סיבה להשתמש בתגית הזאת. מה שנקרא – תגית למל"מ (לא מועיל, לא מזיק).
מה המטרה של התגית הזו?
בעבר, שמנועי החיפוש היו פחות חכמים, הדרך שלהם לדעת על איזה נושאים עמוד מסוים מדבר (מלבד תוכנו) היא באמצעות תגיות ה- Meta Keywords שבעלי אתרים היו מגדירים בקוד. אממה, כמובן שמקדמי אתרים לקחו את הדבר הזה והתעללו בו למוות על מנת לתחמן את מנועי החיפוש, כאשר בהרבה מקרים כל קשר בין הביטויים לבין תוכן האתר מקרי בהחלט. גוגל החליטו לעשות סדר בעניין ולהתעלם מהתגיות האלו באופן גורף, כך שהיום אין להן שום משמעות.
איך זה נראה בקוד?
<meta name="keywords" content="עץ, שידה, רהיטים מעץ">
הסבר נוסף על Meta Keywords למי שמעוניין:
Authorship Markup
תגיות Authorship הן תגיות של גוגל שמטרתן לאפשר לכותבים ברשת לשייך את התכנים שלהם לפרופיל המשתמש שלהם בגוגל+, ובאמצעות כך לבנות מוניטין ברחבי הרשת, בצורה שגוגל יכולים להבין.
תגית rel=author
כך למשל, כותב מסוים יכול לכתוב באתרים שונים ובאמצעות התגית rel=author, לשייך את כל המאמרים שלו אל עמוד המחבר שלו בגוגל+ (שצריך גם להיות מקושר לכל אתר בו המחבר מפרסם תכנים לצורך האימות).
איך זה נראה בקוד?
<link rel=”author” href="https://plus.google.com/[google plus id]">
כתבתי בעבר מאמר על חיבור האתר לפרופיל גוגל+, עוד בימים אשר גוגל היו מציגים תמונת מחבר בתוצאות החיפוש (Good times…), אבל החל מיוני 2014 הפסיקו עם זה, כנראה כי יותר מדי אנשים השתמשו בדבר הזה בצורה מניפולטיבית, מה שגרם לתוצאות החיפוש להיות עם יותר מדי "רעשים" וגוגל רצו משהו נקי יותר (וכמובן שיתפוס פחות תשומת לב מהמודעות Adwords…)
תגית rel=publisher
התגית rel="publisher" דומה לעקרון של תגית ה-author, רק שהיא מתייחסת לארגונים ולא לאנשים. ההטמעה זהה להטמעה של תגית rel=author אך במקום לקשר לפרופיל גוגל+ אישי של הכותב, יש לחבר לעמוד העסקי (והעמוד העסקי צריך להגדיר גם את האתר כמקום בו הוא מפרסם תוכן).
גוגל הצהירו בכמה הזדמנויות שונות שהם ממליצים עדיין להשאיר את התגיות האלו בקוד האתר, מה שמרמז כנראה שיש להם תפקיד כלשהו באלגוריתם ו/או שיהיה להן שימוש בעתיד.
תגיות נוספות שקשורות אל אופטימיזציה לאתר
אלו התגיות הנפוצות ביותר, מלבדן יש תגיות נוספות כמובן כמו meta המתייחסת לרובוט של מנועי החיפוש ו"פוקדת" עליו האם לאנדקס את העמוד הספציפי והנחיות נוספות.
בנוסף, קיימות התגיות מסוג OpenGraph – תגיות המיועדות לרשתות חברתיות, לפיהן "שואבים" האתרים השונים כמו פייסבוק, גוגל+ ואחרים, את התצוגה המקדימה של הפוסטים שאותם משתפים בפייסבוק. התוסף Yoast SEO למשל, מאפשר שימוש ברוב התגיות הנ"ל.
מצרף סרטון בו אני מדגים איך אני מבצע בפועל אופטימיזציה לאתר וורדפרס:
מדובר אמנם בהדגמה של אופטימיזציה לאתר וורדפרס, אך העקרון רלוונטי עבור אופטימיזצית on page של כל אתר.
2. מבנה URL / Permalinks / Slug
URL זה קיצור של Uniform Resource Locator וקיים גם הקיצור URI שמשמעותו Uniform Resource Identifier.
במילים פשוטות – זוהי הכתובת המייצגת עמוד מסוים באינטרנט. מה שרואים בשורה העליונה בדפדפן.
דוגמא לURL:
https://danielzrihen.co.il/tons-of-tools-for-seo-and-internet-marketing/
מטבע הדברים, URL היא מרכיב הכרחי של כל עמוד אינטרנט, אך מלבד זאת – יש ל-URLים גם משקל מסוים ב-SEO והשפעה קטנה על אופטימיזציה למנועי חיפוש.
מבנה נכון של URL:
- ידידותי למנועי חיפוש
- לא ארוך מדי
- מכיל את נושא העמוד / מילות מפתח – כזה שניתן להבין ממנו את נושא העמוד הספציפי
- לא מכיל תווים מוזרים
- לא גנרי מדי (page1.html לדוגמא)
URL בעברית או באנגלית?
כתבתי את דעתי על כתובות בעברית לא מעט פעמים בבלוג הזה ובכלל.
מצד אחד, גוגל ממליצים על שימוש ב-URL לפי השפה שבה כתוב האתר.
מצד שני, ספק עד כמה הם מכירים את הבעיות עם קידוד בעברית ושפות אחרות שהן לא אנגלית.
אם אני אעשה Copy Paste מכתובת בעברית למייל או לפייסבוק, אני אקבל משהו כזה:
http://domain.co.il/2012/03/06/%D7%96%D7%A2%D7%A4%D7%A8%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D/
תסכימו איתי שזה מכוער פצצות?
מנסיוני, התרומה ה"קידומית" של שימוש בכתובת URL בעברית היא זניחה עד לא קיימת, ומטעמים אסתטיים ואחרים תמיד אעדיף להשתמש בכתובת באנגלית, בהתאם לנושא העמוד – שבכל מקרה גוגל יודע לתרגם.
איך קובעים את ה-URL?
ברוב הCMSים (מערכות ניהול תוכן) כמו וורדפרס, ג'ומלה, דרופל ואחרות – יש אפשרות לשלוט על מבנה ה-URLים, בין אם אפשרות שמובנית במערכת ובין אם בעזרת תוספים חיצוניים.
במערכות בהן לא ניתן – הכתובות יכולות להיות בנויות בהרבה צורות שונות, לפעמים בצורה שממש לא משרתת את האינטרסים של הקידום. דיברתי במאמר הזה על בנייה נכונה של אתרים עם התאמה לקידום אתרים, ולצערי יש הרבה שלא מיישמים אפילו רבע ממה שכתוב שם.
במקרים כאלה ניאלץ להסתפק במה שהמערכת מאפשרת.
3. אופטימיזציה לתוכן: החלק המשמעותי ביותר של אופטימיזציה לאתרי אינטרנט
תוכן זה כמובן נושא ענק, עולם ומלואו.
אני יכול לחפור לכם עכשיו ספרים שלמים על תוכן אבל בגלל שהמדריך הזה גם ככה יצא ארוך מאד, אשתדל להיות תכלסי וממוקד ככל האפשר.
אופטימיזצית on page של תוכן היא אחת החשובות ביותר, שכן תוכן הוא מרכיב מאד מהותי בהקשר של קידום אורגני.
נחלק את נושא התוכן לכמה פרקים:
א. להבין את כוונת המשתמש
הבסיס ליצירת תוכן מנצח, היא להבין לעומק את כוונת המשתמש בחיפוש הספציפי. כמובן שאין לנו דרך לדעת מראש מאיזה שאילתא בדיוק יגיעו לאתר ולעמוד הספציפי שלנו, אבל תוכן העמוד צריך להיות מפוקס סביב נושא מסוים.
אם למשל אני מקים עמוד סביב הנושא "מדריך קידום אתרים", אז כנראה שזה מאד ברור מהי כוונת המשתמש – לקבל מדריך על קידום אתרים.
כתיבת תוכן יכולה להתחיל מ2 נקודות פתיחה:
- לייצר תוכן כתוצאה ממחקר מילות מפתח
- לייצר תוכן בשביל הסבבה בלי לחשוב על ביטויים כאלה ואחרים
לא מעט מהתכנים בבלוג שלי נוצרו דווקא על בסיס הנקודה השנייה, אבל זה לא אומר שלאחר תקופה מסוימת אי אפשר לבחון מאין העמוד הספציפי מקבל טראפיק (למשל בעזרת ה Search Console) ו"לאפטמז" אותו בהתאם.
אם אחזור לדוגמא של כתיבת מדריך קידום אתרים – הדרך הכי טובה לייצר את התוכן המנצח עבור נושא זה היא קודם כל לבדוק מה המתחרים עושים; קרי, לעבור על התוצאות הראשונות ולנסות להבין למה גוגל מציג אותן בסדר הזה.
בלא מעט מקרים, תגלו שהתוכן שמדורג במקומות 1-3 הוא לאו דווקא התוכן הטוב ביותר ואפשר להתעלות עליו ולספק עוד יותר ערך לגולשים.
בצורה הזו, כאשר אתם מייצרים תוכן שבאמת עולה בכמה רמות על המתחרים, עם הזמן גוגל יבין את "איתותי המשתמשים" ויעדיף לדרג את התוכן שלהם.
זה נשמע יפה בתיאוריה נכון? במציאות, גוגל לא ממהר לדרג תכנים, מעולים ככה שיהיו, באתרים שלא צברו מספיק סמכות בעיניו. גוגל מוכיח שוב ושוב שתוכן הוא לא בדיוק המלך אם הוא לא נשען על קישורים חיצוניים חזקים. האם יום אחד זה ישתנה? ימים יגידו. אבל זה כבר נושא אחר ולא מוקד המדריך הזה.
אופטימיזציית On Page: לא רק טקסטים
חשוב לי לדבר על נושא נוסף בהקשר של התוכן – תוכן לא חייב להיות טקסטים.
אם למשל מישהו מחפש "מחשבון משכנתא", הוא לא עכשיו בקטע של לקרוא איזה מאמר, כן? לכן, מטרת בעל האתר במקרה הזה היא לייצר מחשבון משכנתא כמה שיותר טוב, נוח וידידותי למשתמש – שיהיה אפשר להשתמש בו גם ממחשב נייח וגם ממכשירים ניידים.
אם מישהי מחפשת "שמלות כלה" – כנראה היא מחפשת לראות תמונות, להתרשם מקולקציות שונות או מוצרים שונים, פחות בקטע של לקרוא מאמר.
לגוגל יש את היכולת להבין שאילתות שונות ולהציג את התוצאות בהתאם – כמובן ממה שקיים ברשת ולא יש מאין (לכן בהרבה מקרים נקבל תוצאות בינוניות ומטה – כי אף אחד לא דאג לייצר משהו יותר טוב מזה).
ב. אופטימיזציה לתוכן – אורך התוכן בהחלט קובע!
בהמשך ישיר לנושא הקודם – אם תוכן הוא לא תמיד טקסט, אזי שעמוד יכול להיות גם מאד קצר או כמעט ללא מילים, נכון?
גם כאן, זה מאד תלוי בנושא הספציפי. חיפושים הכוללים את המילים "מדריך", או "איך" – ככל הנראה יובילו אל מדריכים כתובים ומעמיקים או לחלופין וידאו המשרת את התוצאה.
לעומת זאת, חיפושים הכוללים מילים כמו "כמה עולה", "מחיר" וכאלה – יכללו בדרך כלל מספרים + מטבע מסוים.
למרות שכתבתי בעבר על היתרונות של כתיבת תכנים ארוכים ומעמיקים לצורך דירוגים בגוגל, צריך להפעיל את השכל ולא אוטומטית לייצר תכנים מאד ארוכים, במיוחד אם הם כוללים בליל של מילים שחוזר על עצמו ללא מטרה.
זיכרו! תוכן צריך להתאים לקהל היעד ולנושא הספציפי.
ג. "להישען על כתפי ענקים" – הסתמכות על אחרים ומתן קרדיט
גוגל אוהבים תוכן איכותי, שמבוסס על מקורות אמינים. אחת הדרכים לשדר אמינות בתוכן שלכם, היא להישען על כתפי ענקים – כלומר לקשר החוצה למקורות סמכותיים עליהם התבססתם (גם אם באופן חלקי). החשיבה הצרה ש"לקשר לאתרים חיצוניים יוציא גולשים מהאתר" היא לא בהכרח נכונה.
כל העוד התוכן שלכם מעניין, אף אחד לא ימהר לנטוש אתכם, ואף ידאג לחזור לבקר כדי לראות אם יש משהו חדש. מומלץ להוציא קישורים החוצה בלשונית נפרדת (_blank) כך שהאתר יפתח לגולשים בחלון חדש והם עדיין ימשיכו להיות באתר שלכם.
מתן קישורים חיצוניים לאתרים אחרים הוא לגיטימי וחלק טבעי מהתנהגות ברשת. לכן, אל תחששו לעשות זאת כאשר זה מרגיש לכם טבעי, וכמובן גם כדי לתת קרדיט איפה שצריך.
ד. צפיפות מילים + מילים נרדפות
ההבנה של גוגל בעברית, היא, במילים עדינות – לוקה בחסר. בכל מה שקשור לעברית גוגל עדיין עילג ובהרבה מקרים יכול לדרג תוכן זבל עם רמת דקדוק ותחביר של ליגה ז'.
יחד עם זאת, יש לגוגל יכולת להבין מילים נרדפות ואת עולם התוכן הבסיסי סביב אותו נושא שבו אתם מתמקדים.
אם למשל, נחזור לדוגמא מתחילת המאמר, אני כותב מדריך קידום אתרים. זה בסדר גם אם במאמר לא תופיע המחרוזת המדויקת "מדריך קידום אתרים" אלא מדריך על קידום אתרים, למשל. גוגל יידע לעשות את הקשר בין הנושאים ולדרג את התוכן, כל עוד הוא מספיק איכותי ועומד בפרמטרים האחרים.
כמו כן, מומלץ לשלב ביטויים נוספים הקשורים לנושא כמו למשל "איך לקדם אתרים", "כיצד מקדמים אתרים" ודברים בסגנון הזה.
הכללת מילים נרדפות ומילים דומות סביב הנושא המרכזי של המאמר יעזרו לגוגל לקבל מושג רחב יותר על התוכן וכן לדרג את העמוד עבור ביטויי זנב ארוך. חשוב לזכור שיש המון דרכים לחפש כל דבר ולכן כדאי להיות מגוון ולעשות שימוש עשיר במילות מפתח שונות על מנת לקבל מקסימום חשיפה עבור התוכן הספציפי.
צפיפות מילים – תשכחו מ- 3-4%
כל מי שנמצא בתחום או קרא קצת על קידום אתרים, ודאי נתקל במושג "צפיפות מילים". אז נכון שאם ביטוי מסוים מופיע יותר מפעם אחת בעמוד, גוגל מבין שהוא כנראה חשוב יותר. אבל גם הופעה מוגזמת של אותו ביטוי יכולה לעורר חשד של ספאם ונסיון מניפולציה.
לכתוב בצורה טבעית
ההמלצה הכי טובה שלי בנוגע לכתיבת תוכן, היא לכתוב הכי טבעי שאפשר, כאילו גוגל לא היה קיים ולא היו שיקולים של צפיפות מילים וכו'.
רק לאחר שסיימתם לכתוב, עברו קצת על המאמר וראו היכן ניתן לשפר את נוכחות הביטוי בצורה טבעית שתשתלב היטב בטקסט. וכן, כפי שכתבתי מקודם – שימוש יעיל במילים נרדפות גם הוא מבורך. לא צריך להתייחס לאחוזים כאלה ואחרים אבל הקפדה על כללים בסיסיים אלו, יעזרו לכם לכתוב תוכן שגם הגולשים יאהבו וגם גוגל.
והנה וידאו של מאט כץ, לשעבר בכיר בגוגל, על צפיפות מילות מפתח (Keyword Density):
ה. ה"אריזה" של התוכן
לא רק התוכן עצמו החשוב – אורכו, איכותו וכו' – אלא גם ה"אריזה" שלו.
ולמה הכוונה אריזה?
לכל המסביב: עיצוב, פונטים, תמונות ושימוש במדיה עשירה בתוכן עצמו, שימוש או אי שימוש בפרסומות, פופאפים, טפסים ומסיחי דעת למיניהם ואפילו זמן הטעינה באתר. כל הגורמים האלה הקשורים לחווית הגולש, הינם קריטיים – ויכולים להכריע האם פלוני אלמוני בכלל יתעכב בלקרוא את התוכן שלכם, מצוין ככל שיהיה.
ו. עדכניות התוכן
תכנים איכותיים חייבים להיות גם "רעננים" – כלומר עדכניים ולא מיושנים.
אני לא מדבר על תכנים חדשותיים או קידום אתרי חדשות – גוגל מתייחס לאתרים כאלה בצורה אחרת.
בנוסף – חשוב מאד לשים לב לתאריך הפרסום ולכל אלמנט שיש לו "חותמת זמן" – למשל תגובות. אני מאד ממליץ להקדיש כמה דקות לצפייה בסרטון המצורף, זה מסביר את הנושא כמו שצריך.
למידע נוסף ומקרה בוחן לגבי החשיבות של תאריך הפרסום לקידום אתרים:
תוכן: נקודות חשובות לסיכום
- לנתח לעומק את כוונת המשתמש ולייצר תוכן בהתאם.
- לייצר את התוכן הכי איכותי שאתם יכולים עבור הנושא הספציפי.
- אורך התוכן צריך לשרת את המטרה. לא למרוח סתם במילים – כיתבו לעניין!
- ניתן ומומלץ להסתמך על מידע אמין תוך מתן קרדיט לאחרים.
- לכתוב בצורה טבעית ולבסוף לתת ליטוש עבור גוגל.
- לארוז הכל בצורה כמה שיותר ידידותית ונעימה.
- להיות עדכני ולשים לב לתאריך הפרסום וחותמת הזמן של התוכן!
מדריכים נוספים על תוכן באתר:
- עבודה מול כותבי תוכן
- 50+ דרכים למצוא נושא לכתיבת הפוסט הבא שלך
- תוכן ארוך או קצר?
- 14 דרכים לייצר תוכן לאתר שלכם
- איך לכתוב יותר טוב ולשפר המרות באתר
4. תגיות H1-H6
תגיות H1-H6 הן תגיות HTML שמטרתן להגדיר היררכיה ולעשות סדר בפסקאות וכותרות משנה בעמוד. מנועי החיפוש סורקים את הקוד של הדף הספציפי ויכולים להבין, בין היתר בעזרת תגיות ה-H השונות, את מבנה העמוד.
לרוב אני עושה שימוש בתגיות H1-H3, נדיר שיצא לי להגיע ל4-6.
באופן כללי, שימוש נכון בתגיות אלו הוא כדלקמן:
- H1 – תגית שצריכה להופיע פעם אחת בלבד בעמוד. היא בדרך כלל הכותרת הראשית של המאמר. בהרבה תבניות וורדפרס הכותרת הראשית מוגדרת H1 כברירת מחדל.
מומלץ לוודא שאין H1 בלוגו או באזור אחר באתר שמופיע בכל העמודים. - H2 – בדרך כלל משמשת ככותרת משנה ומטרה לחלק את הטקסט לתתי נושאים. כותרות המשנה הכחולות שאתם רואים פה במאמר, הן H2 למעשה.
- H3 – אם H2 משמשת ככותרת משנה, תגית H3 עוזרת "לפרק" את הנושאים עוד יותר.
- H4-H6 – פחות נפוצות, יכולות לשמש ככותרות של רכיבים שונים באתר כמו למשל "מאמרים אחרונים", כותרות לתפריט תחתון / תפריט צד וכו'.
חשוב לדעת – לפעמים גוגל יעשה שימוש בתגיות H1 ואפילו H2 על מנת להשלים את הטייטל לפי השאילתא של הגולש. זאת, במידה והתגית טייטל עצמה לא מוגדרת כמו שצריך או לא לפי השאילתא הספציפית.
אופטימיזציה של תגיות H1-H6
רבים חושבים שזה נכון להכניס את מילת המפתח הראשית הן בטייטל של העמוד, הן בכותרת הראשית (H1), בכותרות משנה וכו'.
לדעתי זה לא נכון. ההפך.
מומלץ לפזר את מילות המפתח השונות הן בטקסט והן בכותרות השונות בעמוד בצורה יותר אינטליגנטית, שגם תיראה יותר טבעית וגם תשרת שימוש בביטויים נוספים ווריאציות נוספות סביב הנושא הראשי.
גם כאן, לא צריך "להנדס" את השימוש בתגיות אלו עם אובר-אופטימיזציה, אלא להעדיף את חווית הגולש ולספק כותרות טובות ומסקרנות על חשבון כותרות "קידומיות".
5. מהירות העמוד – חלק חשוב של אופטימיזצהי למנועי חיפוש
גוגל אוהב אתרים מהירים. זאת עובדה.
כשמדברים על אופטימיזציה לאתר – מלבד התוכן וחווית המשתמש, מדובר גם על אופטימיזציה טכנית שקשורה למהירות הטעימה של כל עמוד ועמוד באתר, וכל למדדים של חווית המשתמש (Core Web Vitals).
הכלל הבסיסי הוא שגוגל רוצים להציג תוצאות כמה שיותר רלוונטיות וטובות עבור המשתמשים.
אתרים איטיים לא עונים להגדרה זו.
אתרים איטיים במיוחד בכלל לא יהיו מדורגים באף מקום (וראיתי מקרים…).
לכן, מהירות צריכה להיות אחד הנושאים החשובים שכדאי לכם להתמקד בהם בתהליך אופטימיזציה של עמוד ושל האתר באופן כללי.
לפני מספר שנים גוגל השיקו את הפרוייקט Accelerated Mobile Pages או בקיצור AMP, שמטרתו להציג גרסה מהירה יותר של אתרי מובייל.
גם פייסבוק השיקו פרוייקט דומה בשם Instant Articles שמטרתו לספק חווית גלישה סופר מהירה מהמובייל באמצעות טעינת התכנים היישר מהשרתים של פייסבוק.
עצם העובדה ש-2 ענקיות הטכנולוגיה השיקו את הפרויקטים הנ"ל מראה על החשיבות האסטרטגית של מהירות טעינת התכנים ממכשירים ניידים ובכלל.
בנוסף, עדכון מאד חשוב שכדאי להכיר בהקשר של מהירות (אך לא רק) זהו עדכון ה- Mobile First של גוגל.
יש המון מדריכים ברשת על שיפור מהירות אתרים (כולל אצלי בבלוג) ולכן אעבור רק על כמה דברים בסיסיים שכדאי להכיר.
א. אחסון
בחירת חברת אחסון אתרים היא קריטית ומשפיעה מאד על ביצועי האתר והמהירות שלו. יש כמה דברים שצריך לקחת בחשבון שבוחרים חברת אחסון:
- המיקום הפיזי של השרת (בארץ או בחו"ל)
- זמן התגובה של השרת
- איכות החומרה שבה נעשה שימוש
- שירות וזמינות גם במקרי חירום
- אמינות החברה
- מוניטין – כמה זמן החברה קיימת, האם יש עליה המלצות ועוד
- תקופת נסיון – יותר ויותר חברות אחסון מאפשרות תקופת התנסות של 30 יום על מנת שלא תקנו חתול בשק ותוכלו להרגיש בעצמכם את ביצועי האחסון לפני שאתם הולכים על יחסים לטווח ארוך יותר.
להלן כמה כלים שיאפשרו לכם לבדוק את מהירות האתר ולבצע אופטימיזציה למנועי חיפוש מבחינת המהירות:
ב. אופטימיזציה של תמונות
גם תמונות הן מרכיב חשוב של SEO ורלוונטיות מאד עבור אופטימיזציה למנועי חיפוש.
כתבתי מדריך שלם על אופטימיזציה של תמונות וכדאי לכם לעיין בו.
מדובר בנושא חשוב שלא רבים שמים לב אליו, במיוחד אתרים שמבוססים הרבה על תמונות.
בין הדברים שצריך להקפיד עליהם:
- תמיד לדחוס למינימום האפשרי את משקל התמונה (מבלי לגרוע משמעותית מהאיכות)
- לעשות שימוש נכון בפורמטים השונים (jpg/png/gif וכו')
- לצמצם גם תמונות קיימות ולא רק חדשות
- לייעל על התהליך בעזרת תוספים שונים
- להשתמש ב-CDN במידת הצורך
ג. Caching
Cache, או זכרון מטמון, מיועד לאחסן מידע לוקאלית על המחשב שלכם במקום לטעון את אתר האינטרנט מחדש בכל ביקור. יש קאשינג שמנוהל ברמת האחסון ויש קאשינג ברמת הדפדפן. בוורדפרס למשל, יש כמה תוספים שעוזרים לנהל את עניין ה-Cache בצורה יעילה למדי.
כמה מהפופולאריים:
- W3 Total Cache – חינמי
- WP Super Cache – חינמי
- WP-Rocket– בתשלום, נחשב לתוסף מצוין ואני עושה בו שימוש באתר הזה.
דברים נוספים שיכולים לשפר את מהירות טעינת האתר:
- צמצום בקשות שרת
- דחיסת JS + CSS (חלק מתוספי הCache מאפשרים לעשות זאת)
- לצמצם HTML (Minify HTML)
- לעדכן את המערכת והתוספים לעיתים קרובות (לא לשכוח לבצע גיבוי לפני)
- לעשות שימוש בקוד נקי ומינימלי ככל האפשר
- ועוד…
מדריכים בנושאי מהירות אתרים להרחבה:
- מדריך לשיפור מהירות אתרים
- אופטימיזציה של תמונות
- עידן בן אור: ההשפעה של AMP על קידום האתר וחווית המשתמש
- פשה קגן: האצת אתרי וורדפרס (פורסם בGeektime)
6. קישורים פנימיים
קישורים פנימיים הם פקטור משמעותי של On Site SEO, וגם על נושא זה כתבתי מדריך מקיף.
על מנת לא למחזר את עצמי את רק אציין את עיקרי הדברים בנקודות:
- יש לעשות אבחנה בין קישורים פנימיים שנמצאים בניווט האתר (תפריט עליון, תפריט צד, פוטר וכו') לבין קישורים פנימיים מתוך תוכן ייחודי של עמודים ספציפיים).
- הסוג השני משפיע יותר לחיזוק עמודים פנימיים.
- גם בקישורים פנימיים מומלץ לגוון באנקור טקסט (הטקסט המקשר).
- יש לבנות את האתר עם היררכיה נכונה ומבנה נוח.
- קישורים פנימיים שמאורגנים נכון עוזרים לצמצם BR (שיעור נטישה) ולשפר את חווית הגולש.
להרחבה קיראו את המדריך שלי: איך לבנות קישורים פנימיים כמו מלך, וגם את: 8 סיבות להשתמש בקישורים פנימיים.
7. שימוש במדיה עשירה
כפי שאמרתי מקודם, תוכן ממש לא מסתכם בטקסטים בלבד. יש כמה וכמה סוגי תכנים:
- תמונות
- סרטונים
- מצגות
- אינפוגרפיקה – דוגמא לאינפוגרפיקה שעשיתי.
- כלים שונים – לדוגמא מחשבון משכנתא
- פורומים וקהילות – user generated content
- ועוד…
כל הדברים הנ"ל עוזרים להעשיר את התוכן באתר שלכם, להפוך אותו למעניין יותר ואולי אף לאינטראקטיבי. גוגל יודע להבחין האם נעשה שימוש במדיה עשירה וגם למדוד באמצעים כאלו ואחרים האם זה תורם לחווית המשתמש.
לכן, היכן שזה יכול לתרום לכם – אל תתביישו לעשות שימוש בתמונות, וידאו או כל סוג אחר של תוכן על מנת לשדרג את האתר שלכם.
גם לתכנים מסוג מדיה עשירה יש אמצעים לבצע אופטימיזציה, כמו למשל תגיות alt / title לתמונות, תגיות noscript להצגת תכני פלאש (עומד להיכחד מהעולם) ועוד. קיראו עוד במדריך שלי אופטימיזציה לתמונות.
8. תקינות הקוד
תקינות הקוד קשורה להרבה דברים, בין היתר גם למהירות האתר.
קוד שכתוב בצרוה חובבנית יכול לגרום לבעיות שונות באתר, ומקרים חמורים אף לבעיות אינדוקס של עמודים.
אבל אם נהיה מציאותיים, הרי רוב האתרים היום נבנים עם מערכת ניהול תוכן כזו או אחרת, כאשר אחת הפופולאריות שבהן היא מערכת וורדפרס. כתבתי לא מזמן פוסט על טעויות נפוצות באתרי וורדפרס שכדאי לקרוא.
במערכות מסוג הזה, הקוד של האתר, כלומר הפלט הסופי שסורק מנוע החיפוש בסופו של דבר, מושפע בכמה גורמים:
- קוד הליבה של המערכת (וורדפרס, ג'ומלה, או כל מערכת אחרת)
- התבנית הספציפית שבה נעשה שימוש (Theme / Template)
- תוספים / פלאגינים למיניהם
- סקריפטים חיצוניים
- ועוד
כל הדברים הנ"ל צריכים לעבוד בסינרגיה ולהשתלב היטב. במערכות קוד פתוח אחד החסרונות הוא חוסר הבקרה על איכות הקוד של תוספי צד-ג' למיניהם. לכן מומלץ להשתמש רק בתוספים ותבניות עם המלצות וביקורות טובות – בין אם חינמיים ובין אם בתשלום.
לקריאה נוספת בנושא:
- בניית אתרים נכונה עם דגשים לקידום אתרים
- 40+ טעויות נפוצות בקידום אתרים
- Screaming Frog – כלי המאפשר בין היתר לזהות בעיות באתר.
בשורה התחתונה – זה קצת טרחני להתעסק יותר מדי בתקינות הקוד. אני לא מכיר אתר אחד שחף משגיאות קוד לחלוטין. מה שכן, כדאי להיות במעקב על נושא המהירות, שגיאות 404, קישורים שבורים וגם התראות מתוך ה – Search Console על מנת לתקן שגיאות שקשורות באופן הדוק גם לחווית המשתמש.
9. כפתורי שיתוף
אחד המרכיבים החשובים ביותר לתוכן טוב הוא גם הדרך להפיץ אותו!
כפי שציינתי באינפוגרפיקה שלי על חלוקת זמן בפרוייקט SEO ממוצע, 40% מהמאמצים בערך צריכים להיות מוקדשים ליצירת התוכן אבל לפחות 20% בהפצה שלו.
תוכן טוב שאף אחד לא מגיע אליו הוא כמו חנות מדהימה שנמצאת באמצע המדבר או אזור שכוח אל שאף אחד לא מכיר.
לא מספיק להשקיע ביצירת התוכן, צריך גם להפיץ את הבשורה ובערוצים הנכונים. אחד הערוצים שמביאים הכי הרבה טראפיק כיום, מלבד גוגל ומנועי החיפוש השונים – אלו כמובן הרשתות החברתיות.
כתבתי על החשיבות של שימוש ברשתות חברתיות כחלק אינטגרלי מהקידום ובנוסף, מלבד פעילות יזומה של עדכון הפרופילים וערוצי הסושיאל שלכם, דאגו שיהיה קל לגולשי האתר לשתף את התכנים שלכם.
אחת הדרכים הטובות לעשות זאת היא כמובן כפתורי שיתוף.
מומלץ לשלב את הרשתות הפופולאריות + הרלוונטיות עבור נושא האתר הספציפי. כך למשל, לכל אתר מומלץ שיהיו כפתורי שיתוף של פייסבוק, טוויטר וגוגל+, אבל באתרים מבוססי תמונות חובה לשלב גם כפתור של פינטרסט. באתרים שהם יותר בנושאי B2B חובה לדאוג גם לכפתור שיתוף של Linkedin.
מה זה אופטימיזציית יתר (אובר אופטימיזציה) – Over Optimization
כמו הרבה דברים בחיים: בשימוש סביר – הכל סבבה וזה מעולה.
כאשר מגזימים? עלול להיווצר אפקט הפוך.
ככה זה עובד גם עם אופטימיזציה לאתרי אינטרנט – אם תדחסו יותר מדי פעמים את הביטוי שאתם רוצים לקדם, גוגל עשוי להעניש אתכם או לפגוע לכם בדירוג.
אם תגזימו עם יותר מדי קישורים פנימיים ו/או קישורים פנימיים עם אנקור טקסט מדויק – גם כן, יש סיכוי שזה יעשה יותר נזק מתועלת.
בתור מקדמי אתרים, צריכים לדעת לשמור על איזון בריא בין כל הגורמים הרלוונטיים של תהליך ה-SEO.
אופטימיזציה לאתרים – לסיכום
אופטימיזציה לאתרים זה נושא מורכב הדורש ידע ושליטה בכמה אספקטים שונים – וזה רק צד אחד של ה-SEO, כן?
אני מקווה שגם אם אתם לא טירונים בתחום, מדריך זה לימד אתכם דבר אחד או שניים. רוצים להעיר, להוסיף או כל דבר אחר? מוזמנים להשאיר לי תגובה או ליצור קשר.
אהבתם? קבלו מדריכים מעמיקים נוספים שלי בתחום ה-SEO:
- מעל 100 גורמים המשפיעים על דירוג אתרים בגוגל
- מעל 120 כלים לקידום אתרים ושיווק באינטרנט
- מעל 40 דרכים לבנות קישורים חיצוניים
- קידום אתרים למתחילים – עשה זאת בעצמך
- שיווק באמצעות תוכן – 9 דרכים לקבל המון רעיונות למילות מפתח
- אופטימיזציה לעמודי ארכיון
- איך תבחרו חברה לקידום אתרים בלי להתבאס
- מה תפקידו של יועץ קידום אתרים
- סעיפים חשובים עבור קידום עסקים בגוגל
